האתגרים של טאבולה ואאוטבריין ופיטורי ענק ב-HP: מה קרה השבוע בהייטק

לקבלת הסיכום השבועי במייל.

לא חשבתי שאפרסם שוב סיכום שבועי השבוע, אבל שני ימי העבודה יצרו לא מעט חדשות. בראשן - שתי עסקאות הקשורות לחברות ישראליות ותיקות, שהיה קיים סימן שאלה לגבי היכולת של המשקיעים לממש כעת את האחזקות או "להיפגש" עם הכסף - איירון סורס (פרטים בחלק הבא) והמיזוג של טאבולה ואאוטבריין, עליו הודיעו שתי החברות ביום חמישי.

שתי החברות עוסקות בהמלצות תוכן, והשנים הארוכות שהן התחרו זו בזו יכולות לפרנס קורס שלם (ומרתק) במנהל עסקים. יצירת שוק חדש וחינוך הלקוחות, תחרות מרה שפגעה ברווחיות של שתיהן (ואולי הרבה יותר מכך), נסיונות רבים להגיע להסכמה לגבי מיזוג, ההתמודדות עם השליטה הגוברת של פייסבוק וגוגל בשוק הפרסום אונליין, דחיית חלומות ההנפקה בוול סטריט, הוספת מנכ"ל-שותף באאוטבריין, וגם המבנה הפיננסי של החברה הממוזגת. וזה לא נגמר - מפה ואילך יהיה לא פחות מסקרן.

מבנה העסקה: בעלי המניות של טאבולה מקבלים 70% מהחברה הממוזגת. בעלי המניות של אאוטבריין מקבלים 30% ו-250 מיליון דולר. אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה, יהיה מנכ"ל החברה הממוזגת. בחודשים הקרובים יישבו מנהלי שתי החברות וידונו באופן שבו תמוזג החברה החדשה.

חמש הערות על המיזוג:

1. שתי החברות ישראליות, פועלות באותו תחום, אך התרבות הארגונית שלהן שונה זו מזו באופן משמעותי. אאוטבריין נחשבת יותר תאגידית, מסודרת, שמרנית במידה מסוימת, כבר כמה שנים שהתרבות הסטארט-אפיסטית לא שולטת בחברה. מנגד, טאבולה מצטיירת רעבה יותר, בועטת, פחות מובנית. יש שיגידו שכל אחת מהן משקפת את האופי של מי שהקים אותה ועומד בראשה.
   דוח של חברת KPMG העלה כי 83% מהמיזוגים נכשלים (לא מספקים ערך לבעלי המניות). מיזוג בין שתי החברות, שיצור חברה של מעל 2,000 עובדים (850 באאוטבריין, 1,400 בטאבולה) הוא לא דבר של מה בכך, גם אם נראה שהמיזוג הזה טבעי. יהיה צורך בשינוי דנ"א אדיר, וזה לא בהכרח יהיה קל.
2. התחרות בין שתי החברות שחקה את הרווחיות של שתיהן, אך האם מיזוג של שתי החברות ששולטות בשוק הוא דבר טוב עבורן? אני כמובן בעד תחרות. אם היא מובילה למרוץ לתחתית, אז כנראה שהיה צריך למצוא לכך פתרון, אולי במודל עסקי שונה. במצב הנוכחי, המשאבים שהופנו לתחרות היו יכולים להיות מופנים למקומות אחרים, למשל השקעה בטכנולוגיה. עם זאת, תחרות גם מגדילה חדשנותמכיוון שהיא מחייבת את החברות לתת ערך נוסף ללקוחות.
   זה לא אומר שלחברה הממוזגת לא יהיה תמריץ כלל להשקיע בחדשנות, שכן היא עדיין מתחרה על שוק הפרסום אונליין, אבל מעניין אם בכל זאת תהיה לכך השפעה. אי אפשר להתעלם גם מהצד של הלקוחות, אתרי התוכן, שעלולים למצוא את התנאים שלהם נהיים פחות ופחות טובים.
3. מה היה קורה אם מיזוג כזה היה מתרחש לפני שלוש או ארבע שנים? זאת כמובן שאלה היפותטית, שלאף אחד אין עליה תשובה. אולם אי אפשר להתעלם מההתעצמות של גוגל ופייסבוק בשוק הפרסום אונליין בשנים האלו. בשתי החברות ציינו כי המיזוג נועד להילחם בשתי הענקיות הללו, אבל יכול להיות שזה מאוחר מדי. הדרך לנצח אותן היא לא עצם החיבור, אלא באמצעות מתן ערך גדול יותר למפרסמים. בשתי החברות לא ציינו איך הן מתכוונות לעשות זאת, אבל שווה לעקוב.
4. שתי החברות הוקמו ב-2006, אך המשקיעים שלהן לא "נפגשו" עם הכסף בכל השנים האלו. כעת קיבלו רק המשקיעים של אאוטבריין מזומן. סביר להניח כי גם המשקיעים של טאבולה ירצו לממש חלק מהאחזקות שלהם בשלב כלשהו, ולא מן הנמנע שבחברות מתכננים הנפקה. אני מעריך שזה לא יקרה בשנה-שנתיים הקרובות, שכן החברות צריכות להשלים את המיזוג, להשיל שומנים, לייעל את מבנה ההכנסות וההוצאות ורק אז להגיע לשוק הציבורי (אגב באאוטבריין ציינו כי יש מאות משרות פתוחות בשתי החברות, אך קשה לי להבין איך מיזוג כזה יסתיים בלי פיטורים בכמות לא זניחה).
5. האם המיזוג בין שתי החברות בכלל יעבור את אישור רשות התחרות? התשובה טמונה בשאלה מה בוחנים- האם את המונופול שיווצר בתחום המלצות התוכן או את שוק פרסום האונליין כולו. מהצד של המפרסמים לא מדובר במונופול שכן הם יכולים לפרסם בשלל פלטפורמות אחרות, אבל אתרי התוכן יעבדו עם חברה אחת במקום עם שתיים. עם זאת, גם לאתרי התוכן יש אפשרויות נוספות. ענת ביין-לובוביץ' ניתחה את הסוגיה באופן מעניין ומעמיק.

הידיעה על המיזוג.

פרשנות נוספת על המיזוג.

המשקיעה שתיקח את איירון סורס להנפקה

קרן ההשקעות הפרטיות CVC רוכשת כ-25% ממניות חברת איירון סורס הישראלית בכמעט חצי מיליארד דולר. החברה לא מנפיקה מניות חדשות והכסף לא יוזרם לקופת החברה, אלא ישולם לבעלי המניות הקיימים.

איירון סורס הוקמה ב-2011 על ידי תומר בר זאב והאחים רועי, אייל ואיתי מילרד, המחזיקים יחד בקרוב ל-45% מהמניות בה. בעלי מניות נוספים הם ויולה ונצ'רס שמחזיקה בכ-14% הקרנות 83North ודיסרפטיב של טל ברנוח, סבן ונצ'רס, לאומי פרטנס וכלל תעשיות. איירון סורס גייסה במהלך השנים סכום של 120 מיליון דולר, כאשר ייתכן שחלק קטן מהסכום שימש לסקנדרי (שימו לב - שלמה דברת ורונן ניר מויולה ונצ'רס היו מעורבים גם בעסקת הזאת וגם במיזוג מהאייטם הקודם, מהצד של אאוטבריין)

הבשורה בעסקה הזאת היא אמונה של CVC שהיא יכולה למכור את החברה או להנפיק אותה, דבר שלפי דיווחים, באיירון סורס לא הצליחו לעשות בשנים האחרונות. זאת למרות שהחברה רווחית, ואף חילקה בשנים האחרונות דיבידנדים של מעל 200 מיליון דולר לבעלי המניות שלה. כעת החברה מתכוונת לחלק דיבידנד של 100 מיליון דולר נוספים, אך טרם הוגשה בקשה לבית המשפט לחלוקת הדיבידנד.

לידיעה המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• לקוחות אמזון זועמים על החדירה לפרטיות? ד"ר יואל מארק, הישראלית הבכירה ביותר בענקית הקמעונאות המקוונת, מסבירה למה זה דווקא לטובתנו. בראיון לגיליון 50 המשפיעות של "ליידי גלובס" היא גם חושפת את הרציונל שמאחורי אלקסה, העוזרת האישית הדיגיטלית הפופולרית בעולם.
• חברת HP מפטרת עד 9,000 עובדים ברחבי העולם (16% מכוח האדם שלה). לא מן הנמנע שזה יפגע גם בישראל, בה מועסקים כ-3,000 עובדים.
• הרפורמה בבריטניה שהעבירה את הכוח לצרכניםומלמדת איך מעודדים את תעשיית הפינטק.
• מיקרוסופט חשפה בהפתעהטלפון חכם מתקפל חדש.
• התיאוריה ששיגעה את הרשת: האם בוריס ג'ונסון מנסה לרמות את מנגון החיפוש של גוגל? (זה מעניין!)
• הודעה זו תשמיד את עצמה תוך 5 שניות: הפיתוח החדששל ווטסאפ.
• אינקוגניטו גם בניווט: גוגל משיקהכלי פרטיות ואבטחה חדשים.

ומה בתעשייה:

גיוסי הון:

• חברת הפינטק ראפיד (Rapyd), המפתחת פלטפורמה להעברת תשלומים גלובליים דרך העברות בנקאיות, ארנקים דיגיטליים, מזומן ואמצעי תשלום נוספים, הודיעה היום (ד') על גיוס של 100 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 160 מיליון דולר). ראפיד הוקמה בתחילת 2016 על ידי אריק שטילמן, המכהן כמנכ"ל, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. את הסבב הובילה קרן Oak HC/FT והשתתפו בו הקרנות Tiger Global ו-Coatue, והמשקיעות הקיימות בחברה ג'נרל קטליסט, טרגט גלובל, חברת התשלומים סטרייפ, והקרן הישראלית Entree קפיטל. לפי דיווח של טקראנץ' הגיוס בוצע לפי שווי של מיליארד דולר, גידול של יותר מפי שלושה בתוך שבעה חודשים. לידיעה המלאה.
• חברת Waycare, שמפתחת פלטפורמה לניטור וחיזוי של אירועים בכבישים, הודיעה על גיוס של 7.3 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה כ-10 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי שי סוזן נעם מי-טל ועידן האן. הגיוס הובל על ידי SJF Ventures, בשיתוף הקרנות Next Gear Ventures, UpWest, Innogy, Spider Capital, Goldbell, Zymestic Solutions, ו-Janom.
• חברת טריגו, שמפתחת מערכות לחנות ללא קופה, הודיעה כי ענקית הקמעונאות הבריטית Tesco הצטרפה לסבב גיוס A, עליו הודיעה לפני כשבועיים. הסבב היה בהיקף של 22 מיליון דולר, מתוך 29 מיליון דולר שהחברה גייסה עד היום בסך הכל, אך בטריגו לא חשפו מה סכום ההשקעה של Tesco. המשקיעים האחרים בחברה כוללים את הקרנות ורטקס, Red Dot Capital ו-Hetz Ventures. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי האחים דניאל ומיכאל גבאי.

לסיכום השבועי הקודם.