טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד (והוא עדיין יותר זול מאשר בתל אביב)

לארס פדרסן קנה את הדירה שלו, ששטחה 120 מ"ר רק בשנה שעברה, ושילם 368,000 דולר. כשהעמיד אותה למכירה בקיץ, היא נמכרה בפחות מחודשיים ב-44,000 דולר יותר מכפי שהוא שילם.

"השוק מטורף לגמרי", אומר פדרסן, בן 48. "יש מחסור אדיר בדירות, ובכל דבר שאפשר להתגורר בו. כל מה שיכול להימכר יימכר, לא משנה באיזה מצב".

השוק המתייקר במהירות כזו אינו לונדון או ניו יורק, אלא האי הנידח גרינלנד בצפון האוקיינוס האטלנטי, שבו נוק (Nuuk), הבירה הצומחת במהירות עם 18,000 תושבים, היא שוק נדל"ן משגשג.

 גרינלנד

המחירים עשויים לעלות עוד יותר, הודות לזרקור הפתאומי שהאיר על האי הנשיא דונלד טראמפ, שצייץ על אפשרות לקנות את גרינלנד, שטח אוטונומי בממלכת דנמרק. למרות שמקומיים רבים וכן הדנים הגיבו תחילה בכעס, מתווכי נדל"ן מקומיים וסוכני תיירות אומרים שתשומת הלב שעורר טראמפ הובילה לעלייה בהתעניינות של זרים ששוקלים לבקר באי או לקנות בו נכסים.

לארסירק אגידה, בעלים של סוכנות נדל"ן בנוק, אומר שהסוכנות שלו מקבלת בדרך כלל פנייה או שתיים בשנה ממתעניינים זרים, אבל הוא קיבל כעשר פניות בשבוע שאחרי הציוץ של טראמפ. קונה אחד מלונדון טלפן כמה פעמים ושאל על מחירים בנוק, ונדהם לגלות שהם גבוהים. "מאז לא שמעתי ממנו", אומר אגידה, שמקדיש את סופי השבוע שלו לציד צבאים. הוא הופיעה בתוכנית הטלוויזיה "קונאן" אחרי שהציוץ של טראמפ שכנע את מנחה התוכנית קונאן אובריין לבקר בגרינלנד.

אגידה הוסיף שנכס שרשום בסוכנות שלו נמכר בדרך כלל תוך כחודש, והנכסים הכי אטרקטיביים נחטפים ביום אחד או אפילו כמה שעות, עוד לפני שהם מופיעים באתר שלו. מלחמות מחירים הן עניין שכיח. "אנחנו מוכרים דירות מהר יותר מכפי שאנחנו מקבלים אותן למכירה", הוא אמר. להערכתו, המחירים עלו ב-5% עד 10% בחמש השנים האחרונות.

 מרכז מסחרי בנוק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

קנת מורטנסן, תושב מקומי, אומר שכאשר הוא נוסע לחו"ל, הוא מוצא שאנשים יודעים מעט מאוד על ארצו, שנמצאת ממזרח לקנדה, בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס הארקטי (אוקיינוס הקרח הצפוני). "הם חושבים שאנחנו רוכבים על דובי קוטב וגרים באיגלו", אומר מורטנסן, סוכן נדל"ן בנוק. "אני צריך להסביר שאני גר בבית עם חימום, שלא נמס כשאני מפעיל אותו".

האתגרים: האדמה בבעלות קולקטיבית

משקיעים שמתפתים לקנות נכס בגרינלנד מגלים שהם צריכים להתמודד עם אתגר משמעותי. נתחיל בכך שכל האדמה היא בבעלות קולקטיבית, ואי אפשר למכרו אותה ליחידים. בניית בית מחייבת היתר מהמועצה.

גרינלנד היא האי הגדול בעולם והשטח הכי פחות מאוכלס בעולם, עם 56,000 תושבים על שטח של 2,165,230 קמ"ר. רוב התושבים הם צאצאים של אינואיטים (אסקימואים מקוריים).

בכמה מחלקי האי השמש אינה זורחת במשך חודשים בחורף. רוב האי שוכן תחת מעטה שלג קבוע. באזורי החוף השטח הסלעי ההררי הופך את הבניה ליקרה וקשה. העיירות והכפרים של האי, שמופרדים על ידי פיורדים בעומק מאות מטרים, חלקם עם פחות מ-50 תושבים, נגישים רק על ידי סירות, מטוסים או מזחלות כלבים.

"אנחנו מקבלים שאלות כמו, 'אפשר לשכור אצלכם רכב?'", אומר קספר טרולסגאד, בן 47, בעלים של חברת תיור ובתי נופש באילוליסט, העיירה השלישית בגודלה באי. "באזור שלנו, הכביש הארוך ביותר הוא עניין של 6-7 ק"מ".

 העיירה אילוליסט / צילום: סבסטיאן לונד־קירקבי

לגרינלנד יש רק נמל תעופה בינלאומי אחד, שממוקם "באמצע של שום מקום", אמר קלאוס קלאוס גאורג הנסן, תושב נוק וסוציולוג מקומי. יש רק טיסות ישירות מעטות לנוק או לסיסימיוט (5,500 תושבים), העיירה השנייה בגודלה ולאילוליסט (5,000 תושבים). שני נמלי תעופה חדשים מתוכננים לנוק ואילוליסט (Ilulissat), והתושבים מקווים שהתיירות לאי תגדל.

פדרסן, שעבר לגרינלנד ב-2011 לעבודה מנהלית בממשל, נהנה מכל רגע בגרינלנד. "אם אתה אוהב לחיות בטבע, זה עוזר", הוא אומר. "אני דווקא לא אוהב במיוחד את החיים מחוץ לבית. אני אוהב להביט החוצה מהמרפסת שלי, עם קפה ביד".

לביתו יש נוף של פיורד והר. הוא אומר שלא ציפה למכור אותו כה מהר אחרי הרכישה, אבל הוא התגעגע למולדתו דנמרק. לפני שקנה את הבית הוא התגורר בדירה שסיפק לו המעסיק שלו. אחרי מלחמת העולם השנייה, תושבים רבים החלו להתגורר בדירות מסובסדות שבבעלות הממשל או המעסיקים שלהם, ורבים ממשיכים לחיות כך.

המעסיק הגדול ביותר באי הוא הממשל, והתעשיות החשובות האחרות הן דיג ותיירות. רוב תושבי העיירות מתגוררים בבתי דירות, שבנוק מגיעים גם לגובה 12 קומות. "צריך לפנות את השלג שמחוץ לדלת. אם אתה חי בדירה זה הרבה יותר קל", אמר מורטנסן.

ועדיין, נהוג כעת לקנות או לבנות בית פרטי. "לפני 20 שנה, רק משפחות בודדות חיו בבתים פרטיים", אמר האדריכל תומס ריס, שנולד בדנמרק ומתגורר בגרינלנד זה 20 שנה. "כעת עושות את זה הרבה יותר משפחות".

נוק שוכנת על חצי אי, ורוב השטחים השטוחים השמישים כבר פותחו, ולכן מגרשים לבנייה הם סחורה לוהטת. כשחלקה כזו מתפנה, התושבים נכנסים להגרלה של היתר בנייה, אמר ריס. הסיכויים לזכות הם קלושים כי מספר הפונים גבוה.

כשריס נרשם להגרלה לבניית בית למשפחתו, הוא הצטרף לחבר, בהסכם שאם אחד מהם יזכה, הם יבנו בית דו-משפחתי. כך הגיעו הוא ורעייתו מילה סובנדאל לבית הנוכחי שלהם בנוק: שלוש קומות על קצה פיורד. הבית אדום, הצבע האהוב על ריס. מסורתית, בתי העץ הנמוכים של גרינלנד נצבעו בצבעים עזים כדי לאותת לספינות חולפות: בתים עם חפצים למכירה היו צבועים אדום, לדוגמה, ובתים של רופאים היו צהובים.

מכיוון שהתושבים הם הבעלים של הבתים בלבד, לממשל יש את הזכות לקחת חזרה את הנכס, אבל זה כמעט לא קורה, אמר ריס. עם זאת, ההיעדר של נכסים פרטיים אומר שאין גדרות בין הבתים. מבחינה טכנית, אפילו גן ירק מחייב רישיון.

למרות ההסדר הלא שכיח הזה, מחירי הבתים בנוק פורצים את התקרה, אמר מורטנסן. העלייה נובעת בעיקר מכך שתושבים של כפרים עוזבים אותם לטובת עבודה טובה יותר ומוסדות חינוך בעיירות. גם Airbnb הרחיבה מאוד את פעילותה בגרינלנד בשנים האחרונות, ותרמה למחירים הגבוהים, לדברי מתווכים. דובר של החברה יוצא נגד הטענה הזו ואומר ש"הרעיון ש-200 הדירות של Airbnb בגרינלנד משפיעים על היצע הדיור הוא הולכת שולל ואינו נכון".

נוק היא השוק היקר ביותר

דיור לוקסוס בנוק נחשב לכל דבר מעל 4 מיליון קרונות דניות, כ-590 אלף דולר. רוב המשפחות משלמות כ-442 אלף דולר תמורת דירה של שלושה חדרי שינה בשטח 102 מ"ר. הבית היקר ביותר שנמכר עד כה בנוק עלה 1.25 מיליון דולר ב-2018, אמר אגידה, שטיפל בעסקה. זה היה בית בשטח 362 מ"ר, בבניה באיכות גבוהה ונוף לא מופרע של הים בשכונה קורצת במרכז העיר.

 למכירה בגרינלנד

ריס מקים כעת פרויקט דיור במרחק 15 דקות הליכה ממרכז נוק עם כ-100 בתים חד-משפחתיים, דו משפחתיים ודירות. הנכס היקר ביותר יהיה עם מרפסות גדולות שישקיפו לים, ויימכר ב-884,000 דולר. הבתים הללו יהיו "גרסה מודרנית של בתים קלאסיים בגרינלנד", בצבעים בוהקים. הוא ושותפו יפתחו גם את מערכות הביוב, הכבישים והמים לפרויקט.

נוק היא שוק הנדל"ן היקר ביותר, אך גם אילוליסט מתייקרת. טרולסגרד קנה ארבעה בתים באילוליסט - אחד כחול, אחד אדום, אחד ירוק ואחד צהוב - לאורחיו. הוא מעריך שמחירי הבתים כאן עלו ב-30% מאז שהוא קנה את הראשון לפני חמש שנים. "אין כמעט בתים למכירה", הוא אמר, וציין שאת הבית האחרון הוא קנה אחרי שבוע של מלחמת מחירים.

מחוץ לעיירות הגדולות, התמונה שונה. מספר גדל והולך של בתים התרוקן מיושביו ביישובים הנידחים, אמר הנסן. "איש אינו מעוניין לקנותם", לדבריו.

אחת הסיבות לכך היא שבבתים רבים ביישובים הקטנים אין צנרת ביוב ומים. התושבים מביאים את המים מתחנות שאיבה אל הבית. אגידה, שמתגורר בעיקר בדירה בנוק, אמר שהוא וחמשת צאצאיו מקימים קוטג' עץ קטן מערכה מוכנה כבית קיץ עבור הוריו באזור הפיורדים, באתר שאפשר להגיע אליו רק בסירה, בעלות של כ-40 אלף דולר. שלא כמו בעיר, כאן השגת רישיון בניה היא משימה קלה. אבל לבית לא יהיו חשמל וחיבור למים. המשפחה מקווה להוסיף בסופו של דבר אסלה עם ניאגרה.

כשקונים זרים שואלים על בתים בעיירות הקטנות יותר, הם נרתעים במקרים רבים מהלוגיסטיקה המסובכת. מורטנסן מספר שבשנה שעברה הוא קיבל פנייה מאנגלי שרצה לקנות בית בכפר נידח עם כ-300 תושבים, כדי לצאת ממנו לטיולי שיט עם חברים. הוא שינה את דעתו אחרי שגילה שהגעה לעיירה בכלי שיט אפשרית רק בקיץ. ביתר השנה ההגעה מחייבת טיסה מאיסלנד (אם מזג האוויר מאפשר זאת), נחיתה על מסלול חצץ ואחר כך טיסה במסוק. "הוא באמת רצה שם בית, אבל בסופו של דבר אמר 'לא'. קשה מדי להגיע לשם", סיכם.