מערבולת הסתבכותו המהירה של דונלד טראמפ בשערוריית אוקראינה סוחפת עימה לא רק את נשיא ארה"ב אלא גם, קרוב לוודאי, בכירים בממשלו, לרבות שר המשפטים, ויליאם באר, ושר החוץ, מייק פומפיאו, ששמם נקשר בשיחה הטלפונית המפורסמת בין טראמפ לנשיא אוקראינה, ולידימיר זלנסקי, מ-25 ביולי.
הנה, ועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים הודיעה אמש (ו'), כי תדרוש מפומפיאו להציג לפניה מסמכים הנוגעים למגעים בין טראמפ לזלנסקי. קרוב לוודאי שהוועדה גם תזמן את פומפיאו למתן עדות על חשדות שאנשי הסטייט דיפרטמנט בחשו באוקראינה, שצמאה לסיוע צבאי אמריקאי, כדי לקדם את האינטרסים של טראמפ. במקרה הזה לפחות, האינטרס הנשיאותי אינו חופף לאינטרס הלאומי. אך מדוע, בעצם?
באותה שיחה טרנס-אטלנטית בין וושינגטון לקייב, שמוכרת עתה לכל מי שעוקב, ולו רק ברפרוף, אחרי החדשות, מבקש נשיא ארה"ב מעמיתו האוקראיני "טובה" (FAVOR, ניסוח של הנשיא). בפראפרזה: אולי תוכל לעזור לנו לאסוף קצת לכלוך על יריב פוטנציאלי שלי בבחירות לנשיאות ב-2020?
היריב הפוטנציאלי הזה הוא ג'ו ביידן, כפי שנפרט בהמשך. קשה להאמין שהאמריקאים, למעט תומכיו השרופים של טראמפ, סבורים ש"טובה" כזו משרתת את האינטרס הלאומי של ארה"ב.
למען הרקורד, טראמפ תיאר השבוע את השיחה הזו כ"מושלמת", אך הדמוקרטים הבהירו לו שהוא מנותק מהמציאות. יו"ר בית-הנבחרים, ננסי פלוסי, שהתנגדה עד לימים האחרונים להשקת הליכי הדחה נגד הנשיא, נתנה אור ירוק להשקת הליכים אלה (עריכת חקירות לצורך הגשת כתב אישום) והיא מובילה עתה את היוזמה.
כבר עתה מובטח רוב בבית הנבחרים להגשת כתב האישום נגד טראמפ, לפחות בגין שיחתו עם נשיא אוקראינה, אם לא בגין מעידות אחרות, ידועות או בלתי ידועות בשלב זה.
על פי מניין בלתי רשמי, מוכנים עתה 224 צירים בבית הנבחרים, שבו רוב לדמוקרטים, לאשר כתב אישום כזה - שישה יותר מהמינימום הדרוש. כל הצירים האלה דמוקרטים, למעט רפובליקאי לשעבר שערק ממפלגתו במחאה על התנהלות טראמפ, ומגדיר עצמו עתה עצמאי.
הסנאט, בשליטת הרפובליקאים, שישמש כבית משפט, לא יסמוך ידו על הדחת טראמפ, אך העובדה שבית הנבחרים של ארה"ב מושיב נשיא מכהן על כס הנאשמים ומדביק לו כתב אישום פורמלי היא כתם היסטורי, שמעכיר מורשתם של שני נשיאים בלבד עד עתה: אנדרו ג'ונסון (הנשיא ה-17) וביל קלינטון.
לא למתוח את התהליך לאורך חודשים
הדמוקרטים נחושים בדעתם להחיש את תהליך האימפיצ'מנט ולא למתוח אותו לאורך חודשים רבים ומתישים, כפי שאירע בחקירות שהובילו לדוח מולר ושהחלו להימאס על הציבור. מקורות במפלגה הדמוקרטית אומרים, כי מועד היעד הבלתי רשמי של המפלגה להצבעה על כתב האישום הוא סוף אוקטובר.
השיחה, שעומדת בלב הסקנדל, נחשפה בקובלנה רשמית של גורם מודיעיני עלום שם, כנראה אנליסט בסוכנות הביון המרכזית, שהושאל לבית הלבן והיה מודע לתוכן השיחה ולפעילויות אחרות של טראמפ ופקידים אחרים בסביבתו. הוא מדגיש שקובלנתו מבוססת על עדויות של עמיתיו לעבודה בבית הלבן, כלומר שמדובר בעדויות שמיעה.
בקובלנה, שפורסמה ברבים שלשום (ה'), טוען הגורם המודיעיני, כי השיחה האמורה וצעדים אחרים שנקטו גורמי ממשל פוגעים בביטחון הלאומי של ארה"ב ומנוגדים לחוק האמריקאי. באותה שיחה, התנה טראמפ מתן סיוע צבאי לאוקראינה בהסכמה של נשיא המדינה לחקור את האנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר, שהיה דירקטור בחברת גז אוקראינית. ביידן האב הוא אחד משני המתמודדים המובילים במרוץ על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, והוא עשוי לרוץ מול טראמפ ב-2020.
במקרה או שלא במקרה, הורה טראמפ אישית לראש מטה הבית הלבן לעצור חבילת סיוע לאוקראינה כמה ימים לפני המועד שנקבע לשיחה בינו לבין הנשיא זלנסקי. החסימה הוסרה לאחר שהקונגרס החל לשאול שאלות. ויועץ של נשיא אוקראינה אמר ל-ABC: "היה ברור שטראמפ יהיה מוכן לקיים את השיחה רק אם תועלה בה סוגיית ביידן האב וביידן הבן. אני חושב שהפקידים האוקראינים הבינו את המסר".
אדם שיף, יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, אמר, כי תיאור השיחה בין טראמפ לזלנסקו "נראה כסחיטה קלאסית של הפשע המאורגן".
יתר על כן, הקובלנה חושפת האשמה חמורה נוספת: בבית הלבן ניסו "לקבור" את תמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי במאגר מידע נפרד ששמור רק למסמכים שעוסקים בפעולות חשאיות של סוכנויות הביון - למשל המבצע לחיסול בין לאדן - ושהוחתמו בסיווג הביטחוני הגבוה ביותר. לתמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי לא ניתן שום סיווג ביטחוני. אם הטענה נכונה, היא מכניסה את טראמפ למלכודת ה-COVER UP - הסתרת מידע מהקונגרס או גופי פיקוח אחרים - מונח מטיל אימה שהשמיד את הקריירה של בכירים רבים בוושינגטון במרוצת השנים. ריצ'ארד ניקסון, שוויתר על הנשיאות כדי לחמוק מאימפיצ'מנט, נמנה עם הבולטים ביניהם.
אתמול, כשנשאלה פלוסי מה גרם לה לשנות את דעתה ולתמוך בתהליך אימפיצ'מנט היא אמרה בפשטות: "המצב בשטח השתנה".
ואכן, הטענות בקובלנת הגורם המודיעיני חוללו שבר טקטוני בזירה הפוליטית בוושינגטון. טראמפ, ששרד את דוח מולר, נעשה בבת אחת נשיא משותק. במפלגה הדמוקרטית ננסכה אנרגיה חדשה. רשתות הטלוויזיה הארציות מדווחות על "פאניקה" בבית הלבן ועל פקידי ממשל אחוזי חרדה שחוששים שטראמפ יגיב בצעד בלתי שקול, כמו "חיה פצועה", כדברי מקור המודע למתרחש סביב טראמפ.
"היינו מטפלים בבוגדים קצת אחרת"
על הלך הרוח הנשיאותי תעיד ההתבטאות הבאה שהשמיע טראמפ בניו יורק באוזני קבוצה של עובדי משרד החוץ וילדיהם: "עקרונית, האיש הזה (הגורם המודיעיני שהגיש את הקובלנה, ר' ד') מעולם לא ראה את הדוח (על השיחה), לא ראה (כך במקור) את השיחה... הוא או היא שמע משהו והחליט (לפעול). האיש הזה הוא כמעט מרגל. אני רוצה לדעת מי האיש הזה. מי האיש שנתן למדליף את המידע, מפני שזה כמעט כמו ריגול. אתם יודעים מה היינו עושים בימים הטובים כאשר היינו חכמים? נכון? היינו מטפלים במרגלים ובוגדים קצת אחרת בהשוואה למה שאנו עושים היום".
הדברים חוללו מיד סערה גדולה, ולא רק מפני שטראמפ, כלואי ה-14, חושב שהוא והמדינה היינו הך הם, ושמעילה באמונו משולה לבגידה במדינה. העונש על בגידה בחוק האמריקאי הוא מוות, וברור מאליו שהכותרות בישרו לאמריקאים שטראמפ מציע להוציא להורג את מדליף המידע מתוך הבית הלבן.
למעשה, המדליף פעל לפי החוק והנהלים. החוק בארה"ב מכיר בחשיבות של חושפי קלקולים פנימיים (whistleblower) ומעניק להם הגנות מפני גמול ממקומות העבודה שלהם לרבות הזכות לאנונימיות מוחלטת. הוא הגיש את הקובלנה למבקר הפנימי של קהיליית המודיעין בצינורות המקובלים. ראש מערך המודיעין האמריקאי, ג'וזף מקגוואייר, אמר השבוע בשימוע בוועדת המודיעין של בית הנבחרים, כי חושף הקלקולים בבית הלבן פעל מתוך כוונות טובות והוא אינו תכסיסן מפלגתי שמנסה לקעקע את ממשל. יתר על כן, המידע בקובלנתו של המדליף נבדק על-ידי משרד המבקר הפנימי ונמצא אמין, למרות שמדובר בעדויות שמיעה. טראמפ כמובן חושב אחרת. בהנחה שהוא יוסיף לשבת בבית הלבן עד תום תקופת כהונתו, לבוחרים תינתן הזדמנות להביע את דעתם על הנשיא הזה בעוד קצת יותר משנה.
היה מביס את טראמפ בקלות אם הבחירות היו עכשיו
הקשר היסטורי/פוליטי לקוראים שמבקשים להעמיק: ביידן הבן היה דירקטור בחברת גז באוקראינה בין 2014 ל-2019; אביו, שהיה סגנו של ברק אובמה, הרבה לבקר באוקראינה כחוד החנית במאמץ של ממשל אובמה לבער את השחיתות בקייב. מעולם לא הוצגה שום הוכחה למעורבות כלשהי של ג'ו ביידן או האנטר ביידן במעשי שחיתות באוקראינה, אך תיאוריות קונספירציה על מעלליהם כביכול של השניים במזרח אירופה רווחות זה שנים בחוגים רפובליקאים.
ג'ו ביידן עשוי להתמודד מול טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020. הוא אחד משני המתמודדים המובילים במירוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ולפי סקרים רבים הוא היה מביס את טראמפ בנקל לו הבחירות היו נערכות עתה. (על פי סקר של פוקס ניוז, שנערך בין 15 ל-17 בספטמבר, ביידן היה זוכה ב-52% מקולות הבוחרים, וטראמפ - ב-38%). לטראמפ יש אפוא סיבה להיות מודאג ממועמדותו האפשרית של ביידן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.