מה קורה כשהדור שמגיע לו הכל פוגש עולם פיננסי שאין לו מה לתת

"רבי טרפון אומר: היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה ובעל הבית דוחק". כל דור והביקורת שלו על כך שהצעירים רוצים תוצאות מהירות ללא עבודה קשה. גם התקופה הנוכחית לא שונה והיחס לדור ה-Y (בני ה-30) ולדור ה-Z (בני העשרה) הוא שמדובר בשכבת גיל שעבודה קשה היא עבודה זרה מבחינתם.

בהקשר זה, שנה חדשה זה מכבר התחילה ובעוד שבוע יחול יום הכיפורים ובו בין יתר החטאים במסגרת ה"וידוי" נתאר גם את חטאי ה"עיניים רמות" ו"צרות עין"; מבחינת הטכנולוגיה והרשתות החברתיות - בעידן הגלובלי, שני החטאים של גאווה וצרות עין מתעצמים ומייצרים שכבת גיל שנמצאת באופן מתמיד במצב קיום של השוואות לאחרים וחוסר סיפוק.

דור ה"מגיע לי"

בקרב שכבת הגיל שלי (דור ה-Y) התחילה התופעה (אז עוד בחיתולים) של טיול גדול אחרי הצבא. מכיוון ששירות צבאי של שלוש שנים הוא שוחק, יש צורך להתאוורר בטיול גדול למזרח או לדרום אמריקה. שכבת הגיל ששירתה בזמן מלחמת ששת הימים או יום הכיפורים, לא הרגישה צורך לטוס לקצה העולם כדי ל"התאוורר". הסתיים השירות הצבאי והם חזרו לשגרה. אבל שנים ספורות מאוחר יותר הסביבה החברתית השתנתה לבלי היכר.

השינוי הבין דורי בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה ובהלך הרוח שאם מסיימים תואר ראשון במנהל עסקים, המשמעות היא שישר צריך להתמנות למנהל בחברת ענק או לכל הפחות בחברה בינונית הנסחרת בבורסה. תפיסת ההצלחה המיידית באה לידי ביטוי גם בזהות של גיבורי תרבות - לא עוד קלפי ילדים של מנחם בגין ובן גוריון, גיבורי תרבות הם מי שהשתתפו בתוכנית ריאליטי והפכו בין רגע מדמויות עלומות לקובעי דעת קהל.

גם גיבורי העל הם כבר מזמן לא ברוס ויין שהתאמן במשך שנים במנזר בקצה העולם כדי להפוך לבאטמן, אלא אנשים רגילים שפתאום נשך אותם זאב וקיבלו כוחות על. גיבורי התרבות בטלוויזיה ובמרחב הציבורי הם לא אלו שעבדו קשה והצליחו, אלא אלו ששפר מזלם ואירוע מקרי גרם להם להצליח.

בני גילי זכו ליהנות ממדד S&P 500 שעלה כמעט פי 80 בארבעים השנים החולפות. כל 10,000 דולר של חיסכון ב-1980 שהושקעו במדד S&P 500, שווים היום כ-800 אלף דולר. דור ילידי שנות ה-80 ועד לשנות ה-2000, הוא דור שנפש בחו"ל בתדירות גבוהה יותר מזו שבה הדור שלפניו נפש באילת. כל המאפיינים הללו מובילים לצורך להתייחס לדור הזה באופן שונה מבחינה כלכלית.

 תשואת מדד S&P 500

משיח לא בא, וכך גם לא המשבר

מאז המשבר הפיננסי בשנת 2009, בכל שנה מתפרסמים לא מעט טורי דעה ומאמרים על כך שכבר, או-טו-טו אנחנו נגיע לעברי פי פחת, למשבר פיננסי שכמותו לא היה עשרות שנים. למעלה מעשור עבר מאז המשבר הפיננסי ההוא ודיו רב נשפך על הדפים שתיארו את נבואות החורבן, אך יוק, בינתיים המשבר מבושש להגיע. היקף הנכסים הפיננסיים שרק ממשיך לצמוח בעולם בכלל ובישראל בפרט (מתקרבים לחציית ה-4 טריליוני שקלים של נכסים פיננסיים) לא מאפשר בשלב זה למשבר פיננסי משמעותי להתרחש משום שהכסף שמושקע בשווקים הפיננסיים הוא כסף שמקורו בפנסיות וחסכונות של הציבור וכל עוד סכום זה נמצא במגמת גידול, הסבירות למשבר פיננסי משמעותי אינה גבוהה בהיעדר משבר בכלכלה הריאלית.

ורק לילידי שנות ה-80 לא נשארה פנסיה

עלייה של 8,000% (פי 80) בתשואת מדד S&P 500 לא התרחשה בחלל ריק, אלא בסביבה כלכלית של ירידת תשואות מתמשכת. לשם המחשה, בשנת 1981, התשואה על איגרת חוב לעשר שנים של ארה"ב עמדה על כמעט 16% וכיום על 1.66% בלבד - כעשירית בלבד מהתשואה שניתן היה להשיא על אותה איגרת חוב בשנת 1981.

 תשואת איגרת חוב לעשר שנים של ארה"ב

כדי שהתשואה בשוקי המניות תימשך, צריכה להימשך גם המגמה של ירידת התשואות בחוב הממשלתי על מנת שלא להותיר אלטרנטיבות השקעה בתשואה חיובית, גם אם ברמת הפוטנציאל, פרט לשוק המניות. מכיוון ששוק המניות לבדו הוא קטן מדי ביחס להיקף ההשקעות העולמי, ממש כפי ששוק המניות הישראלי הוא קטן ביחס להיקף החסכונות של הציבור הישראלי, חלק הארי של תיקי החיסכון מורכב מאיגרות חוב בין אם של חברות (אג"ח קונצרניות) או של ממשלות (אג"ח ממשלתיות) - תשואות נמוכות במרכיב האג"ח יובילו לכך שהתשואה על תיקי החיסכון תהיה נמוכה ולא רחוק היום שבו החוסכים ידרשו את הפנסיה שלהם כבר היום כדי להימנע מהשקעה באיגרות חוב בתשואה שלילית שבוודאות יפסידו כסף במידה ומחזיקים בהן לפדיון.

הסיכונים בשנה הקרובה

שנת תש"פ הבאה עלינו לטובה לא שונה מהותית מבחינה כלכלית מכל שנה בעשור שחלף מאז תש"ע, השינוי הוא בעיקר בסביבה הפוליטית שהפכה להיות כאוטית ומוסיפה אי ודאות למערכת הכלכלית. כך לדוגמה, יחד עם התשואות השליליות, יכולים להתחיל ולהישמע קולות מצד פוליטיקאים הקוראים לכך שהציבור יוכל לצרוך את כספי הפנסיה כבר היום כדי להאיץ את המשק במקום שהכסף ישיא תשואה שלילית עד לפנסיה. לאור הכוח האלקטורלי העולה של ילידי שנות ה-80 ואילך, קריאות מסוג זה לא יפלו על אזניים ערלות, בעיקר אם זה יגיע בתוספת הסבר שכספי הפנסיה יאפשרו לחוסכים לקנות דירה כבר היום במקום לחכות ל"פנסיה אולי" במועד הפרישה.

מהלך מסוג זה שיכול לצבור תאוצה בהתאם לתוצאות הבחירות בארה"ב בשישי בנובמבר 2020, עלול לייצר גם אירוע פיננסי. ניתן לרכז את הסיכונים בעולם של תשואות שליליות בכלל ובשנה הקרובה בפרט לשלושה עיקריים: סיכון של הלאמה (ולראיה הנפילות באג"ח ארגנטינה לאור החשש מהבחירות הקרבות), סיכון של הוצאה חד פעמית גבוהה שיכולה לרוקן את קופת המזומנים של החברה (לדוגמה, חברת טבע והתביעות הייצוגיות) והתרחיש הרחב היותר שבו היקף חסכונות הציבור יתחיל להצטמצם, בין אם מסיבות רגולטוריות ובין אם מסיבות של שינויים חברתיים.

נסיים בתקווה שגם השנה יכתבו הרבה על משבר בפתח, אבל שהוא יבושש להגיע. שנה טובה ושנת השקעות מוצלחת. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם