הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו לנכון להתנגד להסדר הפשרה שהושג במסגרת ההליך הנגזר נגד נושאי משרה בטבע בעקבות פרשת השוחד בקופקסון - כך הודיע עו"ד ליאב וינבאום, המשנה לפרקליטת מחוז תל-אביב, בהודעה קצרה ותמציתית שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בעקבות 519 מיליון הדולר שטבע נאלצה לשלם לרשויות בארה"ב נוכח פרשת השוחד בקופקסון, ו-75 מיליון השקלים שהתחייבה לשלם למשרד המשפטים הישראלי נוכח הפרשה - הוגשה לבית המשפט בקשה מקדמית, במסגרתה דרש בעל מניות מהציבור כי טבע תספק לו מסמכים הנדרשים לו כדי להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה. על אף השלב המקדמי מאוד של ההליך, מיהרו בטבע להקים ועדת תביעות בלתי תלויה בראשות עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב. הוועדה קבעה כי סיכוי התביעה נמוכים, אך כי בכל זאת מוטב לחברה להגיע להסדר פשרה עם מגישה.
בהמשך להמלצת הוועדה ומשא-ומתן שניהלו ביניהם, הודיעו לפי כחודשיים טבע ובעל המניות מהציבור, שיוצג באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, כי הם הגיעו להסדר פשרה.
במסגרת ההסדר, שעדיין כפוף לאישורו של השופט חאלד כבוב, חברות הביטוח של נושאי המשרה שאותם ביקש בעל המניות מהחברה לתבוע, תשלמנה סכום כולל של 50 מיליון דולר. זאת, בתמורה לסילוק סופי ומוחלט של כל עילות התביעה שקיימות לחברה נגד נושאי המשרה והדירקטורים שלה בקשר לפרשת השוחד.
בהסדר הפשרה שהוגש לאישורו של כבוב, לא צוין עבור מי מנושאי המשרה שכיהנו בתקופה הרלוונטית תשלמנה המבטחות, ולבקשת המבטחות אף בו נכלל סעיף לפיו החברה תישא בהוצאות ההגנה העתידיות של נושאי המשרה, ככל שיינקטו נגדם הליכים נוספים.
עוד במסגרת ההסדר, שהושג כאמור בשלב מקדמי מאוד של ההליך, עוד בטרם הוגשה הבקשה לאישור תביעה נגזרת, ומבלי שברור את מי מנושאי המשרה בטבע בתקופה הרלוונטית מבקש בעל המניות מהציבור לתבוע - נקבע כי שכר-טרחתם של עורכי הדין שייצגו את המבקש יעמוד על 1.6 מיליון דולר.
על אף מספר הערכות שגרסו כי היועמ"ש, שעמדתו נדרשת על-פי חוק בטרם אישור הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים ונגזרים, יתנגד להסדר - בהודעה הקצרה שהגיש משרד המשפטים הסתפקו בציון מספר דגשים בקשר להסדר, ובחרו כאמור שלא להתנגד לפשרה.
בין יתר הנקודות שהופיעו בעמדת משרד המשפטים, נכתב כי "ניתן לטעון כי התוצאה העולה מההסדר, לפיה החברה תישא בהגנת נושאי המשרה היה ויוגש הליך אחר נגדם בהמשך לפרשה נשוא התביעה הנגזרת, מעוררת קושי". ואולם, במשרד המשפטים לסייג ביקשו כי "אם ימצא בית המשפט הנכבד כי במקרה זה התקיימו נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות אישור תנאי השיפוי בהסדר פשרה, ייתכן כי לא יהיה זה בלתי סביר להימנע מהתערבות בשיקול-דעת החברה והוועדה הבלתי תלויה".
ביחס לשכר-הטרחה עליו הסכימו הצדדים, סוגיה שפעמים רבות נבחנת על-ידי היועמ"ש בעיניים ביקורתיות, נכתב כי "דומה ששכר-הטרחה המבוקש עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה, אולם על הצד הגבוה. יש לזכור כי מדובר בסכום גבוה יחסית בשים לב למידת המאמץ של עורך הדין בהליך. אי לכך, משאיר המשרד את שיקול-הדעת לבית המשפט באשר לשכר-הטרחה".
מספר בעלי מניות מהציבור כבר הצהירו כי בכוונתם להתנגד להסדר הפשרה שהושג. לאחר מכן אמור השופט כבוב לבחון את ההתנגדויות וההערות שהוגשו בקשר להסדר, והוא רשאי על-פי חוק לדרוש מהצדדים לבצע שינויים בהסדר טרם אישורו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.