"פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות": ניסו שחם הורשע ב-8 פרשות של ניהול קשרים לא ראויים עם מי שהיו כפופות לו

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע היום (ב') את ניצב (בדימוס) ניסו שחם בשמונת מעשי מרמה והפרת אמונים, בשל מכלול מעשיו במסגרת 8 פרשות שונות בהן ניהל קשרים לא ראויים עם שוטרות, שרובן היו כפופות לו. לטענת שחם הקשר היה בהסכמה, אולם לא כך סברו מח"ש והפרקליטות.

בית המשפט המחוזי ישב כערכאת ערעור על פסק דינו של השופט בני שגיא בבית המשפט השלום בתל-אביב, שזיכה את שחם ממרבית האישומים והרשיע אותו בעבירה אחת של מעשה מגונה בשוטרת. על-פי הכרעת הדין, בזמן שהשניים שהו ברכבו, נישק אותה שחם בניגוד לרצונה ובהמשך ניסה לנשקה שנית. השופט שגיא גזר על שחם עונש קל במיוחד של 240 שעות לתועלת הציבור ו-6 חודשי מאסר על-תנאי.

הפרקליטות ושחם ערערו על הכרעת הדין. הפרקליטות טענה בערעור כי "התנהלותו של שחם בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו, ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגעה פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט".

שחם, שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשטרה, הואשם בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו במסגרת 8 פרשות שונות.

הערעור מתמקד בזיכויו של הנאשם מן העבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו בשמונה הפרשות השונות הנוגעות לקשריו עם 8 שוטרות שרובן היו כפופות לו. בערעור נכתב כי התנהלותו של שחם עלתה כדי דפוס פעולה, שעניינו ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת - טיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן.

לטענת הפרקליטות, בית משפט השלום טעה בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות האמור ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט - מהפגיעה שפגע הנאשם באמון הציבור ברשויות.

לטענת הפרקליטות, "מכלול התנהלותו של שחם בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט".

לפי הערעור, "המכלול השחית את מקום העבודה - הוא פגע קשות בשוויון ההזדמנויות של שוטרות בעבודה; בחובת האמון שחב המשיב כקצין בכיר במשטרה לחברותיו, לחבריו, למפקדיו ולפקודיו; בחובת האמון שחב המשיב לציבור בכללו. הוא פגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו מופקד. המכלול פגע בכל הערכים המוגנים על-ידי העבירה של מרמה והפרת אמונים - קרי, אמון הציבור ברשויות, טוהר המידות של עובדי הציבור ותקינות המעשה המינהלי שעליו מופקד עובד הציבור". 

"דפוס התנהגות בעייתי ביותר" 

כאמור, שופטי המחוזי - מרים דיסקין, גיליה רביד ומרדכי לוי - קיבלו את ערעור הפרקליטות והפכו את החלטת בית משפט השלום. בועז בן-צור, עורך דינו של שחם, הודיע כי הם מתכוונים לערער לבית המשפט העליון. 

השופטת מרים דיסקין ציינה בהחלטתה היום כי "הפער העצום בין שחם לשמונה השוטרות, מבחינת הגיל, המעמד, הסמכות והמרות, הוא קרקע פוריה להצמחת עשבים שוטים של ניצול מרות. העבירה של הפרת אמונים נועדה למנוע בדיוק מקרים מסוג זה". 

לדבריה, "האינטרס הציבורי חד, בין אם מדובר בקצינים במשטרה ובין אם מדובר בקצינים בצה"ל - בין היתר כי יידעו כל אם ואב השולחים את בנותיהם לשרת באחד מזרועות הביטחון, אם בצה"ל ואם במג"ב או בשח"ם, שבנותיהם לא תוטרדנה מינית על-ידי מפקדיהן, ושהמפקדים לא ינצלו לרעה את דרגתם, את תפקידם ואת מרותם כדי לקיים עמן יחסים אינטימיים, כמעשיו של שחם. מעשיו של שחם לא פסחו גם על שוטרות בשירות חובה".

השופטת גיליה רביד ציינה כי "הסתכלות כוללת על התנהלותו של שחם מגלה תמונה קשה ודפוס התנהגות בעייתי ביותר. הנה לפנינו קצין משטרה בדרגה גבוהה מאוד, בעל תפקיד בכיר, אשר יזם קשרים אינטימיים עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות ממנו בשנים רבות, כאשר כנגד שלוש מהן אף ביצע עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית. בתוך כך גם המשיך ופעל בענייניהן של אותם כפופות, תוך שהוא מעמיד את עצמו פעם אחר פעם במצב של ניגוד עניינים אינהרנטי, ולו למען הנראות.

"שחם ניצל את מקום העבודה ואת תפקידו הבכיר למען יצירת אותם קשרים אינטימיים אשר נועדו בעיקרם לסיפוק צרכיו ומאווייו המיניים. רחוק הדבר מאוד מקשר חברי/רומנטי שאפשר שיתפתח באופן חד-פעמי במסגרת העבודה. במעשיו אלה חטא שחם כלפי המשטרה, חטא כלפי פקודיו, חטא כלפי אותן נשים וחטא כלפי הציבור. כלפי המשטרה - בכך שפגע בתדמיתה והוציא שם רע למשרתים בה. כמו כן, בכך שיצר נורמות עבודה פסולות והיווה דוגמה אישית שלילית. כלפי פקודיו - בכך שפעל בניגוד עניינים וחתר תחת המרקם העדין שביחסי העבודה. קיום מערכת יחסים אינטימית סודית עם שוטרות מסוימות פוגעת מאליה בשוטרים/ות אחרים/ות שציפייתם המובנת היא ליחס שוויוני נטול שיקולים אישיים זרים. בשוטרות המעורבות - בכך שפגע בכבודן. גם אם מדובר היה ביחסים שבהסכמה לא ניתן להתעלם מחוסר השוויוניות שבקשר ומהפער בגיל ובמעמד. בציבור - עקב הפגיעה באמון במשטרה ובמשרתים בה. כאזרח אינך מצפה מקצין משטרה, לא כל שכן בעל דרגה בכירה, להתנהלות מסוג זה שמהווה, למצער, הפרה חוזרת ונשנית ביודעין של איסור משמעתי. מכל שוטר, לא כל שכן מי שנושא משרה בכירה, מצפה אתה להקפדה על החוק, על הכללים ועל טוהר המידות". 

השופט מרדכי לוי ציין: "מן הראוי כי בתי המשפט, גם בערכאה הדיונית, יתרמו אף הם את חלקם לגינוי מעשים דוגמת אלה שבהם נכשל שחם, ככל שהם עדיין קיימים בקרב מפקדים במשטרה, תוך השתת ענישה ממשית ומרתיעה על הנכשלים בהם, ברוח הפסיקה של בית המשפט העליון לגבי מעשים דומים מצד מפקדים בצה"ל ומצד מפקדים במשטרה". 

"שגיאה משפטית" 

עורכי דינו של ניצב (בדימוס) ניסו שחם, בעז-בן צור ודקלה סירקיס, מסרו בתגובה: "ליבת כתב האישום במקרה זה עסקה בעבירה של הפרת אמונים, ולא כללה טענות של ניצול יחסי מרות. גם עמדת התביעה, התואמת את הראיות, הייתה כי מערכות היחסים שקיים מר שחם היו מוסכמות.

"נזכיר כי הליך זה נפתח ללא שקדמה לו ולו תלונה אחת. השוטרות העידו במח"ש על יחסים מוסכמים, ושללו טענות בדבר ניצול. למעשה, בעקבות חקירתן אף הגישו מספר שוטרות תביעה נזיקית נגד מח"ש. משום מה, קולן הברור לא נשמע בבית המשפט המחוזי. היום, בעקבות הכרעת הדין, אף יצרו השוטרות קשר עם מר שחם והביעו צער על התוצאה המשפטית שאליה הגיע בית המשפט.

"ואכן, הרשעתו של שחם היא שגיאה משפטית. יש להניח כי כאשר השאלה התקדימית שהוצגה בתיק זה תונח בפני בית המשפט העליון, התוצאה תשתנה - והזיכוי, שאליו הגיעה הערכאה הראשונה, יושב על כנו".