אתה עב"מ או כלבויניק?

המשימה העיקרית העומדת לפתחם של כלבויניקים ועב"מים תעסוקתיים היא בניית עמוד שידרה מקצועי, בלעדיו הם יתקשו מאד למצוא עבודה ראויה ומכניסה שתתאים לפוטנציאל שלהם.

מה המקצוע שלך?

מה ההבדל בין השניים? נתחיל במשותף. גם כלבויניקים וגם עב"מים תעסוקתיים לא יכולים לתת תשובה פשוטה לשאלה "מה המקצוע שלך?", זאת למרות שהם בעלי השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית מקבילה, ועל אף ניסיון תעסוקתי ניכר, לעיתים של שני עשורים ויותר בשוק העבודה.

איך מגיעים למצב כזה? ברוב המקרים מדובר באנשים שדילגו בין מקצועות שאין ביניהם קשר אינהרנטי - למשל משיווק, למערכות מידע לתפעול - מה שהופך אותם בעיני מעסיקים פוטנציאליים לעב"מים תעסוקתיים שלא מתאימים לשום משבצת מקצועית (מתי נתקלתם לאחרונה במודעה שלשונה "דרוש מנהל שיווק, מערכות מידע ותפעול"?).

מה רע במנהל שיווק שיש לו ניסיון גם במערכות מידע וגם בתפעול? מבחינת שוק העבודה או שהוא בעל ניסיון בלתי מספק - תוצאה של פיזור הוותק התעסוקתי שלו על מספר מקצועות מבלי שנרכשו מספיק שנות ניסיון באף אחד מהם (3 שנות ניסיון במקצוע לא נחשב עובד מנוסה, נחשב עובד מתחיל פלוס), או שתפיסת המומחיות שלו פגועה למרות שיש לו מספיק שנות ניסיון בחלק מהמקצועות לפחות, וזאת עקב ריבויים.

המשמעות הפרקטית היא כי מגייס שנתקל בקורות-החיים של עב"מ תעסוקתי ידלג מיד למועמד הבא, בחיפוש אחרי מי שהוא בעל מומחיות ועקביות מקצועית, ולכן גם מי שעבדו בארגונים איכותיים יתקשו למצוא תפקיד ראוי. יתרה מכך, רבים מהעב"מים התעסוקתיים מכוונים לתפקידים בכירים או גדולים מידי למידותיהם, שכן הם סופרים את סך שנות הניסיון שלהם בשוק העבודה, ולא את הניסיון שיש להם לתפקיד אליו הם מגישים מועמדות.

עב"מ בלי ניסיון

אך בניגוד לעב"מים שסובלים מניסיון לא מספק ו/או מתדמית מומחיות לקויה עקב ריבוי מקצועות, מצבם של הכלבויניקים מורכב הרבה יותר, שכן כלבויניק הוא עב"מ נטול ניסיון מקצועי. הכיצד? כי בעוד העב"מ מילא בכל רגע נתון תפקיד במקצוע ספציפי (או שיווק, או מערכות מידע, או תפעול) בו רכש ניסיון מקצועי בן מספר שנים בתחום, הרי שהכלבויניק היה אחראי בו זמנית על מספר תחומים - למשל גם כספים, גם מכירות, גם שיווק וגם תפעול - מה שאומר שבעיני מעסיקים הניסיון שלו בכל אחד מהם נתפס כאדמיניסטרטיבי בעיקרו. מדוע? כי מי שאחראי על כספים, מכירות, שיווק ותפעול קרוב לוודאי שעובד בחברה מאד קטנה, ובהתאם לכך גם העומק המקצועי שרכש, שלא לדבר על העדר פיגורות מקצועיות מהן הוא יכול ללמוד ולהתפתח מקצועית.

איך מתמודדים עם הבעיה? מבחינתם של עב"מים תעסוקתיים הפתרון קל יותר היות ובמקרים רבים יש מספיק "בשר" לבנות עמוד שידרה מקצועי סביב אחד המקצועות, ולמתג אותם כבעלי מומחיות בו (תלוי בחסמי השכלה / מיתוג, במעסיקים, בסדר של התפקידים, בשנות הניסיון, בגיל, בשלב בקריירה וכו'), כאשר המטרה האסטרטגית היא לייצב מסלול מומחיות מקצועי שרק עליו הקריירה תתפתח בעתיד.

זאת בניגוד לכלבויניקים, שמרבית הקריירה שלהם או כולה היא בחברות מאד קטנות ובתפקידים מגוונים מדי, מה שמקטין מאד את האפשרות למצוא מספיק בשר במקצוע אחד לפחות, ולמתג אותם כמקצועיים בתחום. המשמעות מבחינתם היא סיכוי קטן יחסית לצאת מגזרת החברות הקטנות, למקרה שיהיו מעוניינים בכך, אלא אם החברות הללו תגדלנה משמעותית (ובתנאי שלא יצניחו מעל ראשם בעל מקצוע מנוסה יותר).

סיפורי ניו-אייג'

האם לא כדאי לעבוד בחברות קטנות? תלוי במי מדובר ומהן מטרות הקריירה שהציב לעצמו. עבור מי שמכוון לקריירה בחברות גדולות או איכותיות יותר, עדיף שידיר רגליו מחברות וסטארטאפים קטנים מדי ויתמקד בארגונים מבוססים יותר, אחרת הוא יתקשה מאד לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי שלו, במידה והוא אכן קיים.

מאידך, ישנם אנשים שלא מתאימים לעבודה בחברות גדולות יותר, מה גם שלחלקם אין את הכישורים ו/או ההשכלה הנדרשת לכך, ולכן הבחירה בארגונים קטנים היא נכונה מאד.

כך או כך, לפני כל צעד בקריירה בחנו מה השפעתו על תפיסת המומחיות המקצועית שלכם, ואל תאמינו לסיפורי הניו-אייג'. שוק העבודה הולך ומתמחה ועל כן כמעט כל המעסיקים מחפשים עומק ומומחיות ולא רוחב ורדידות, כולל הקטנים ביותר, רק שהמומחים המקצועיים לא כל כך רוצים אותם ועל כן הקטנים נאלצים להתפשר על עב"מים וכלבויניקים. בהצלחה ושנה טובה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com