סופטבנק היא חלק מהבעיה: אדם נוימן יכול ללכת, אבל הבלופים ב-WeWork יישארו

שלב נוסף בסאגה של חברת WeWork עומד להתקיים בימים הקרובים. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" ובאתרים נוספים בעולם, מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן, תומך בהדחתו של אדם נוימן והוא מתכוון להעביר את ההחלטה בדירקטוריון החברה בימים הקרובים.

אם נוימן אכן יודח מתפקידו, חטא ההיבריס לא היה יכול להכות בו יותר חזק - רק לפני כחודש פירסמה החברה תשקיף לפני הנפקה, שבו הוצגה הערצה בלתי מסויגת לנוימן, וחיבור הדוק מדי בינו לבין החברה. זה בא לידי ביטוי בעסקאות בעלי עניין, בשליטה בלתי מעורערת בחברה מכוח מניות עם זכויות עודפות, ובכך שאשתו הייתה אמורה לקחת חלק בבחירת היורש שלו, אם ייבצר ממנו להמשיך בתפקידו. מחלק מהסעיפים הללו החברה נסוגה בעקבות הביקורת הציבורית, אבל תשקיף שנכתב ככה לא יכול שלא לשקף את דמותו של נוימן.

האזינו לפודקאסט "גלובסטוק"

אין כל ספק שסאגת ההנפקה היא כישלון חרוץ. הנרטיב ש-WeWork בנתה בשנים האחרונות וניסתה להציג בתשקיף קרס כמו מגדל קלפים, בעיקר כי גם גדולי המבקרים של החברה לא האמינו כי מסרים ניו אייג'ים, למשל, יחדרו עמוק לתוך התשקיף, מסמך די יבש בדרך כלל. הכישלון הוא לא רק של נוימן. למעשה, זה בדיוק אחד המקרים שצריכים להדליק נורת אזהרה לגבי הכוח הרב שיש למייסדי החברות. אמנם הדירקטוריון יכול להדיח את המנכ"ל, אבל ביקורת על הממשל התאגידי לא ממש הייתה בחברה, כפי שעולה מהתשקיף.

סופטבנק היא בעלת המניות הדומיננטית ב-WeWork, והיא השקיעה בחברה באמצעות קרן ויז'ן שהיקפה 100 מיליארד דולר. שווי החברה בגיוס הפרטי האחרון היה 47 מיליארד דולר, אך סופטבנק ראתה בשבועות האחרונים את השווי של ההשקעה שלה נחתך. אם WeWork הייתה הולכת להנפקה, היא הייתה מקבלת לפי הערכות שווי של 15-20 מיליארד דולר. ירידה כל כך חדה בשווי מעלה ספקות לגבי ההימורים שסופטבנק עושה, והתשואה שהקרן שלה יכולה להניב.

ב-WeWork החליטו לדחות את ההנפקה, לפחות בחודש-חודשיים, אך היא שורפת מיליארדי דולרים בשנה וזקוקה להנפקה כמו אוויר לנשימה. החברה הייתה אמורה לגייס חוב של 6 מיליארד דולר, כשהתנאי לכך היה גיוס הון בהנפקת מניות של 3 מיליארד דולר כדי לחזק את מבנה ההון של החברה. לכן, אי ביצוע הנפקה יכול לדרדר את שווי החברה למיליארדי דולרים בודדים, ולהביא אותה למכפילים שפויים של חברת נדל"ן שיותר ראויים לפעילותה.

בסופטבנק מנסים להתנער מנוימן, אך הבעיה היא ממש לא רק ההתנהלות האישית שלו, כפי שנחשפה בתחקיר "וול סטריט ג'ורנל" שהעלה כי הוא מפטר עובדים בהינף יד וטס לישראל מארה"ב עם קנאביס בתיק. הבעיה היא במודל העסקי כולו ובנרטיב שהחברה מספרת. בקרן כנראה סבורים כי הדחתו של נוימן יכולה להציל את החברה, או לכל הפחות, את תדמית הקרן. נוימן והתדמית הנוכחית שלו אכן עשויים לפגוע בשווי החברה. אולם גם אם הדחתו לא תעלה את שווי החברה בהנפקה, בסופטבנק רוצים שהכישלון יהיה רשום על שמו של נוימן ולא ידבק בה.

במידה רבה זה נכון - נוימן ניסה לייצר נרטיב של חברה חדשנית שתשנה את העולם באמצעות יצירת קהילתיות. הוא רצה לשנות לא רק את עולם העבודה, אלא גם את האופן שבו אנשים גרים ומחנכים את הילדים שלהם. השווי הגבוה של WeWork התבסס על היכולת למכור את הנרטיב הזה למשקיעים בשוק ההון. אולם כנראה שיש גבול גם ליכולת של נוימן, שנחשב לאדם שיודע לסחוף אנשים. בסופו של דבר, אנשים לא השתכנעו שמדובר ביותר מחברת נדל"ן, ששוכרת נכסים לטווח ארוך ומשכירה אותם לטווח קצר. המציאות הזאת תישאר גם אם נוימן ישלם את מחיר כשלון ההנפקה. החברה לא תהפוך פתאום לחברת טכנולוגיה שמצדיקה שווי של עשרות מיליארדי דולרים.

השאלה היא איך סופטבנק יכולה להתנער מנוימן ומהתנהלותו. לא מדובר פה בפרשות של הטרדה מינית וסביבה רעילה כמו שהיה בחברת אובר, שגם בה החליפו את המנכ"ל. במקרה של WeWork, סופטבנק לא יכולה לטעון שלא הייתה מודעת לבעיות - היא ידעה על המעורבות העמוקה של נוימן, על הממשל התאגידי הפגום, ועל כל הבעיות שזעקו מהתשקיף של החברה. כנראה שכל עוד זה איפשר לה לשלוט בחברה מצליחה ולרשום תשואה נאה, לא היה לה איכפת.

למעשה, יש לסופטבנק חלק נכבד מהאחריות. היא זאת שהשקיעה במכפילים של חברת הייטק, ניסתה למכור סיפור חדשני, והייתה חלק מהאדרת שמו של נוימן. בעולם העסקים, אפשרות שבה נוימן לא יישב על כיסא מנכ"ל WeWork היא בהחלט הגיונית, אבל סופטבנק היא חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון.