במקום השני, אריזות מזון: מה פריט האשפה שנזרק הכי הרבה בחופים

בסקרי אשפה שנערכו בחופי 120 מדינות בשנת 2018 נמצא כי אריזות מזון הן פריט האשפה השני הכי נפוץ בחופים. בדלי סיגריות (המכילים פילטרים מפלסטיק ומזהמים את הסביבה) היו ונשארו האשפה הנפוצה ביותר בחופי העולם. קשיות הן הפריט השלישי הנפוץ ביותר בחופים.

ארגון הסביבה Ocean Conservancy שלח ב-2018 יותר ממיליון מתנדבים לחופים ולנתיבי מים ברחבי העולם, כדי לאסוף יותר מ-10 מיליון ק"ג של פסולת ביום אחד בלבד.

תשעה מתוך עשרת מוצרי פסולת החופים הפופולריים ביותר קשורים לאמצעי המזון האנושי. מזלגות, סכינים וכפיות פלסטיק אף הם מצאו את עצמם מככבים ברשימת הפסולת האנושית הנותרת בחופים ומזהמת את הסביבה לשנים רבות. מלבד אריזות, נאספו למעלה מ-3.7 מיליון עטיפות.

לראשונה הגיעו לעשירייה הפותחת של הרשימה כלי סכו"ם חד-פעמיים. רשימת הפלסטיק החד-פעמי המלאה כוללת קשים, בוחשנים, סכו"ם, בקבוקים, כובעים, שקיות ניילון, מכסי משקה, כוסות וצלחות. 

 עשרת פרטי האשפה הנפוצים

רובם המוחלט של פרטי הפסולת שנמצאו אינם ניתנים למיחזור. מנקי החופים איתרו גם יותר מ-69,000 צעצועים, יותר מ-16,000 מכשירי חשמל, נברשת, עץ חג המולד מלאכותי, דלת מוסך וקופה.

לפי מחקרים, עד שנת 2050 צפוי הים להכיל כמות רבה יותר של פסולת פלסטיק מעשה ידי אדם מאשר דגים חיים. לפי הקרן העולמית לשימור חיות בר (WWF), בים התיכון ישנן כמויות עצומות של מיקרופלסטיק - תוצר התפרקות הפלסטיק לרסיסים קטנים, בריכוז הגבוה כמעט פי 4 לעומת מקומות אחרים בעולם. הדגים בולעים את אותן חתיכות מיקרוסקופיות, שלאחר מכן מגיעות לצלחות בני האדם. יתר על כן, חיות ימיות רבות אוכלות או נקלעות לפסולת הפלסטיק הנפלטת לים, ומתות כתוצאה מכך. צב הים, לדוגמה, לא מבדיל בין השקיות של בני אדם לבין המאכל החביב עליו - מדוזות.

בדלי הסיגריות, המככבים ברשימת הפסולת הנפוצה ביותר בחופים לאורך שנים רבות, עם מעל ל-5.7 מיליון בדלים שנאספו ביום אחד, פוגעים לא רק בבני האדם הצורכים אותם - אלא גם בבעלי החיים ובטבע. פסולת הסיגריות מהווה 20% עד 40% מהפסולת שנאספת בחופים ברחבי העולם - יותר מכל פריט פסולת אחר, כשבני האדם לרוב לא טורחים לנדוד עד הפח הקרוב בכדי להשליך את פסולת הסיגריה שלהם, ומותירים אותה על הרצפה או על החוף. בדלי הסיגריות מתכלים רק לאחר כ-15 שנה. בזמן הזה, בעלי החיים בחוף ובים עלולים לבלוע את הבדלים מבלי להבחין בינם ובין מזון, ולהיפגע מהרעלים המסוכנים שבהם. אותם חומרים עלולים לחלחל לקרקע וגם לזהם את מאגרי המים של בני האדם.