כך ינסו סנגורי נתניהו לשכנע את היועמ"ש לסגור את התיקים

היום (ד') יתייצבו סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט, שבו הם ינסו לשכנע אותו ואת בכירי הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיקים 1000 ו-2000, שבהם הוא חשוד במרמה והפרת אמונים; ובתיק 4000, שבו חשוד נתניהו בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים.

שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא הליך מקדים שמתקיים לאחר שהמשטרה סיימה חקירה בחשד לביצוע פשע, והפרקליטות מגיעה למסקנה כי חומרי החקירה מגבשים תשתית להעמדה לדין פלילי של החשוד. השימוע הוא ההזדמנות האחרונה של חשוד בפלילים לנסות לשכנע את רשויות התביעה, באמצעות סנגוריו, להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

במקרה של נתניהו והחשודים הנוספים ב"תיקי האלפים", בשלב שבו נותחו חומרי החקירה השתתף מספר חריג של פרקליטים; לא פחות מ-25 פרקליטים היו מעורבים בתהליך שהוביל להחלטה הגורלית של היועמ"ש ב-18 בפברואר לזמן את נתניהו לשימוע לפני כתב אישום.

השימוע לנתניהו יחל כאמור היום, 2 באוקטובר, יום שבו לפי התאריך העברי חל צום גדליה. היו מי שאמרו שהיועמ"ש יגיע לשימוע עם בטן מלאה על נתניהו בגלל התנהלותו ערב הבחירות - אבל עם בטן ריקה בשל הצום. בסך-הכול צפויות להתקיים ארבע ישיבות שימוע, לבקשת סנגורי נתניהו. ישיבות השימוע צפויות להימשך מהבוקר עד הערב.

ישיבות השימוע ייערכו בחדר הישיבות במשרד המשפטים ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים. שוב יתכנסו הפרקליטים הבכירים מסביב לשולחן עץ ארוך לצורך קבלת החלטה גורלית. בשימוע ישתתפו, בין היתר, היועמ"ש מנדלבליט; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי; המשנה ליועמ"ש, עו"ד עמית מררי, ואנשי צוותה, עורכי הדין יונתן קרמר ורעות גורדון; המשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי; המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר; מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, עו"ד ג'ואי אש; פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית אייסמן; ועו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. בישיבות ישתתפו גם פרקליטים בכירים פחות, שחברים בצוותים של כל אחד משלושת התיקים. ההחלטה הסופית תהיה של היועמ"ש.

מטעמו של ראש הממשלה ישתתפו בשימוע עו"ד עמית חדד, שיוביל את הטיעון בשימוע בתיקים 1000 ו-2000, וכן עורכי דין ממשרדו של חדד; עו"ד יוסי אשכנזי ממשרד הרצוג, פוקס נאמן, שיוביל את הטיעון בתיק 4000; וכן עורכי דין ממשרדו שיסייעו לו. גם היועץ לצוות ההגנה, עו"ד רם כספי, צפוי להשתתף בשימוע.

שימוע הוא תמיד הליך מורכב, בטח בתיקים עבי-כרס ובעלי פרופיל כל-כך גבוה. התיקים נגד נתניהו מבוססים ברובם על ראיות נסיבתיות ועל העדות של שלושה עדי מדינה. שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, הוא עד המדינה המרכזי בתיק 4000; ארי הרו, ראש מטה ראש הממשלה לשעבר, הוא עד מדינה בתיק 2000; וניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו, הוא עד מדינה שעדותו רלוונטית בעיקר בתיק 4000.

סנגורי נתניהו לא מתיימרים לאתר בחומרי החקירה ראיית זהב מזכה שתביא לסגירת התיק נגד לקוחם הבכיר, מעין אקדח קר להוכחת חפותו. זה לא עובד ככה. המאמץ המרכזי של הסנגורים יהיה לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו שהמשמעות המשפטית שהם העניקו לתצרף הראיות והממצאים שנאספו בחקירה אינה נכונה, או לכל הפחות שיש אפשרות אחרת לראות את הדברים.

הליכי השימוע בתיקי ראש הממשלה יצאו לדרך כבר ב-31 ביולי, אז נערך בפרקליטות שימוע לזאב רובינשטיין, סגן יו"ר הבונדס, החשוד בתיווך בשוחד בתיק 4000. במהלך החודשים האחרונים נערכו הליכי שימוע למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, החשוד בהצעת שוחד לנתניהו; ולשאול ואיריס אלוביץ', החשודים במתן שוחד לראש הממשלה. 

תיק 4000

טענות ההגנה: 

לא היו יחסי תן וקח בין ראש הממשלה לבעלי בזק שאול אלוביץ'. 

החשד:

במרכז תיק 4000, הכבד מבין השלושה, עומד החשד כי נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות בשווי עתק לטובת קבוצת בזק, בתמורה לכך ששאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק ובאתר החדשות וואלה, דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו. נתניהו חשוד בלקיחת שוחד מאלוביץ' ומרעייתו איריס וכן במרמה והפרת אמונים.

לפי כתב החשדות בתיק 4000, בשנים 2017-2012 ראש הממשלה ומקורביו התערבו לכאורה באופן בוטה, מתמשך ולעתים אף יומיומי בתכנים שפרסם אתר החדשות וואלה, וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים), וזאת תוך כדי שימוש בקשריהם עם בני הזוג אלוביץ'.

מהחקירה עלה כי ראש הממשלה פעל לקידום ענייניו של אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-yes, תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה. לפי החשד, התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר וואלה נועדה לכאורה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה.

עוד עלה מן הממצאים כי בני הזוג אלוביץ' השפיעו לכאורה על הפרסומים באתר וואלה, וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של ראש הממשלה לטובת שאול אלוביץ' וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל ובעל השליטה בה בפרט.

 שאול ואיריס אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

מה יטענו פרקליטי נתניהו:

המאמץ המרכזי של סנגורי נתניהו בשימוע בנוגע לתיק 4000 יהיה לשכנע את היועמ"ש ואנשיו שאין קשר סיבתי בין ההחלטות שקיבל נתניהו בנוגע לקבוצת בזק, ובין הלחצים שהופעלו על אלוביץ' לדאוג לסיקור אוהד לנתניהו ומשפחתו בוואלה. הסנגורים יטענו כי הליך קבלת ההחלטות הרגולטוריות בנוגע לבזק היה תקין וענייני, וכי ההחלטות נתמכו על-ידי הגורמים המקצועיים. צוות ההגנה של נתניהו ינסה לשכנע בשימוע כי התזה של יחסי תן וקח בין נתניהו לאלוביץ', שנבנתה בכתב החשדות, לא תוכל "להחזיק מים" בבית המשפט.

הסנגורים יטענו בנוסף כי נתניהו עצמו לא היה מעורב באופן אישי במערכת הלחצים על אלוביץ' ובכירי אתר החדשות. הם יעלו בנוסף טענות בסגנון אכיפה בררנית נגד נתניהו בתיק הזה. לשיטתם, ההתייחסות אל מתן סיקור אוהד (או "מאזן") בתקשורת כאל "מתת" היא תקדימית ולא ננקטה נגד אישי ציבור אחרים שקיימו מערכות יחסים קרובות עם התקשורת (טענה דומה תועלה ביחס לחשד בתיק 2000).

סנגורי נתניהו צפויים להתייחס בשימוע גם לאופן הלקוי לטענתם שבו נערכה חקירת תיק 4000. לשיטתם, המשטרה, רשות ניירות ערך והפרקליטות לא ניסו להגיע לחקר האמת בתיק הזה, אלא סימנו את השורה התחתונה שלפיה נתניהו לקח שוחד ופעל לטובת בזק, ואז ניהלו את החקירה לאורה. בין היתר הם יטענו כי הופעלו לחצים כבדים ובלתי לגיטימיים על ניר חפץ כדי שיעיד נגד נתניהו, וכן על אלוביץ', וכן על עדים נוספים שנחקרו, בהם אנשי משרד התקשורת.

תיק 2000

טענות ההגנה: 

נתניהו לא התכוון למה שאמר למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. 

החשד:

תיק 2000 הוא אולי המורכב ביותר מבחינה משפטית מבין שלושת התיקים. נתניהו חשוד במסגרתו במרמה ובהפרת אמונים. לפי כתב החשדות, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים, קיימו נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם.

במסגרת זאת דובר על אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו באמצעות סיקור חיובי ואוהד ב"ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של נתניהו למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על-ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום".

לפי החשדות, כפי שעלו מן ההקלטות שבוצעו לכמה שיחות שניהלו נתניהו ומוזס, השניים דנו במספר כיווני פעולה: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום", צמצום תפוצת העיתון וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע שלו. זאת, בנוסף לפעולות שעשה נתניהו כדי לתווך בין מוזס ובין בעלי הון לרכישת "ידיעות אחרונות".

  נוני מוזס/ צילום: מגד גוזני

מה יטענו פרקליטי נתניהו:

בתיק 2000 צפויים סנגורי נתניהו לטעון כי הפרשנות שהעניקו היועמ"ש והפרקליטות לשיח שהתקיים בין מוזס לנתניהו היא שגויה ואינה תואמת את התמונה העובדתית והנורמטיבית. לשיטתם, השיח הפלילי לכאורה שהתנהל בין נתניהו למוזס, ושחלקו תועד בהקלטות, כלל לא היה אותנטי. ובמלים אחרות, לשיטת סנגורי נתניהו, כשנתניהו נתן למוזס הבטחות לפעול לטובתו בתמורה לסיקור אוהד, הוא בכלל "בילף" את מוזס.

עוד יטענו הסנגורים כי ככלל, אסור למשפט הפלילי להיכנס לשדה שאליו הוא נכנס בתיק 2000 - יחסים בין איש תקשורת בכיר לבין פוליטיקאי בכיר. הסנגורים יטענו כי ניסיון לצבוע מערכת יחסים כזאת, מורכבת ומסובכת ככל שתהיה, בצבעים פליליים - הוא בעייתי ומסוכן (טענות דומות העלו עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את מוזס).

תיק 1000

טענות ההגנה: 

נתניהו לא ניצל את תפקידו לסיוע לאיל ההון ארנון מילצ'ן. 

החשד:

בתיק 1000, תיק "המתנות", החליט מנדלבליט להאשים את נתניהו, בכפוף לשימוע, במרמה והפרת אמונים בשל קבלת מתנות בשווי של מאות אלפי שקלים מאיש העסקים ארנון מילצ'ן, "בזיקה לתפקידו כראש ממשלה".

לפי כתב החשדות, נתניהו פעל למענו של מילצ'ן בכמה מישורים ותחומים, שהעיקריים שבהם: פנייה לממשל האמריקאי להעניק למילצ'ן ויזה - אשרת שהייה; פנייה לשר האוצר דאז יאיר לפיד להאריך את משך הפטור תשלום מס הכנסה שממנו נהנה מילצ'ן כתושב חוזר; והנחיה ישירה למנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לסייע למילצ'ן ברגולציה הקשורה לעסקת המיזוג בין רשת לקשת וכן בעניייני ערוץ עשר, שמילצ'ן היה מבעליו. מילצ'ן עצמו לא יועמד לדין, ובמידת הצורך ישמש בפרשה עד תביעה נגד נתניהו.

לפי החשד, מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לנתניהו ולמשפחתו בשווי של אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן, נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך עבור רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. בסך-הכול מדובר, על-פי המשטרה, ב-750 אלף שקל שקיבל נתניהו בין השנים 2017-2006. בנוסף, נטען כי איש העסקים ג'יימס פאקר העניק לנתניהו הטבות דומות בהיקף של 250 אלף שקל.

 ארנון מילצ'ן / צילום: רויטרס

מה יטענו סנגורי נתניהו?

המאמץ העיקרי של סנגורי נתניהו בשימוע בתיק 1000 יהיה להוכיח כי נתניהו לא פעל לטובת האינטרסים של מילצ'ן, וכי הוא מעולם לא ניצל את תפקידו הציבורי כדי להבטיח או לקדם את האינטרסים של איל ההון, שהיה כה מקורב אליו.

יתר על כן, סנגורי נתניהו ינסו לשכנע את היועמ"ש ואנשיו כי במקרים רבים פעל נתניהו נגד האינטרס הכלכלי של מילצ'ן, למשל כשפעל לסגירת ערוץ עשר שבבעלותו. סנגורי נתניהו יטענו כי כל המתנות שנתן מילצ'ן לנתניהו לאורך השנים ניתנו אך ורק בשל החברות הקרובה ביניהם, וללא כל קשר לתפקידו הציבורי של נתניהו.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס, שאול ואיריס אלוביץ' וזאב רובינשטיין הם בגדר חשודים, מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.