חברת אדיסט ביו שהוקמה בישראל ופועלת כעת מארה"ב, גייסה 80 מיליון דולר בסבב גיוס B. לסבב הצטרפו משקיעים חדשים בחברה וביניהם קרן aMoon של מריוס נכט וד"ר יאיר שינדל, חברת הביוטק ריג'נרון, קרן הון הסיכון התאגידית של ג'ונסון אנד ג'ונסון (JJDC), חברת ההשקעות CBG של ומנסנט צינגוויז, קרן SBI, קרן הון הסיכון התאגידית של סמסונג ועוד. המשקיעים הקיימים, ביניהם אורבימד, חברת נוברטיס ופונטיפקס, הצטרפו להשקעה.
אדיסט מפתחת טיפולי אימונותרפיה לסרטן על בסיס מחקריו של פרופ' יורם רייטר מהטכניון. החברה משתמשת בסוג ייחודי של תאי מערכת החיסון, תאי T מסוג גמא דלתא, כדי לפתח טיפול בסרטן שהוא מוצר מדף ולא מחייב הנדסה של תאי החולה עצמו.
החברה מעריכה כי התאים המיוחדים שלה יהיו אפקטיביים יותר, לא יעוררו תגובת חיסונית נגדית של הגוף, ויהיו זולים משמעותית מן הטיפול הקיים. בשלב הראשון מפותח המוצר לטיפול בסרטן הדם, אך בהמשך התקווה הגדולה היא לפתח אותו עבור גידולים מוצקים, כמו למשל סרטני שד, מעי, לבלב וכדומה. החברה מעריכה כי לתאים שלה ישנה יכולת לחדור לתוך הגידול טוב יותר מתאים בהם משתמשים היום בטיפחלי אימונותרפיה.
לדברי ד"ר נורית טוויזר זקס שהובילה את ההשקעה מטעם קרן aMoon: "בשנים האחרונות טיפולי ה-CAR-T עשו מהפיכה בתחום הסרטן. העיקרון הוא שתאי מערכת החיסון של החולה עייפים וחלשים אבל אם נוציא אותם החוצה מהחולה, ונרבה אותם במעבדה כך שכמותם תגדל מאוד מאוד ונחזיר אותם לגוף, אז את מה שאין לנו באיכות נקבל בכמות.
"לכך אפשר להוסיף מגוון רחב של שיפורים כמו הנדסת התא כדי לשפר את יכולתו להגיע למטרה (כמו שעושה חברת קייט פארמה שנרכשה על ידי תאגיד גיליאד במעל 11 מיליארד דולר), מאפיינים שגורמים לתא לפעול רק באזור מסויים, מתגים שמאפשרים להפעיל או לכבות את התא לפי הסביבה בה הוא נמצא ועוד.
"אבל לכל התאים הללו מגבלה דומה והיא שמקורם בחולה עצמו. לכך שני חסרונות. האחד הוא שהתאים אכן עייפים וחוחים בגלל המחלה וטיפולים קודמים. השנייה היא שהתהליך הזה מאוד יקר ומורכב".
לכן החלום הוא לפתח מוצר מדף של תאים מתורם בריא. מנה כזו של תאים אפשר להרבות מראש אין ספור פעמים במעבדה, וכך להוזיל משמעותית את העלויות של הטיפול שהיום הן גבוהות מאוד. לדברי טוויזר זקס, ישנם כמה חברות בעולם שפועלות בתחום זה שנחשב לחוד החנית של עולם הטיפול התאי.
הגישה של אדיסט מבוססת על תאי T מיוחדים בשם תאי T מסוג גמא דלתא. "אלה תאים שמופיעים אצל אנשים בריאים, לא במחזור הדם אלא באזורים החצי-חשופים של הגוף, במעי, בקנה הנשימה. שם הסיכונים של זיהומים הם הגדולים ביותר והתאים הללו יודעים לזהות מגוון רחב מאוד של אנטיגנים. אחד הגילויים שהובילו להקמת החברה היה כי בתוך גידולים סרטניים ניתן למצוא את התאים הללו, ושאם הם אמנם קיימים בתוך הגידול כשמתחילים טיפול בסרטן המערב את המערכת החיסונית, אז הטיפול לרוב יהיה טוב יותר.
"בטכנולוגיה של אדיסט, מרבים רק את התאים הללו למספרי ענק, ומחזירים לחולים. נראה כי הם אינם יוצרים תופעות לוואי, לא תוקפים את הגוף והגוף אינו תוקף אותם. לכן הם מושלמים ליצירת מוצר מדף. זאת לעומת תאי T של חברות אחרות, שיש להסיר מהם בהנדסה גנטית סמני זיהוי מסויימים, כדי למנוע מהם לתקוף את הגוף ומהגוף לתקוף אותם".
בתחילה החבר התפתח מוצרים עבור סרטני הדם, וגם זה לא עניין פשוט, אך החלום המשמעותי עוד יותר הוא כאמור פיתוח התרופות לגידולים מוצקים. תרפיית תאי T רגילה כרגע לא מצליחה לחדור את סביבת הגידול. לעומת זאת על פי המחקרים, תאי T מסוג גמא דלתא כן נמצאים שם".
לאדיסט שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת תרפיית התאים ריג'נרון שכעת ביצעה גם השקעה בחברה.
אדיסט נוהלה מאוד מתחת לרדאר על ידי ד"ר איה יעקובוביץ' (שהייתה גם בכירה בחברת קייט וונצ' ר פרטנט באורבימד). לדברי טוויזר-זקס "הזדמנויות השקעה בתחום הזה הן חמקמקות, ונתפסות במהירות. פגשנו אותם בכנס הביומד כאן בארץ, וגם זו זווית ישראלית משמחת".
החברה נמצאת לקראת שלב הניסויים הקליניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
