"תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה, ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים ומעל גגות, הכוכבים והזמן עובר בלי פחד..." (שלמה ארצי). המנגינה הזו, שמשלבת בין השמש, הגגות והעולם היפה, ליוותה את התהליך של תמ"א 41, שעליו אספר בהמשך. מנגינה שמספרת הרבה רגעים של תסכול וחיפוש תשובות לשאלות, שאחת מהן הייתה - האם נגיע ואיך נגשר על הרבה אי-הסכמות במשק האנרגיה?
אז עכשיו כבר לא צריך "לתאר". זאת עובדה. תמ"א 41 היא תוכנית מתאר ארצית לתשתיות משק האנרגיה, שנותנת מענה לצורכי משק האנרגיה ב-2030 ו-2050. התוכנית, שיצאה לדרך בשנת 2007, קודמה החודש במועצה הארצית לתכנון ובנייה, ועברה להתייחסות בוועדות המחוזיות. "זקני המשרד" זוכרים את ההתחלה, מה שהחל ב"קול תרועה רמה", עם צוות תכנון מכובד ולו"ז מאתגר, השאיר אחריו שובל קונפליקטים ואגו של אנשים חשובים שלא זכו לחצות את קו ההפקדה. התוכנית הייתה אמורה להביא בשורה למשק האנרגיה לדורות הבאים, להציג תחזיות לייצור חשמל, להראות תרחישי עלויות ולעשות אינטגרציה שמציגה את הקשר בין תשתיות הגז הטבעי, הדלק והחשמל.
12 שנה עברו מאז, שהם פרק זמן משמעותי לאדם ובוודאי לפיתוחים טכנולוגיים: הייתה התקדמות ניכרת וחידושים במגוון תחומי ייצור החשמל, ובנוסף, התגלו תגליות גז טבעי חשובות שהשפיעו וישפיעו על המשק. אלו מייצרים התמודדויות מאתגרות למתכננים.
אז, האם תמ"א 41 יכולה עדיין להיות רלוונטית אחרי תהליך תכנון ארוך? האם יש בשורה לילדי המאה ה-21 שהן שנות היעד של התמ"א?
עד היום לא הייתה תוכנית מתאר ארצית לייצור אנרגיה. תוכניות החשמל תוכננו אד-הוק, בלו"ז ארוך ועם חסמים בהליכי התכנון, כך שלקחו לתוכנית ממוצעת מרגע הלידה עד לאישורה שמונה שנים במקרה הטוב, ועד ההקמה היא כבר חגגה "בר-מצווה".
כעת המטרה היא לשנות את התמונה. צוות התכנון והעוסקים במלאכה היו מודעים לכך שקשה לצפות את העתיד הטכנולוגי, השותפים היו רבים ושומרי הסף המגוונים לא ויתרו: נציגי מחוזות התכנון, נציגי משרדי ממשלה, נציג החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים לא הפסידו ובצדק, ישיבות, פגישות, שאלו שאלות והציעו פתרונות ופשרות.
התוכנית היא פרי ההסכמות שרוב בעלי העניין הצליחו להסכים עליה.
תוכנית מתאר ארצית מטרתה להתוות דרך, ותמ"א 41 מציגה סימני דרך ברורים: ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ותעדוף להקמת האנרגיה המתחדשת בדו-שימוש בקרקע: על גגות, מאגרים, מטמנות, אתרי כרייה וחציבה שסיימו הפקתם. התמ"א מסמנת רצועות תשתיות משולבות, כך שנגמר העידן שכל תשתית מוקמת במקום אחר. הקמת מנהרות תשתית רב-מערכתיות בתת-הקרקע היא השלב הבא, אגירת חשמל ככל שתתפתח יכולה לייצר מהפכה, תכנון צמוד ומשותף של תשתיות האנרגיה והתחבורה יאפשר עמידה בתוכניות האסטרטגיות וביעדי הבנייה.
התמ"א שומרת רצועות ושטחים להשגת מטרות אלו, והנחיות לייעול השימוש בקרקע ולחובת תכנון יעיל ובר-קיימא; הנחיות גמישות והרחבות שיאפשרו הכלה של פיתוח וחדשנות, ומנגנון בקרה שיאפשר למשל תגליות חדשות ואחרות מעולם החידושים.
התמ"א מציגה נחישות להגדיל בתמהיל ייצור החשמל את חלקן של האנרגיות המתחדשות, שאם ניישם אותו בתכנון מפורט נוכל להגיע ליעדים של יותר מ-30% ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת עד 2040, ולהפחית פליטות לילדי אמצע האלף הנוכחי. צמצום האתרים ושיתוף פעולה עם תשתיות התחבורה, יפנו אלפי דונמים תפוסים של רצועות תשתיות לטובת ייעודי קרקע אחרים.
ברוכה הבאה תמ"א 41! חשוב שיהיה כיוון, ללא כיוון תוכניות עלולות להתבדות, ליצור מבוך וקשרים שהתרתם מסובכת ומורכבת יותר מאשר אי-קיומן. יש גם כוונות חיוביות וטובות של כל העושים במלאכה. בסוף, ימים יגידו - בהצלחה! או כמו ששלמה ארצי מסיים את שירו "עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר".
הכותבת היא מנהלת אגף בכיר לתכנון פיזי, משרד האנרגיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
