משרד המשפטים ורשות ני"ע מוציאים לדרך הליך להתאמת חוק החברות למציאות ללא גרעיני שליטה

משרד המשפטים מוציא לדרך מהלך לשינוי חוק החברות והתאמתו לעולם המתגבר של חברות ללא גרעיני שליטה. המשרד הוציא היום (ב') קול קורא שמהווה הזנקה של שימוע ציבורי בשלב ראשוני של שיח על הצרכים המשתנים של החברות הציבוריות בישראל.

אולם יש מספר מודלים, וכעת מבקשים במשרד המשפטים, שחוק החברות הוא באחריותם, לקדם את הנושא, כשהם מפרסמים "קול קורא להתייחסות הציבור לצורך בהתאמות בכללי הממשל התאגידי ביחס לחברות ללא גרעין שליטה", וזאת בשיתוף עם רשות ניירות ערך.

חוק החברות מסדיר כיום את הממשל התאגידי בחברות עם בעל שליטה ובעיות נציג שיוצר בעל שליטה. אולם בישראל יש גידול ניכר וברור בחברות ללא גרעין שליטה - 12% מהשוק במספר וכ-30% בשווי שוק. גרעיני השליטה קטנים ואף נעלמים, וכך קורה שבעיית הנציג משתנה. "יש כאן בעיה של מנהלים מול החברה, ולומדים ממה שקורה בעולם", אומר גורם מעורה.

בניגוד לרגולטורים אחרים מההווה ומהעבר, במשרד המשפטים אין העדפה בין מבנה שליטה אחד או אחר לעניין הממשל התאגידי, אלא מחפשים אחר הגנה על הממשל התאגידי.

מדובר ביצירת נוף משפטי חדש לרוב החברות הציבוריות, כשכיום רק הבנקים כבר ערוכים למציאות החדשה, וזאת מאחר שהגופים הפיננסיים זוכים לרגולציה מעמיקה, ייחודית וייעודית. כך, הענף הראשון שבו מציאות שאינה כוללת גרעיני שליטה כבר שרירה וקיימת הוא זה של הבנקים, שבו יש כבר ארבעה בנקים ללא גרעיני שליטה: לאומי, הפועלים, דיסקונט ומוניציפל בנק (לשעבר דקסיה). כחלק מההיערכות למציאות זו חוקקה המדינה את "חוק מראני" שהסדיר את פעילות הבנקים ללא גרעיני שליטה.

עם זאת, בבנקים - וכפי שצפוי לקרות גם בענף הביטוח, אם וכאשר תהיה חברה ללא גרעין שליטה (וללא נאמן מטעם הפיקוח) - חלק ניכר מהסמכויות ניתנו לוועדה חיצונית לבנקים עצמם. מדובר בראש ובראשונה בוועדה לאיתור חברי דירקטוריון בתאגידים הבנקאיים ללא גרעין שליטה, שמובלת על ידי בנק ישראל ולא באמצעות הבנקים עצמם. עתה משרד המשפטים ורשות ניירות ערך רוצים ליצור מנגנונים יותר גמישים ופנימיים בתוך החברות הציבוריות שיהפכו או שהפכו לכאלה ללא גרעין שליטה, דוגמת פז, שבימים אלה נמצאת לאחר מאבק שליטה דה-פקטו בין היו"ר החדש אברהם ביגר לבין המנכ"ל הוותיק והדומיננטי יונה פוגל, שבעקבותיו הודיע פוגל על פרישה מתפקידו.

אז מה חושבים היום במשרד המשפטים? בקול הקורא מדברים על הצורך בהתאמות בכמה נושאים, בהם הרכב הדירקטוריון, כשכעת מוצע לשנות להרכב דירקטוריון חדש, תוך שבמשרד המשפטים תוהים מהו שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים שצריך בחברה. בארה"ב, למשל, יש דרישה לחוב של דירקטורים עצמאיים, אלא אם יש בעל שליטה שמחזיק מעל 50%. גם עניין מנגנון מנוי הדירקטורים בחברות ללא גרעיני שליטה עולה על הפרק - האם להקים ועדה למינוי דירקטורים פנימית לחברות.

סוגיה אחרת שהציבור מתבקש לענות לגביה היא סוגיית עסקאות בעלי עניין עם בעלי מניות דומיננטיים גם אם אינם בעלי שליטה, וזאת בשל הכוח הרב שיכול להיות לבעל מניות, בטח ביחס לדירקטוריון החברה.

הקול הקורא כולל גם התייחסות לגבי היו"ר בחברות ללא גרעין שליטה, מתוך הבנה שנדרשת הפרדה בין יו"ר למנכ"ל בצורה מוחלטת. כיום אין איסור גורף על יו"ר ומנכ"ל, והדבר ייבחן.

דבר חשוב נוסף הוא מנגנוני הגנה מהשתלטויות עוינות. כיום יש בעולם מנגנוני הגנה השתלטויות עוינות, מעין "גלולות רעל", כאשר בישראל זה לא באמת נגע לחברות, כי לחברות היה בעל שליטה, ולא ניתן היה להשתלט עליהן בצורה עוינת. עתה הדבר מתחיל להיות אפשרי, ונשאלת השאלה כיצד לאשר הגנה מכך. זו הפעם הראשונה מאז שחוקק חוק החברות שזה רלוונטי.

במשרד המשפטים כעת מוציאים קול קורא ללימוד הנושא, כך שלאחר שהממשלה החדשה תקום, כבר יתאפשר לגבש החלטה ולקדם את החקיקה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי), עו"ד מאיר לוין, מסר כי "בחינה של דיני התאגידים במדינות שונות בעולם מראה כי ישנם הסדרים מתקדמים לחברות ללא גרעין שליטה' שיוצרים איזון שונה מזה שקיים היום בחוק החברות, שהותאם בעיקרו לחברות שיש בהן בעל שליטה. אנו קוראים לגורמים בשוק להביע עמדותיהם בנושא ולקחת חלק בעיצוב הממשל התאגידי בחברות ללא גרעין שליטה".

יו"רh, רשות ניירות ערך, ענת גואטה, מסרה כי כי "אנו עדים בעת האחרונה למגמת גידול במספר החברות בשוק הישראלי שאין בהן גרעין שליטה. עומדת בפנינו מטרה להבטיח את התאמת החוק לחברות אלה, בעיקר בכל הנוגע למערכת היחסים שבין בעלי המניות להנהלה".