מה היה משיב הנגיד לשאלות האלה - לקראת הודעת הריבית

לקראת הודעת הריבית של בנק ישראל היום (ב') בשעה 16:00, הכלכלנים בשוק מעריכים כי הריבית תיוותר ללא שינוי, ושמחלקת המחקר בבנק תנמיך את תחזית הצמיחה למשק ב-2019. להלן שמונה שאלות שחשוב שבנק ישראל ייתן עליהן מענה.

1. האם בנק ישראל יהיה מוכן להיגרר למהלך של ריבית שלילית אם יידרש? הריבית בארה"ב צפויה לרדת עוד ארבע-חמש פעמים לפחות, והריבית השלילית באירופה תרד עוד מספר פעמים. במקביל, באירופה חידשו את תוכנית הרכישות ללא יעד סיום, וייתכן שהיא אף תוגבר, ובנקים מרכזיים נוספים בעולם מתכוננים להרחבות מוניטריות. השאלה האם כלי הריבית עדיין רלוונטי עבור בנק ישראל, כשהיא ברמה של 0.25%?

2. לאחרונה הצהיר בנק ישראל, כי ייתכן שהבנק ישתמש בכלים מוניטריים שלא נוסו מעולם, או לא נוסו הרבה מאוד זמן (אם אינני טועה זה היה בוועידת הנגידים). האם הכוונה של הבנק הייתה להרחבה מוניטרית על-ידי רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני, ואולי אפילו אג"ח חברות ונכסים פיננסיים נוספים, שתוביל להפחתת ריביות לטווחים בינוניים וארוכים, ולהשתטחות נוספת של העקום הממשלתי?

3. האם המדיניות המוניטרית של בנק ישראל תביא בחשבון כלשהו את עליית מחירי הדיור בטווח הקצר? כמו שזה נראה, מחירי הדיור עומדים לזנק מחדש לנוכח התמתנות בבנייה, אי-הצלחה בהסגת הביקושים וירידה בריבית המשכנתא לטווח ארוך. המדיניות המוניטרית מרחיבה תספק רוח גבית נוספת לעליית מחירי הדיור, והשאלה האם בבנק ישראל חושבים שזהו תפקידה של הממשלה בלבד לטפל במחירי שוק הדיור, והאם תהיה התייחסות כלשהי למחירי הדיור בקביעת המדיניות המוניטרית העתידית?

4. האם קיים רף מינימלי של שער החליפין של דולר/שקל, או שער חליפין נומינלי אפקטיבית, שמתחתיו בנק ישראל לא מוכן לרדת? הצעקה של היצואנים מתחילה להישמע לנוכח הייסוף של השקל, שלפחות לפי גורמי המקרו, בטווח הקצר אמור להמשיך ולהתחזק. פערי הריביות מצטמצמים מחדש, ישראל נכנסת למדד אג"ח בינלאומי והסכמי יצוא גז חדשים צפויים לחזק את השקל. בעבר הרחוק, רמה של 90 הייתה נחשבת ליעד תחתון של בנק ישראל עבור שער החליפין הנומינלי האפקטיבי; היום אנחנו מתקרבים לרמה של 70. האם אפשר לצפות שבנק ישראל יגביר את המאבק בהתחזקות של השקל?

5. האם בנק ישראל יוכל להגדיל את רזרבות המט"ח שלו בעוד עשרות מיליארדי דולרים אם יידרש? בבנק כבר הצהירו בעבר כי אין להם מגבלה לרכישת דולרים. מנגד, קצת לפני כן, הודו בבנק כי הם מצויים קרוב מאוד לרף העליון של רמה נאותה של רזרבות מט"ח.

6. האם לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה על משכנתא בריבית משתנה בגודל מקסימלי של שליש מגובה ההלוואה? משנת 2012 בנק ישראל הגביל את הציבור בלקיחת משכנתא בריבית משתנה של לא יותר משליש מגובה ההלוואה, בטיעון של הגנה על הצרכן. זה עלה לנו במיליארדים של תשלומי ריבית מיותרים. עכשיו, כשברור כי הריבית לא תוכל לעלות, ואפילו תרד בשנים הקרובות, לא הגיע הזמן לבטל את המגבלה?

7. בעבר, עלייה בגירעון הממשלתי הייתה עילה להעלאת ריבית על-ידי בנק ישראל, או לפחות זו הייתה דרך לנסות ולרסן את הוצאות הממשלה. בינתיים אין ממש ממשלה, וגם קשה לראות אפשרות להעלות ריבית; האם ישנם כלים אחרים בידי הבנק לרסן את הממשלה?

8. יום לפני ערב יום כיפור, תקופת חשבון נפש. את העבר לא ניתן לשנות, אבל חשבון נפש נעשה בעיקר בשביל העתיד. האם אתה חושב שההתנהלות של הריבית שלך ושל קודמיך בתפקיד בשנים האחרונות הייתה יכולה/צריכה להיות אחרת?

הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות