רשות ני"ע מערערת: אין לחייב אותנו לשאת באובדן כספי משקיעי יוטרייד

"ענייננו בערעור על פסק דין מרחיק לכת, אשר מטיל לראשונה אחריות נזיקית על רשות ניירות ערך בגין אי-מניעת הפסדי משקיעים" - כך טוענת רשות ניירות ערך במסגרת ערעור שהגישה היום (ג') לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקבע כי הרשות התרשלה באי-עצירת פעילותה של חברת יוטרייד ובאי-פרסום אזהרה למשקיעים.

הרשות מערערת על פסק דינו התקדימי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקיבל את תביעתם של ארבעה משקיעים בחברת יוטרייד שקרסה נגד רשות ניירות ערך וחייב את הרשות לשלם להם 70% מסך השקעותיהם.

מדובר בהליך במסגרתו אוחדו בבית המשפט המחוזי תביעות של משקיעים אשר התקשרו עם חברת יוטרייד בע"מ, במטרה כי כספם יושקע באמצעות שירותי המסחר האלגוריתמי שסיפקה החברה, וכספם ירד לטמיון.

פסק הדין שעומד בלב הערעור ניתן ביולי השנה, ובמסגרתו נקבע כי רשות ניירות ערך נרדמה בשמירה והתרשלה בכל הקשור לאי-עצירתה את פעילות חברת יוטרייד, באי-מניעת המשך גיוס הלקוחות לחברה לאחר שאסרה על כך, ובאי-הזהרתה כראוי את לקוחות החברה בדבר פעילותה הבלתי חוקית של החברה - ולכן היא אחראית להפסדים של חלק מלקוחות יוטרייד.

בכך קיבל בית המשפט המחוזי תביעתם של ארבעה משקיעים בחברת יוטרייד שקרסה נגד רשות ניירות ערך. המחוזי חייב את רשות ניירות ערך לשלם למשקיעים שתביעתם התקבלה סך של 70% מסך השקעותיהם ביוטרייד, לאחר שקבע כי היה להם "אשם תורם" לנזקם.

בערעור, שהוגש באמצעות המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, כותבת רשות ניירות ערך כי לא ייתכן שהיא תחויב בהפסדיהם של משקיעים שנכנסים באופן מודע להשקעות מסוכנות. "פעילות של השקעה פיננסית מתבצעת כידוע כל העת בהיקפי עתק ונתונה מטיבה לא רק לרווחים אלא גם להפסדים גדולים ביותר. הפסדי משקיעים מתרחשים באופן תדיר מסיבות שונות, ובהן גם הפרות דין מצד הפועלים בשוק ההון".

"בפסק הדין הוחלט, לראשונה, להטיל אחריות לאי-מניעת הפסדי משקיעים על רשות ניירות ערך, ולחייב אותה בפיצוי המשקיעים בגין אובדן השקעותיהם", נכתב בערעור הרשות, ונטען כי "לא זו בלבד שפסק הדין הטיל על הרשות את האחריות לאי-מניעת הפסדי משקיעים, הוא עשה כן ביחס למשקיעים אשר בחרו במודע ומתוך תקווה להשיג רווחים חריגים, לסכן את כספם בהשקעות שאינן מפוקחות על-ידי הרשות, קרי בהשקעות שלא קיבלו היתר או רישיון מצד הרשות".

הקריסה, הפירוק והחקירה

פרשת יוטרייד, חברת השקעות שפעלה בזירת האלגו-טריידינג (מסחר רובוטי ללא התערבות אדם), שפרצה ב-2015 בעקבות סדרת תחקירים ב"גלובס", החלה בסדרה של תלונות של משקיעים כי הם אינם יכולים למשוך את כספם מהחברה. החברה סיפקה למאות לקוחות בישראל ומחוצה לה פלטפורמה למסחר במט"ח באמצעות אלגוריתם ממוחשב ללא צורך בהתערבות אנושית (אלגו-טריידינג).

קריסתה של החברה החלה באמצע 2015, עם פרסומה של סדרת כתבות ב"גלובס" על משקיעים שטענו כי ביקשו למשוך את הכספים שנותרו בחשבונות ההשקעות שלהם, אך נתקלו בקשיים שהערימה עליהם החברה. לטענתם, החברה סירבה לאפשר את פדיון הכספים בתירוצים שונים.

בהמשך נקלעה יוטרייד לפירוק על רקע ניסיונותיהם הכושלים של המשקיעים לפדות את כספם. גם הבעלים אביב טלמור נקלע מאז להליך של פשיטת רגל, על רקע ערבות אישית לחובות החברה, שנתן לחלק מהלקוחות.

במאי 2015 החלה גם רשות ניירות ערך להתערב בנעשה בחברה, ודרשה מטלמור להפסיק את פעילות המסחר לאלתר ואת גיוס המשקיעים. טלמור הגיע עם הרשות לסיכום בעניין - שכפי שהתברר לרשות בדיעבד, טלמור לא כיבד לכאורה. מבדיקת הרשות שנערכה בהמשך עלה כי מאז מאי 2015 ועד להיקלעות יוטרייד לפירוק בדצמבר אותה שנה, גייסה החברה 3.5 מיליון דולר נוספים מלקוחות חדשים, כספים שחלקם הגדול ירד כנראה לטמיון.

על רקע החשדות שהחלו להתעורר, לפיהם טלמור מעל לכאורה בכספי הלקוחות, יצא הבעלים של יוטרייד לקפריסין בספטמבר 2015, ובהמשך נעלמו עקבותיו. בתקופה בה שהה טלמור בחו"ל, מונה המפרק של חברת יוטרייד, עו"ד אלעד עפראי, לכונס נכסים על נכסיו האישיים של טלמור ובין היתר על כל מניותיו בחברות הבינלאומיות שבבעלותו, בהן חברות בקפריסין ובאוסטרליה. לטענת המפרק, טלמור הבריח אל חברות אלה כספים של לקוחות ישראלים.

במקביל, רשות ניירות ערך הודיעה כי טלמור מבוקש לחקירה, והשמועות על מקום הימצאו כללו מדינות שונות. בדיעבד התברר כי הרשות ידעה שטלמור נמצא כל העת בלונדון, שם מתגוררות אמו ואחותו, ושם הוא מחזיק גם בחברות שעיסוקן דומה לזה של יוטרייד.

בסוף פברואר 2016 הגיע טלמור לארץ לצורך חקירתו, לאחר משא-ומתן שניהל מול הרשות. בהמשך, בדצמבר 2018 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד טלמור, המייחס לו עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון וניהול תיקי השקעה ללא רישיון.

זמן קצר לאחר התמוטטות החברה החלו המשקיעים להפנות את האצבע המאשימה לעבר רשות ניירות ערך, שלטענתם "נרדמה בשמירה", ובהמשך הגישו חלק מהמשקיעים תביעות נגד הרשות, בטענה כי לו הייתה פועלת כמצופה מרשות רגולטורית סבירה האמונה על הגנת המשקיעים, מרבית נזקיהם והנזקים שנגרמו ללקוחות רבים אחרים היו נמנעים.

בפסק הדין שקיבל חלק מטענות המשקיעים, קבעה השופטת רות רונן כי רשות ניירות ערך אכן התרשלה בשני אופנים: באי-עצירת פעילותה של יוטרייד החל מיום 1.7.2015; ובאי-פרסום אזהרה בדבר ההחלטה ממרץ 2015 בסוף חודש מאי 2015.

בין היתר דחתה השופטת את טענת רשות ניירות ערך, לפיה הנזק שנגרם (גניבת הכספים על-ידי מנהליה של יוטרייד) אינו התממשות של סוג הסיכונים שחובתה היה למנוע. "משעה שהרשות ידעה כי יוטרייד פועלת ללא רישיון ניהול תיקים כדין, היה עליה לצפות גם אפשרות של מעילה בכספי לקוחותיה של יוטרייד. מעילה כזו עשויה להתאפשר ביתר קלות בגוף שהרשות איננה מפקחת עליו", קבעה השופטת.

מסר בעייתי

בערעור נגד החלטה זו של השופטת, טוענת רשות ניירות ערך כי "פסק הדין מעביר מסר נורמטיבי בעייתי ביותר, לפיו הרשות היא האחראית לשאת בהתממשותם של סיכונים, ואף סיכונים מוגברים ובלתי סבירים, שלקחו על עצמם משקיעים בשוק ההון, מתוך תקווה להשיג רווחים חריגים, משל הייתה הרשות, הציבור, בגדר מבטח סיכונים שלוקחים על עצמם משקיעים".

עוד נטען בערעור כי "פסק הדין אף שומט את הקרקע תחת הכוונת ההתנהגות הרצויה של הציבור, בהעבירו מסר נורמטיבי שלילי ביותר, החותר תחת אחריותם של המשקיעים לנהוג בתבונה בכספם ולהביא בחשבון את הסיכונים הגלומים בהשקעותיהם".

לטענת רשות ניירות ערך, פסק הדין מטריד במיוחד נוכח העובדה שמדובר במקרה שבו, תוך הפעלת שיקול-דעת והידרשות לדברים בכובד ראש בזמן אמת, נקטה הרשות שורה ארוכה של כלים משמעותיים. בין הכלים שנקטה הרשות במקרה דנן - בדיקה יזומה של פעילות חברה לא מפוקחת במסגרת בדיקה רוחבית של פעילות חדשנית מורכבת - מסחר אלגוריתמי; דרישת ידיעות ומסמכים; ביצוע בדיקות יזומות; ניתוח עובדתי, כלכלי ומשפטי מורכב תוך הידרשות לשאלות תקדימיות, לרבות ביחס לעצם תחולת הדין שנתגבש זמן רב לפני ההתפתחויות הטכנולוגיות שאפשרו את תחום הפעילות החדשני בו עסקינן; ביצוע ביקורת שטח בגוף לא מפוקח; פנייה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה לעצירת הפעולות; ניהול חקירה פלילית והבאת הנאשמים לדין.

"בפעולתה כפי שנעשתה הביאה הרשות במישור הקונקרטי להעמדה לדין של נאשמים אשר פעלו בתחכום רב ותוך הסוואת הפעילות התרמיתית שלהם שפגעה במאות לקוחות; במישור הרוחבי הביאה הרשות להסדרת סוגיה חדשנית ותקדימית שלא הייתה מוסדרת בישראל ובמדינות אחרות בעולם, ועת רשות ניירות ערך הישראלית הייתה בין הגורמים הראשונים בעולם שהביאה להסדרתה ובכך הקדימה את רוב מקבילותיה בעולם", נכתב בערעור.

אלא שלפי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, נטען, הרשות לא פעלה מהר מספיק וצריכה הייתה לנקוט פעולות נוספות, תוך קביעות מרחיקות לכת בעניין. "רשות ניירות ערך פועלת ללא לאות, בהתאם לסמכויותיה, ובמסגרת מגבלת משאבים מובנית המחייבת תעדוף משימות מתמיד, לצורך הגשמת תפקידה - שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך כפי שנקבע בחוק. טובתו של ציבור המשקיעים מצויה תמיד לנגד עיניה של הרשות ומתווה את דרכה. הרשות מצרה על כל משקיע שנפגע מפעילותו בשוק ההון, והדברים נכונים כמובן גם לגבי המשיבים. ואולם ובכל הכבוד הראוי, אין כל מקום להטיל על הרשות לשאת באובדן כספי המשיבים (המשקיעים, א' ל"ו)", נכתב בערעור. 

*** חזקת החפות: אביב טלמור לא הורשעו בכל עבירה, ולכן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.