איך יוצרים בישראל "עמק של חדשנות"?

כשהעיתונאי דון הופלר השתמש לראשונה בביטוי "סיליקון ואלי" בסדרת הכתבות שכתב בשנות ה-70 עבור השבועון Electronic News אשר תיאר את הפירות החדשים שצמחו בעמק, אזור תעשייה לייצור מיקרו שבבים (semiconductors) במחוז הדרומי של מפרץ סן פרנסיסקו, הוא לא תיאר לעצמו שהביטוי יהפוך שם נרדף לתעשיית ההייטק המובילה והמשגשגת שהיא כיום. אותו אזור נקרא בעבר על שם הפרדסים הרבים שהיו בו בתחילת המאה ה-20, אבל אלו התחלפו בפירות מסיליקון, החומר ממנו יוצרו השבבים הזעירים שהתעשייה הישראלית מכירה היטב, וכדי ללמד אותנו שלא רק פירות אפשר לגדל במכוון.

הסיפור של עמק הסיליקון מחוויר קלות נוכח סיפור הקמתה של מדינת ישראל, המכונה לעיתים קרובות אומת הסטארט-אפ. ממדינה עם נתוני פתיחה בעייתיים - שממה, מדבר והרבה אויבים מסביב, הצלחנו להמציא את עצמנו כמעט בכל תחום: פיתחנו חקלאות ענפה ומשגשגת באזורים הצחיחים ביותר, הקמנו צבא שפועל לא רק להגן על גבולות המדינה אלא גם לפתח יכולות מודיעיניות ואסטרטגיות, והפכנו לראש החץ בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, תחילה בתחום הסייבר, ולאחר מכן בכל תחום אפשרי כמעט. והיום, אין כמעט אף מדינה מתקדמת שלא לוטשת עיניים אל המומחים הישראליים והיכולות הייחודיות להם.

בשעה שעמק הסיליקון הוא התהוות של אקוסיסטם תעשייתי מלא, מודל שהתאים לתקופתו, בשנים האחרונות נראה שהעולם עובר למודל של חדשנות פתוחה (Open Innovation), חדשנות אשר פותחה מחוץ לכותלי המפעל והתאגיד.

הדחף לחדשנות פתוחה מאפשר ואפילו מחייב פיתוח מודלים חדשים להקמת אקוסיסטם. מכאן גם החזון שלנו בסטארט אפ ניישן סנטרל, לפעול לפיתוחו של "עמק חדשנות" בסקטורים נבחרים שהגדרנו כאסטרטגיים להתפתחותו והצלחתו של האקוסיסטם הישראלי - הבריאות הדיגיטלית, המזון והחקלאות, והתעשייה המחוברת (הידוע גם בשם Industry 4.0). כל סקטור עתיד להשפיע על חיינו בצורה קריטית בעתיד ועל כן מגלם הזדמנות שוק יוצאת דופן.

החזון הציורי של עמק חדשנות מבוסס על מודל סדור המורכב משלושה "הרים" המבטיחים את פריחתו והצלחתו: "הר הלקוחות האסטרטגיים", "הר הכסף" (קרנות הון סיכון ומשקיעים), וה"הר הציבורי" המורכב משחקנים חזקים המייצגים את המגזר הציבורי (משרדי ממשלה, אקדמיה וארגונים משמעותיים כמו ארגוני המגדלים, התעשיינים והקואופרטיבים). אלו ישמשו בבניית תוכניות וגשרי חדשנות בין ישראל לעולם.

בחצי השנה האחרונה עסקנו בסטארט אפ ניישן סנטרל במיפוי ואיתור 100 התאגידים המובילים בעולם בתחומים האלה ובהבאתם לישראל כחלק מ"הר הלקוחות האסטרטגיים". באופן דומה, אנחנו בונים גשר כדי להבטיח שהמשקיעים המובילים והחזקים בעולם המהווים את "הר הכסף" אכן ישקיעו בחברות הישראליות. יצרנו כנסי חדשנות ופיתחנו קשרים עסקיים המאפשרים לנו ללמוד מה הצרכים של השותפים שלנו, מה האתגרים שלהם ומה הכאבים שלהם וכיצד אנו יכולים לשלב ידיים ולאפשר למוחות, לחברות ולחדשנות הישראלית להתוות את המציאות בשטח.

דוגמא למהלך כזה היא פעילות שאנחנו עורכים בתחום האגריטק והפודטק ושמגיעה לשיאה עם אחד שבוע אגריווסט. סטארט אפ ניישן סנטרל הוא אחד השותפים המרכזים באירועים המתוכננים, וביחד עם ארגונים כגון חממת The Kitchen מבית שטראוס, קרן ההשקעות Trendlines, והמכון הישראלי לחדשנות המפעיל קהילת GrowingIL, אנחנו מביאים אל השולחן את המשקיעים והלקוחות הכי רציניים וגדולים בתחומים הללו מצד אחד, ומצד שני את היזמים והמפתחים בתחום. מדובר בלא פחות משעת רצון היסטורית. חברות הענק האלה והארגונים הבינלאומיים האלה לא מגיעים לפה כטובה לאיש אלא מתוך הבנה שכאן ימצאו פתרונות לאתגרים הבוערים שלהם.

ואכן, שתי דוגמאות מהזמן האחרון מראות לנו את הדרך: טייסון פודס האמריקאית ואחת מענקיות המזון בעולם, הגיעה אלינו כדי שנעזור לה במיפוי הצרכים שלה וחיבור אל סטארט-אפים ישראלים המפתחים פתרונות לתחליפי בשר. הם ואנחנו מבינים שישראל היא אמנם אינה מדינה המתמחה בבשר אבל היא בהחלט בחוד החנית של החדשנות הזאת.

במקרה אחר, הגיע אלינו סמנכ"ל תחום הקיימות של יצרנית הבירה הגדולה בעולם AB InBev ביחד עם משלחת בכירים נוספים. הביקור היוקרתי של החברה הזאת, שבצורה מדהימה משפיעה על יותר ויותר חוליות בשרשרת הייצור ואינה עוד רק חברה לייצור בירה, מעידה יותר מכל על כך שהם מזהים בישראל מקור חדשנות בתחום שלהם וכי על מנת להמשיך להוביל הם חייבים לאתר ולחבור לחדשנות פורצת דרך.

האתגר הישראלי הוא לפרוץ לשווקים בינלאומיים, לא כיצואנים של מוצרים או מזון, אלא כמפתחים של טכנולוגיות וחדשנות בתחומים המעסיקים את העולם כולו: בריאות, תעשייה וחקלאות. אנחנו נדע שהצלחנו כש-100 החברות הבינלאומיות החשובות האלה ישימו על הקרקע בישראל נציגי חדשנות מתוך הארגון המכירים כל סוגיה ובעיה בו, ויכולים לנתב את החדשנות שהם מזהים בישראל היישר למקומות הנכונים בארגון.

הכותב הוא ראש תחום פיתוח סקטורים אסטרטגיים בסטארט-אפ ניישן סנטרל, ארגון ללא כוונת רווח הפועל לקידום תעשיית ההייטק הישראלית.