עד לפני חודשים ספורים הייתה עו"ד לינדה פיירשטיין מודל לחיקוי עבור עורכי הדין בשירות הציבורי בניו- יורק. הפרקליטה, שעמדה שנים רבות בראש היחידה לפשעי מין בפרקליטות מחוז מנהטן, זכתה לאינספור עיטורי כבוד מצד הקהילייה המשפטית בניו יורק. אמת, אומנם הועלו גם טרוניות וטענות כבדות-משקל בנוגע ליושרתה ולדרכי פעולתה, אבל ראשי המערכת צופפו שורות מאחוריה, בנימוק שהטענות הללו הן חלק מהמתקפה על מערכות אכיפת החוק, ואין בהן אמת. הכתבות שנכתבו לגבי אופן פעולתה זכו לתגובה ש"הדברים נבדקו, ואין בהם מאום".
כך, עד שהגיעה השנה למסכים סדרת הדרמה הופכת הקרביים של נטפליקס "כשהם רואים אותנו" - סדרה שמתארת את האופן הנפשע שבה פיירשטיין הביאה להרשעת חמישה ילדים שחורים בתקיפה ובאונס של אישה לבנה בסנטרל פארק, זאת אף שידעה שהם חפים מפשע ולא קשורים לפרשה. הפרקליטה תפרה את המסכת העובדתית וגרמה לכך שהחוקרים תחתיה יכפו הודאות ויסתירו ראיות, כנראה בשל צבע עורם ומעמדם המוחלש. רק כשהפושע האמיתי הודה מיוזמתו ובאופן מקרי בביצוע הפשע, זוכו הנערים ופוצו בסכום תקדימי של 41 מיליון דולר, סכום שלא יכול לפצותם על השנים המסוייטות שעברו בבתי הכלא.
כל משפטן שנאמן לתפקידו כפועל-צדק ויצפה בסדרה, יזדעזע למראה יהירותה ומעשיה של התובעת, ולא פחות מכך למול האופן שבו הצמרת המשפטית הגנה עליה, על אף שכל הטענות נגדה נאמרו בזמן אמת ובצורה ברורה וחד-משמעית. רק עתה, בעקבות הסדרה, החלה ההתנערות ממנ,ה ויש כוונה לפתוח מחדש את התיקים שהיא הובילה את התביעה בהם.
הסלע שמתיישב על חזהו של כל משפטן אגב הצפייה בסדרה מקבל תוספת כובד בישראל. קשה לברוח מהדמיון בין "גיבורת" הסדרה פיירשטיין לבין עו"ד רות דוד, פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר. גם לגבי דוד נשמעו טענות דומות בזמן אמת, ואפילו על-ידי גורמים רבי-עוצמה כמו בית המשפט ב"פרשת חיים רמון", שבה נמתחה ביקורת חריפה על כך שהסתירה תוצרי האזנות, ומבקר המדינה אף המליץ לבחון צעדים אישיים נגדה. כך גם בתיק החשדות לשחיתות של בכירי רשות המסים שסגרה דוד (מה שהביא את נציב תלונות הציבור, השופט דוד רוזן, להעלות "חשש כבד לטיוח" כש"מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק"), וכך בתיקים נוספים.
באופן דומה לזה שנצפה בסדרה, גם אצלנו נמנעו היועץ המשפטי לממשלה וצמרת הפרקליטות לבדוק את הטענות לעומק, והגנו על דוד. אפילו לאחר שהוגש נגדה כתב אישום ב-2015, ב"פרשת רונאל פישר", והיה ברור שהחשדות נגדה כבדים מאוד, מנעו בכירי הפרקליטות בדיקה חוזרת של התיקים שיוצגו על-ידי פישר במהלך כהונתה, בטענות שונות. לבסוף, נערכה בדיקה פנימית שבאופן מפתיע לא העלתה דבר, על אף שהיועמ"ש קבע כי "התנהלותה של רות דוד (הייתה) בעייתית ואינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה".
חמש שנים אחרי פרוץ הפרשה, ממשיכה הפרקליטות להתנגד לחקירה חיצונית נטולת פניות, מתוך הנחה שכולנו נאמין שמעשיה העברייניים לכאורה של דוד החלו רק לאחר פרישתה, ולפני כן היא הייתה ישרה כפלס.
וכשאתה צופה בסדרה הנ"ל הקשה הזו, אינך יכול שלא לשאול ולתמוה מי הם החפים מפשע השקופים שעדיין משלמים על מעשיה? והאם גם הם יצטרכו להמתין 30 שנה עד ש"הם יראו אותנו" והעניין ייבדק? והסלע שעל החזה רק נעשה כבד יותר מיום ליום.
הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו
*** חזקת החפות: רונאל פישר ורות דוד לא הורשעו בכל עבירה במסגרת המשפט המתנהל בעניינם. פישר ודוד טוענים לחפותם, וכל עוד הם לא הורשעו, הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.