קבוצת שטראוס מרחיבה את הפעילות שלה בחו"ל: הקבוצה מקימה מערך מכירות שיעסוק בחדירה לתחומים שבהם היא לא פעלה עד היום - כך נודע ל"גלובס". מטרת המערך החדש היא להחדיר מוצרים חדשים וקיימים שהקבוצה מפתחת, למדינות בחו"ל - בין היתר למדינות או אזורים שהקבוצה אינה פועלת בהם כיום דוגמת יפן.
המערך כולל אנשי שיווק ומכירה שהחברה מגייסת במטה שלה בארץ, לצד התקשרויות עם מפיצים מקומיים בכל יעד. המערך החדש יפעל תחת זרוע החדשנות של הקבוצה בהובלת שחר פלורנץ, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שטראוס, ובתחילת השנה מונה לעמוד בראש הזרוע החדשה שהקימה הקבוצה. "יש לנו כמה מוצרים שיש להם פוטנציאל עולמי. בעוד שנה כבר נהיה עם מוצרים על המדף", אמר פלורנץ ל"גלובס".
בין הפיתוחים החדשים של שטראוס ניתן למנות חטיף בריאות שפותח בטכנולוגיה של ייבוש בהקפאה בשם אסטרו שכבר נלקח לטעימות בארה"ב. בנוסף, שטראוס מפעילה חממת פודטק הנקראת "הקיטשן", שבה פועלים סטארט-אפים דוגמת Zero Egg שמייצר נוזל ביצה טבעוני ואלף פארמס שמגדל נתחי בשר מתאי בקר.
גם מוצרים ותיקים של החברה שיכולים להתאים לצרכנים שהחברה לא פנתה אליהם עד כה יהיו חלק מהמערך החדש. דגומה לכך היא שוקולד ללא חלב שיכול להתאים לצרכנים רגישים ללקטוז או וופלים שלא מכילים גלוטן.
המהלך של שטראוס נועד לחזק את כוחה בזירת המזון הבינלאומית. בשוק הישראלי שטראוס נחשבת לחברת המזון השנייה בגודלה, וכמעט אחד מכל שמונה מוצרים בסופרמרקט מייצג בישראל שייך בדרך זו או אחרת לקבוצה. כך, החוזק והמעמד של שטראוס מול רשתות הקמעונאות מאפשר לה כוח רב בכל מה שנוגע להחדרת מותגים חדשים. אולם בשווקים בינלאומיים בהם כוחה נמוך בהרבה, האתגר שלה בהחדרה של מוצרים חדשים גדול באופן משמעותי, וההשקעות הנדרשות בשיווק ופרסום כבדות יותר.
המטרה כעת היא לייצר מערך שיתמחה בהחדרת מוצרים חדשניים בשווקים בינלאומיים ויאפשר לחברה להשיק בחו"ל מוצרים חדשניים שמגיעים מפיתוחים עצמאיים שלה או מפיתוחים חיצוניים ובראשם סטארט-אפים בתחום המזון. בכך תקצר ותייעל החברה את התהליך שעובר סטארט-אפ שרוצה למכור את המוצר שלו בחו"ל, מרגע השלמת הפיתוח ועד ההגעה למדף הפיזי או הווירטואלי.
לא מגבילה את עצמה לקטגוריה אחת
הפעילות הבינלאומית של שטראוס היא חלק מהותי בפעילות החברה גם היום: ב-2018 יותר ממחצית ההכנסות של החברה הגיעו מעבר לים. 46% מההכנסות של הקבוצה, כולל חלקם של שותפים ובפעילויות שלא מאוחדות בדוחותיה, נבעו מפעילות הקפה הבינלאומית; כ-9% נוספים הגיעו מפעילויות הממרחים בארה"ב ובאירופה; פעילות המים, שבמסגרתה החברה פועלת בסין, היוותה 7% מההכנסות; ושטראוס ישראל הייתה המקור ל-38% מההכנסות.
יותר ממחצית ההכנסות של שטראוס
עד היום הפעילויות של שטראוס בחו"ל היו ממוקדות מותג עם התמחות ספציפית. כך למשל, בארה"ב שטראוס מחזיקה בשותפות עם ענקית המזון והמשקאות פפסיקו בחברת סברה שמתמחה בחומוס ובמטבלים נוספים, בסין היא שותפה בחברה העוסקת במים, ובברזיל היא שותפה בחברה העוסקת בקפה.
כעת מתכוונת שטראוס לבצע מכירה של מגוון רחב של מותגים שונים תחת מעטפת אחת, כשהמשותף לכולם הוא מענה לצורך שקיים בשוק. מכיוון ששטראוס לא מגבילה את עצמה לקטגוריה מסוימת, המוצרים שישווקו לא ימותגו תחת שם אחד.
2018: רווח נקי של 478 מיליון שקל
שטראוס , בניהולו של גיורא בר-דעה, נסחרת לפי שווי שוק של 12.3 מיליארד שקל. לקבוצה יש מספר פעילויות מרכזיות: שטראוס ישראל, שאחראית על כל המכירות שלה בשוק בישראל - החל משוקולד פרה, עבור בחומוס אחלה, דרך מעדני המילקי, חטיפי התפוצ'יפס ועד לקפה נמס או קפה טורקי עלית; פעילות מים בינלאומית ובישראל (תמי 4); חברת קפה בינלאומית, שבין היתר היא מובילת השוק הענקי של ברזיל; וגם פעילות מטבלים וממרחים באירופה ובארה"ב (סברה ואובלה).
בשנת 2018 הסתכמו המכירות הגלובליות של קבוצת שטראוס בכ-5.6 מיליארד שקל, שהניבו לחברה רווח נקי של כ-478 מיליון שקל. בשקלול הכנסות שלא נרשמו בדוחות החברה מטעמים חשבונאיים, הרי שסך המכירות של כל קבוצת שטראוס עמד ב-2018 על כ-8.6 מיליארד שקל, גידול של כמיליארד שקל ביחס ל-2015.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.