הפסד לנאמני מגה, קו-אופ וקלאבמרקט: נדחתה בקשתם להעביר עשרות מיליוני שקלים מקופות הגמל לנושים

כספים שהופקדו בידי מעסיק בקופת גמל שייכים לעובדים ולא למעסיק. זאת, גם אם הם העובדים שלטובתם הופקדו הכספים אינם מאותרים, וגם אם הכספים אמורים לשמש את נושי המעסיק שקרס ונכנס להליכי חדלות פירעון - כך קבעה השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שדחתה את בקשת נאמני רשת מגה - שאליה הצטרפו גם נאמני קלאבמרקט והקו-אופ - להעביר את כספי הגמל שהפקידו לעובדים לא מאותרים, לקופת הפירוק של שלוש רשתות הקמעונאות שקרסו. 

בכך קיבלה השופטת את עמדת רשות שוק ההון ובית ההשקעות הלמן אלדובי, שמתחו ביקורת נוקבת על התנהלותן של הרשתות מול עובדיהן לאורך שנים, וטענו כי החוק לא מאפשר להשתמש בכספי קופות גמל לטובת המעסיק, גם לא בהליכי פירוק שבמסגרתם מיועדים כספים אלה בראש ובראשונה לנושיו. לו הייתה מתקבלת בקשת נאמני מגה, היא הייתה מעשירה את קופות הפירוק של שלוש הרשתות ב-32 מיליון שקל. 

רכוש המעביד

הבקשה שנדחתה עסקה בהפקדות של כספי גמל והשתלמות שביצעו הרשתות מגה, קו-אופ וקלאבמרקט עבור מרבית עובדיהן החל משנות ה-70. ב-2012 רכש בית ההשקעות הלמן אלדובי את הקופות הללו, שבהן הצטברו נכון לאותו מועד כ-300 מיליון שקל. לגבי סכום בגובה 32 מיליון שקל מכספים אלה, השייך לכ-15 אלף עובדי הרשתות בעבר, לא אותרו העובדים שלהם שייכים הכספים, זאת על אף ניסיונותיו הקדחתניים של בית ההשקעות הלמן אלדובי לאתר את העובדים החל מיום רכישת הקופות.

בנסיבות אל ביקשו נאמני מגה, עורכי הדין אמיר ברטוב ואהוד גינדס ורו"ח גבריאל טרבלסי, לגבש מתווה שמטרתו נקיטה של הליך מרוכז, אינטנסיבי ואחרון של איתור העובדים שלטובתם הופקדו הכספים. בקשה זו אושרה על-ידי השופטת ולא נתקלה בהתנגדות כלשהי.

אולם הרכיב הנוסף של בקשת הנאמנים הוא שהיווה את סלע המחלוקת: נאמני מגה - שאליהם הצטרפו גם נאמני קלאבמרקט והקו-אופ - דרשו כי כל היתרות הבלתי מזוהות בקופות יחולקו בין המעסיקים שהפקידו את הכספים, ובראשם הרשתות מגה, קלאבמרקט וקו-אופ.

לטענת הנאמנים, הרשתות נמצאות בעיצומם של הליכי הסדר נושים, שבמסגרתם הוסדרו כל חובות העבר שלהן, ובכלל זה לעובדים, לרבות בגין הפרשות לקופות. לטענת נאמני מגה, במצב דברים זה יש להשיב את הכספים שהופקדו לרשתות המפקידות, ולא להעבירם לשום גורם אחר.

עוד טענו נאמני מגה כי הכספים הצבורים בקופת הפיצויים הם רכוש של המעביד, ומטרתם להבטיח כי כל עובד יקבל פיצויי פיטורים במועד הרלוונטי. לטענת הנאמנים, בהתאם לכך אין הצדקה להותרת כספים שנצברו בקופה, מעבר לשיעור פיצויי הפיטורים שלו זכאי העובד, שזכויותיו כבר הוסדרו במסגרת הסדרי הנושים.

הנאה מהמחדל

מנגנון החלוקה שהציעו הנאמנים נתקל בהתנגדות עזה מצידם של בית ההשקעות הלמן אלדובי ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. בית ההשקעות עמד על כך שאין לאפשר את העברת היתרות הבלתי מזוהות חזרה לרשתות, והציע לחלקן בין העמיתים שכן מזוהים. משמעות המתווה שהציע הלמן אלדובי היא חלוקה של כ-1,200 שקל נוספים לכל עמית מאותר ומזוהה.

בית ההשקעות מתח גם ביקורת קשה על הרשתות שמבקשות, לשיטתו, ליהנות ממחדלן. לטענת הלמן אלדובי, המעסיקים הם האחרונים שיכולים ליהנות מהכספים. "הנאמנים מבקשים למעשה כי בעלי הרשתות ייהנו מהמחדל הרישומי שהם אחראים במידה רבה להיווצרותו או לפחות, להנצחתו. הרשתות הללו נהנו מהטבות מס בגין ההפרשות שבוצעו, וגילו אדישות כלפי אופן רישום הזכויות ושמירת הפרטים המזהים של עובדיהן. השבת הכספים דווקא לרשתות, מעבר להיותה נוגדת את הוראות הדין, דוקרת את העין ואת הלב, ואין בה צדק".

הממונה על שוק ההון התנגד גם הוא להעברת הכספים חזרה לרשתות, והדגיש כי "עצם היווצרותם של עודפי כספים, שטרם שויכו לחשבונות העמיתים (העובדים המזוהים, מ' ב') נובע מאי-סדר בתהליכי ההפקדה של הכספים לחשבונות העמיתים, ולפיכך אין הצדקה שהמעסיק יצא נשכר מכך".

עוד הדגיש הממונה על שוק ההון כי הוא סבור שאין כל ראיה שתומכת בטענות הנאמנים, שלפיהן היתרות שבעליהן לא אותרו מקורן בטעות, בהפרשות יתר או בשל צורת העברות ידניות, שהיו נהוגות אז. הממונה על שוק ההון אף ביקש לדחות את טענת הנאמנים, שלפיה העמיתים המזוהים קיבלו את מלוא הכספים המגיעים להם.

צער על הנושים

השופטת עירית וינברג-נוטוביץ דחתה את הבקשה להעברת 32 מיליון השקל שבעליהם לא אותרו, חזרה לרשתות. היא קבעה כי "הרשתות, שנטל ההוכחה מוטל עליהן, לא הוכיחו כי עסקינן בכספים שהופקדו ביתר. אין די בהשערות, ויש צורך בהוכחה פוזיטיבית הנשענת על ראיות כי הכספים הופקדו ביתר, דבר שלא עלה בידי הנאמנים להציג".

עוד ציינה השופטת כי תקנון הקופות שבמחלוקת קובע במפורש מה ייעשה ביתרות כספים שלא ברור מי בעליהן. לפי התקנון, הכספים הלא מאותרים יועברו ל"קרן עזר" שחברי הקופות יחליטו איזה שימוש לעשות בכספים באמצעותה. "כלומר, רצון הצדדים בעת ההצטרפות לקופות היה כי ייעשה שימוש בכספים שאין להם תובעים לטובת החברים. לא קיימת הוראה המאפשרת העברת כספים לטובת הרשתות". 

בנוסף, השופטת וינברג-נוטוביץ נדרשה לדון בטענות התקדימיות של הנאמנים, שלפיהן מדובר במקרה מיוחד שבו כל הרשתות נמצאות בהליכי חדלות פירעון, ולכן אין לתת יד להעברת יתרות הכספים הבלתי מזוהות לעמיתים המזוהים של הקופות, כך שכל אחד מהם ייהנה ממתנה בסך יותר מ-1,000 שקל. זאת, בזמן שמלוא החוב לעמיתים כבר נפרע במסגרת הסדרי הנושים של הרשת. מנגד, טענו הנאמנים, נושיהן האחרים של הרשתות יצאו מופסדים ככל שלא יועברו הכספים חזרה לרשתות.

בית המשפט אומנם דחה את טענות הנאמנים ביחס לנושי הרשתות, אך הדגיש כי הוא עושה זאת בלב כבד, וכי לא בטוח שמדובר בתוצאה צודקת מבחינתם של נושי הרשתות שקרסו. השופטת וינברג-נוטוביץ ציינה כי מדובר ב"טענות שובות לב" מצד הנאמנים. "עתירת הרשתות עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק, במיוחד לאור העובדה כי בסכום שבו עסקינן יש כדי להיטיב באופן משמעותי עם נושי הרשתות, שנותרו בחסרון כיס כבד, ולעומת זאת, להיטיב באופן זניח עם העמיתים המזוהים, שנפרעו זה מכבר מלוא חובם וצפויים, על-פי עמדת הקופות והלמן אלדובי, לקבל סכום נוסף שאינו משמעותי, יש מאין". 

השופטת לא הסתפקה בכך ואף ביקרה את עמדתו של הלמן אלדובי שהתנגד נחרצות לבקשת הנאמנים, "בהיותה של חברת הלמן אלדובי המחזיקה בכספים בלבד, היא לא אמורה להיות בעלת עמדה בסוגיה שעל הפרק. התנגדותה הנחרצת לבקשה מעלה חשש כי שיקולים עצמאיים וזרים הם אלה שמנחים אותה". 

בית המשפט ביקר אף את אגף שוק ההון וקבע כי עמדתו "מעוררת תמיהה, במיוחד לאור התוצאה האבסורדית שאליה מובילה החקיקה הקיימת, או ליתר דיוק היעדר חקיקה למקרים מהסוג שלפניי, כשמדובר בעודפי כספים שהצטברו בקופות, ללא כל דורש ובחברות חדלות פירעון, שקריסתן פגעה בזכויותיהם של נושים רבים".

עם זאת, השופטת וינברג-נוטוביץ ציינה כי אין לה ברירה אלא לדחות את הבקשה להעביר את יתרת הכספים, שכן היא אינה יכולה לפסוק, אפילו לא כשמדובר בהליכי חדלות פירעון - מצב שבו שיקול-הדעת של בית המשפט רחב יותר - "באופן הסותר באופן מובהק את הוראות הדין, ובהיעדר ראיות המוכיחות את טענות הרשתות".

עוד ציינה השופטת בשולי פסק דינה: "למרות תחושת הצדק התומכת בצורך להיטיב עם נושי הרשתות, נראה כי המצב המשפטי אינו מאפשר להיעתר לבקשה, אף כשמדובר בחדלות פירעון של הרשתות. יש להותיר מלאכה זו למחוקק".

פסק הדין, אם כן, לא אישר את ההצעה של הלמן אלדובי - לחלק את יתרות הכספים בין העמיתים (העובדים) שכבר אותרו, ולכן, ככל שהמהלכים הנוספים לאיתור העובדים הלא מאותרים לא יישאו פרי, תגיע הסוגיה לפתחו של בית המשפט פעם נוספת.

הנאמנים: "תוצאה בלתי צודקת. נשקול ערעור"

עו"ד אמיר ברטוב, מנאמני מגה, מסר בתגובה להחלטה: "כפי שנאמר גם על-ידי בית המשפט, מדובר בתוצאה בלתי צודקת בעליל, שלפיה בית ההשקעות הלמן אלדובי ימשיך להחזיק כספים עבור אנשים בלתי ידועים, ושלמעשה לא נמצא שום זכר לקיומם - בעוד שנושים של מגה, של קלאבמרקט ושל קו-אופ לא קיבלו את מלוא כספם. לכן, מדובר בתוצאה בלתי צודקת שכולה נובעת מחמדנות של הלמן אלדובי".

עו"ד ברטוב הבהיר כי לאור התוצאה הבלתי צודקת, "אנחנו שוקלים לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון". 

מטעם בית ההשקעות הלמן אלדובי נמסר: "בהתאם לחוק ולעמדת רשות שוק ההון, הלמן אלדובי מנהלת כספים בנאמנות השייכים אך ורק לעמיתים, ובמקרה הזה לעובדי מגה לדורותיהם. לא נרתע ונמשיך לפעול לטובת העמיתים להם שייכים הכספים, ולא לטובת האינטרסים והרווחים של המפרקים".