הפייק ניוז של הלכת דרעי-פנחסי

כתבי משפט ופרשנים מרבים ליפול בניתוח מצבו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ייתכן כי פסק דין של בג"ץ בן כחצי יובל מתעתע בהם. נראה שהם שוגים בהבנתו ומסיקים כי נתניהו לא יכול לוותר על תפקידו, משום שרק כראש ממשלה הוא יוכל להישאר בתפקידו, אם יוגש נגדו כתב אישום. לדבריהם, אם נתניהו יהיה שר, תחול עליו "הלכת דרעי-פנחסי" הקובעת כי שר לא יכול לכהן תחת כתב אישום.

את הטענה הזו ודומים לה העלו באחרונה עיתונאים ואף מומחים למשפט חוקתי.

כשמדברים על "הלכת דרעי-פנחסי", מדברים על שני פסקי הדין של בית המשפט העליון משנות ה-90, שהורו לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי משום שהוגשו נגדם כתבי אישום.

הטענה היא שהלכת דרעי-פנחסי עוסקת בשרים ובסגני שרים, אבל בנוגע לראש ממשלה קיים הסדר מפורש בחוק היסוד, שקובע כללים מיוחדים להגשת כתב אישום ולניהול משפט פלילי נגד ראש ממשלה; כך שהשלכת "הלכת דרעי-פנחסי" היא טעות.  

אולם למעשה אין הבדל בין שר בממשלה לבין ראש ממשלה. ניתן אפילו לומר כי מי שמזכיר את פסקי הדין בעניין פנחסי ודרעי כרלוונטיים - ויהיו אלה היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט - פוגע בשלטון החוק ובמעמד חוקי היסוד. והסיבה פשוטה.

פסקי הדין הללו נבנו על "חוק יסוד: הממשלה", שהיה אז בתוקף, ושלא התייחס לסוגיה של הגשת כתבי אישום נגד שרים. שתיקת החוק הובילה את בית המשפט לקבוע כלל שיפוטי - לפיו "המשך כהונה של נושא משרה אשר מיוחסים לו מעשים חמורים של הצהרה כוזבת, של רישום כוזב ושל ניסיון לקבל דבר במרמה, יפגע ביחס הכבוד של האזרח לשלטון ובאמון של הציבור ברשויות השלטון".

אולם מאז תוקן חוק היסוד, והכנסת קבעה הסדר שלפיו יש לנהל הליך פלילי נגד שר, ושכהונת שר תיפסק רק ביום מתן פסק דין שבו בית המשפט הרשיע אותו בעבירה שיש עימה קלון.

אם הגשת כתב אישום נגד שר פירושה הפסקת כהונה, חוק היסוד מאבד את משמעותו ואת כוונתו. לא יכול להינתן פסק דין המרשיע שר בעבירה עם קלון, אם השר הודח כבר בזמן הגשת כתב האישום. כלומר, הכנסת הביאה בחשבון סיטואציה של הליך פלילי המתנהל נגד שר מכהן, וקבעה כי הגשת כתב אישום נגדו, גם בעבירות חמורות שיש בהן קלון, אינה מהווה עילה להפסקת כהונה אוטומטית.

נוסף לפרוצדורה, צריך להבין את המהות. קביעה שלפיה הגשת כתב אישום מובילה בהכרח לפיטורי שר או ראש ממשלה, היא אנטי-דמוקרטית. היא נותנת לגורם בלתי נבחר, פקיד ברשות המבצעת - היועץ המשפטי לממשלה - יכולת להדיח שר או סגן שר, נבחר ציבור, ללא הליך שיפוטי, ללא פומביות דיון וללא ראיות, עדים וחקירה נגדית.

נבהיר כי גם פגיעה באדם רגיל בעקבות הגשת כתב אישום, היא פגיעה באושיות השיטה המשפטית. כל אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו, וככל שהאווירה הציבורית מכבידה על אנשים רק בשל הגשת כתב אישום נגדם, העיקרון נפגע; אך כשנבחר ציבור מודח, כל ציבור בוחריו נפגע.

לבית המשפט העליון היו הזדמנויות להצהיר על כך ש"הלכת פנחסי" בוטלה על-ידי הכנסת, והוא נמנע מלעשות כן. בעניין השר צחי הנגבי הצהיר בית המשפט כי ההלכה עודנה רלוונטית, לפחות בכך שהיא מאפשרת לבית המשפט להתערב בשיקול-דעתו של ראש הממשלה במינויים של שרים, אפילו כשלא הוגש נגדם כתב אישום.

העובדה שבית המשפט העליון לא נותן לעתים משקל רב לשינויים שהכנסת מכניסה לחוקי יסוד, היא מטרידה כשלעצמה, אבל ניתן לצפות מהמערכת הפוליטית ומחברי הכנסת שלפחות ייקחו ברצינות את חוק היסוד שקבעה הכנסת, ויאמרו לבית המשפט וליועץ המשפטי לממשלה בקול צלול שכתב אישום הוא רק כתב אישום - בין שמדובר בשר ובין שמדובר בראש ממשלה. 

הכותב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ולדמוקרטיה