מותר-ואסור בנשיאות האמריקאית אינם בהכרח עניינים המוגדרים בכתב וטבועים בחותם של חוק. הנשיאות מעניקה לבעליה סמכויות כל כך רבות-כוח עד שזה המחזיק בכהונה מפתח הבנה אינטואיטיבית של הצורך בריסון עצמי.
אבל ילד הנמצא במעלית לבדו, עם לוח לחצנים המציין, נניח, 58 קומות, מתקשה להסתפק בלחיצה אחת. הוא מנסה עוד לחצן, ועוד לחצן, עד שהלוח כולו מתכסה בנורותיהם של לחצנים לחוצים. מדוע? כי הוא יכול. כי הוא מחוסר עכבות. כי תוצאת לחיצותיו אינה עולה כלל על דעתו בזמן הלחיצה.
הנה מה שאנחנו יודעים:
לקראת סוף השבוע התפשטו בוושינגטון שמועות על הלשנת פקיד בקהילת המודיעין האמריקאית, שלפיה הנשיא ניהל שיחת טלפון עם מנהיג זר, ובה הציע הצעה "בלתי הולמת". המלשין, או מוטב המודיע, מה שקוראים באנגלית "נושף המשרוקית" (whistleblower), פעל כחוק. הוא פנה אל המפקח הכללי של שירותי המודיעין, מעין נציב תלונות. הנציב אישר את רצינות המידע.
"אני אוהבת מלשינים". מפגינה מחזיקה שלט מול מועדון הגולף שבו משחק טראמפ/ צילום:רויטרס
24 שעות לאחר הדליפה הראשונה באה דליפה נוספת, שזיהתה את המנהיג הזר כנשיא אוקראינה. במהלך יום ו' דלף חלק מתוכנה של שיחת טראמפ עם האוקראיני: נשיא ארה"ב ביקש מנשיא אוקראינה לחקור חשדות, שהטוען הדמוקרטי לנשיאות ג'ו ביידן ובנו האנטר היו מעורבים בפרשת שחיתות באוקראינה לפני חמש שנים. אתמול בבוקר, שבת, דיווח "וול סטריט ג'ורנל", כי טראמפ חזר על בקשתו "שמונה פעמים".
"המכה הגדולה"?
הנשיא עצמו אינו מכחיש שדיבר עם נשיא אוקראינה. הוא מסרב להגיד אם השמיע את הבקשה המיוחסת לו, אבל גם מבלי לאשר הוא קורא לחקור את "שחיתותו של ביידן". עורך דינו הפרטי, ראש העיר לשעבר של ניו יורק רודי ג'וליאני, מאשר שניהל שיחות עם פקידים אוקראיניים בכירים בחודשים האחרונים, ובכלל זה פגישה דיסקרטית שארגנה בשבילו מחלקת המדינה במדריד עם עוזר של נשיא אוקראינה.
בעידן טראמפ קשה להגיד על איזשהו עניין שהוא "מדהים", או "עובר את הגבול". אבל כאן פשוט אין ברירה. בעלת הטור מורין דאוד (Dowd) כותבת היום (א') ב"ניו יורק טיימס": "הכול מוכנים כאן [בוושינגטון] למכה הגדולה. זו הגדולה שתפיל סוף סוף את טראמפ".
דאוד סיקרה את הבית הלבן תחת ארבעה נשיאים, ונהגה לצלות אותם על אש קטנה ולאורך ימים בלי לשים לב למוצאם המפלגתי. "הדמוקרטים לא הצליחו להניח את ידיהם על טראמפ כאשר שילם דמי לא-יחרץ לכוכבת פורנו", היא כותבת. "הם לא הצליחו לתפוס אותו על היותו סוכן רוסי. הם לא הצליחו לתפוס אותו על שיבוש הליכי משפט. אבל אפשר שהפעם הגיעה שעתם".
פתח רחב מאוד
את הנסיבות פשוט קשה להבין. רק לפני זמן קצר סר מן הנשיא צילה של חקירת החשדות על קנוניה בינו לבין רוסיה בבחירות של 2016. הוא נאנק תחת עולה במשך שנתיים, ואפילו התחיל לתבוע פיצוי מיוחד במינו: הארכת כהונתו בשנתיים, ללא בחירות. לאחר כל זה הוא פותח פתח רחב מאוד לחקירה חדשה על קנוניה עם ארץ זרה, כדי לשפר את סיכוייו בבחירות של נובמבר 2020? זה פשוט לא מתקבל על הדעת.
על פי חלק מן הידיעות, טראמפ הציע לנשיא אוקראינה תמורה: הסרת העיכוב על מכירת ציוד צבאי לאוקראינה בערך של רבע מיליארד דולר.
חודש וחצי לאחר שיחת הטלפון, ושבועות אחדים לאחר פגישת ג'וליאני עם שליח אוקראיני במדריד, ארה"ב אמנם הסירה את העיכוב. הקשר הוא אולי סיבתי ואולי מקרי. הבעיה היא, שאופי הקשר יצריך חקירה. וחקירה בשנת בחירות היא הדבר האחרון הנחוץ למועמד, שהסקרים חוזים לו פה אחד תבוסה.
זהותו של "נושף המשרוקית" אינה ידועה. בוושינגטון מתהלכות שמועות שונות, כולל אחדות המייחסות את הנשיפה לבכירים בממשל טראמפ. העניין מסתבך, מפני שהמפקח הכללי של המודיעין סירב לשתף את ועדת הביון של בית הנבחרים בפרטי ההלשנה. יתר על כן, גם הממונה בפועל על קהילת המודיעין, אדמירל לשעבר, נמנע מלדווח לוועדה, אף כי החוק מחייב דיווח כזה.
לפתוח או לא לפתוח?
בית הנבחרים נמצא בשליטת הדמוקרטים, והם מתלבטים מתחילת השנה אם להשתמש ברוב שלהם כדי לפתוח הליכי הדחה נגד הנשיא (impeachment). בית הנבחרים עצמו אינו מוסמך להדיח, אלא רק להעמיד את הנשיא למשפט הסנאט. הסנאט נמצא בידי הרפובליקאים, ואין כל סיכוי שהוא יצביע לטובת הדחה. אבל ההתלבטות בבית הנבחרים היא עקרונית ופוליטית: האם הנשיא ראוי לעמוד לדין? האם העמדתו לדין עלולה לפגוע דווקא בסיכויי הבחירות של הדמוקרטים?
יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי, שיש לה הסמכות הבלעדית לקבוע את סדר יומו של הבית, מתנגדת להליכי הדחה. אבל ההתפתחות החדשה עלולה לכבול את ידיה. אם הנשיא הציע "שוחד פוליטי" לאוקראינה כדי שתעזור למסע הבחירות שלו, נראה שהוא עבר על שורה של חוקים, שכל אחד מהם, על פניו, הופך אותו לבר-הדחה.
חששותיו של הנשיא מפני ביידן אינם צריכים הוכחה. סקר של פוקס ניוז, רשת הטלוויזיה החביבה על טראמפ, הראה ביום ה' שעבר, כי ביידן היה מכה אותו בהפרש של 14%, אילו הבחירות נערכו עכשיו. סקר משותף לרשת אי.בי.סי ול"וושינגטון פוסט" הראה לפני עשרה ימים, כי ביידן היה מכה אותו בהפרש של 15%.
שום סקר בחודשים האחרונים לא העניק לטראמפ סיכוי כלשהו לגבור על ביידן. ההפרש בינו לבין טוענים דמוקרטיים אחרים קטן יותר. יש לו אפוא סיבה לרצות למנוע את ניצחון ביידן בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. למרבה העניין, יתרון ביידן על פני טראמפ בבחירות הכלליות גדול בהרבה מיתרונו על פני יריביו בתוך המפלגה במקדימות.
אבל להוט כאשר יהיה לסבך את ביידן, נשיא בעל עכבות טבעיות לא היה מעז לגייס מדינה זרה בשיחת טלפון ישירה עם מנהיג שהוא מעולם לא פגש. האיש המתפאר שהוא "אומן העיסקה" הניח את כל קלפיו על השולחן באקט משווע של חוסר זהירות (אם אמנם יתאמתו הידיעות).
אין מקום לטעות בפוטנציאל ההתנפחות וההתפוצצות של הסיפור הזה. בימים הבאים הוא עומד להטיל צל ארוך וכבד על וושינגטון. אלה אינן נסיבות טובות להחלטות על גורל העולם: מלחמה-לא-מלחמה במפרץ הפרסי; מלחמה-לא-מלחמה בסחר עם סין. מתנגדי הנשיא הזה הזהירו שנשיאותו תניב הרבה רעש. הם לא יכלו לחזות את הרעש הזה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny