אחרי עליות של 20% וסימני בועה בבנק אוף אמריקה ממליצים: קנו אג"ח ממשלתי שקלי

מי אמר שבועה זה רע? לאחר עליות של עד 20% מתחילת השנה ותשואה אפסית של 0.85% באג"ח ל-10 שנים ממליץ בנק אוף אמריקה למשקיעים להמשיך ולרכוש אגרות חוב שקליות של ממשלת ישראל. הנימוק: הכנסת ישראל למדד האג"ח העולמי "עדיין אינה מתומחרת במלואה" בשווקים.

בזמן שאנליסטים רבים בישראל משוכנעים שרמות המחירים הנוכחיות בשוק האג"ח הממשלתי מנותקות מכל הגיון כלכלי, טוענים האנליסטים בבנק אוף אמריקה כי על סמך ביצועי עבר אג"ח ממשלתיות נוטות לעלות ב-50 עד 75 נקודות בסיס בממוצע במהלך ששת החודשים שלפני הכניסה בפועל למדד, שתתרחש במארס הקרוב. בבנק מציינים כי התגובה צפויה להיות חזקה מבעבר לאור הגידול הדרמטי שנרשם בשנים האחרונות בהיקף הכסף המנוהל במכשירי השקעה פאסיביים העוקבים אחרי המדדים.

חברת המדדים פוטסי ראסל הודיעה ביום שישי האחרון על הכנסת ישראל למדד אגרות החוב הממשלתיות העולמי (WGBI) ההכרזה תיכנס לפועל בסוף מארס 2020. באותו מועד יצטרפו למסחר 13 סדרות אג"ח של ממשלת ישראל בשווי כולל של 68.2 מיליארד דולר, שיהוו 0.29% מסך המדד העולמי. חלקן היחסי של האג"ח צמודות המדד הישראליות במדד העולמי גדול פי שלושה.

אנליסטים בישראל העריכו כי המשמעות המעשית של המהלך תהיה כניסת הון בהיקף 2 מיליארד דולר לאגרות חוב ממשלתיות שקליות - אך בבנק אוף אמריקה מעריכים כי תנועות ההון יהיו בהיקף גבוה פי שלושה כלומר 6 מיליארד דולר, ומתוכם 3.5-4 מיליארד דולר יבואו ממכשירי השקעה פאסיביים כמו קרנות סל העוקבות אחר המדדים.

אגרות החוב של ממשלת ישראל לחמש שנים נסחרות כיום במחיר המגלם תשואה שנתית של 0.4% בעוד שמחירי אגרות החוב ל-10 שנים מגלמים תשואה של 0.85%. במלים אחרות השווקים מתמחרים היום ריבית נמוכה מ-1% על-פני העשור הקרוב כולו.

בבנק אוף אמריקה מודעים כמובן לכך שמדובר ברמות שפל היסטוריות - ומופרזות לדעת רבים - אך בעיניהם השיקול המכריע נעוץ בעובדה שמדובר בריבית גבוהה יחסית. בבנק מציינים ש-37.5% מתוך סך אגרות חוב ממשלתיות בהיקף 10 טריליון דולר הנכללות במדד, נסחרות כיום במחירים המבטאים תשואה שלילית. בנוסף עקום התשואות של אגרות החוב בישראל ממשיך להיחשב תלול יחסית, בשעה שבמדינות כמו ששווקים מופתחים וגדולים יותר סבלו השנה מהיפוך תשואות (Inverted Yields) כלומר שתשואות האג"ח לטווח הקצר היו גבוהות מאלה שלטווח הארוך.

"בנק ישראל יישאר מן הסתם מודאג מלחצי הייסוף על השקל אך אנו סבורים כי הוא מוגבל ביכולתו לשנות לאורך זמן את המגמה". המסקנה הזו של בנק אוף אמריקה נשענת על ארבעה נימוקים: מדד המחירים אינו ברמה שמצדיקה הקלה כמותית, שער הריבית הנמוך (0.25%) אינו מותיר מרחב תמרון והיקף עתודות המט"ח של בנק ישראל גבוה יחסית.

הסיבה הרביעית לדעת הבנק היא מדיניותו של נגיד הבנק פרופ' אמיר ירון. "נראה כי הוא מחזיק בהשקפה ליברלית יותר מזו של קודמיו לגבי שוק המט"ח. ייתכן שאנשיו ישכנעו אותו להתערב אך זה יהיה באופן שרק יאט את מגמת הייסוף בשקל".