"מהאפר של טבע יכולה לצמוח בישראל תעשייה ביוטכנולוגית חדשה"

שש שנים חלפו מאז עזב ד"ר ג'רמי לוין את טבע, בעקבות פיטורים מפתיעים, כשהחברה עוד תוארה כענקית גנריקה והימים היו ימי טרום הידרדרות מואצת. כשהוא נשאל לדעתו על מה שקרה לחברה מאז, הוא אומר שזה לא היה חייב לקרות. "בגלל האופן שבו עזבתי את טבע, מתעוררות אולי שאלות אצל אנשים מסוימים, אך לאורך זמן, הם מבינים את מה שניסיתי לעשות בחברה. אני מאוד מצטער על מה שאירע לטבע, זה לא היה הכרחי. עם זאת, כיום רבים מאלו שעזבו את טבע ונמצאים בישראל יכולים לבנות חברות חדשות, אולי חשובות ומשמעותיות יותר. אני מאמין שאפשרי שמהאפר של חברת טבע יכולה לצמוח תעשייה ביוטכנולוגית חדשה".

לוין יגיע לישראל בדצמבר וישתתף כמרצה באירוע של תוכנית VOLVOX LEADERS PROGRAM לקידום תעשיית מדעי החיים. מטרת התכנית התחילה בהכשרת מנהלים פורשי חברת טבע לתחום יזמות הביוטק, על רקע גל הפיטורין הגדול שעברה החברה בשנתיים האחרונות. התוכנית הנ"ל סיימה זה עתה סמסטר ראשון (מתוך שניים) במסגרת ביה"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית.

לאחר פתיחת הפרויקט ולאור בקשת מנהלים נוספים יוצאי חברות מדעי החיים, הורחבה התוכנית כך שהכלול לא רק את פורשי טבע. התוכנית הוקמה ביוזמת ובחסות קבוצת GCA, המתמחה בתחום מדעי החיים, יחד עם הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ורשות החדשנות.

היום, לוין מכהן כמנכ"ל של חברת ביוטק מעניינת אך קטנה יחסית, OVID, אך היה די ברור שהוא לא יסתפק בכך. כשמונה בחודש יוני השנה לראש ארגון חברות התרופות החדשניות, BIO, המייצג כ-1,000 חברות ביוטק ופארמה בארה"ב, התקבל המינוי בשוק כמעט ללא הפתעה.

בשנים שקדמו לכך, איגד לוין כמה פעמים את ראשי חברות הביוטק והפארמה לפעילות מחאה בעלת גוון פוליטי. לדוגמה, ב-2017 הוא החתים את בכירי התעשייה על מכתב מחאה נגד כוונתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשנות את מדיניות ההגירה בארה"ב ולבטל את תוכנית "החולמים" שחוקק הנשיא הקודם, ברק אובמה. התוכנית נועדה לאפשר למהגרים שהגיעו לארה"ב כילדים מתחת לגיל 16 לקבל זכויות תושב, אם השתלבו בעבודה או בלימודים במדינה. לוין גייס לשם כך 183 איש. נכון להיום, התוכנית עדיין פועלת, גם אם מעמדה המשפטי אינו ברור.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה היה לוין מעורב בצעד כזה. הוא היה חתום גם על מכתב של בכירי התעשייה נגד מהלך של טראמפ שנועד למנוע מתיירים ממדינות מוסלמיות מסוימות להגיע לארה"ב. התערבות נוספת הייתה קשורה בהיתר שנתן טראמפ למבטחי בריאות לא לשלם עבור מניעת היריון. לוין אמר אז שזו "התקפה על נשים דרך ניסיון לשלוט בעניינים מהותיים, שמשפיעים על הבריאות ועל החירות שלהן".

במילים שבהן השתמש לוין כדי להסביר את המהלך שלו לבכירי תעשיית הביומד כבר אפשר היה להבין שהוא מחפש תפקיד מנהיגותי בסקטור הזה. "אנחנו נוטים לשתוק בגלל חשש מנקמה של הנשיא בדמות פיקוח על מחירי התרופות, או תקנות מיסוי שלא ייטיבו עם התחום", אמר, "אך מהו המחיר של השתיקה הזאת לנפש של התעשייה? באיזה שלב הופך הרצון להיות חלק מההתרחשות, לריצוי של השליט? איך נזיז את המדינה הזו קדימה? רק אם נעמוד על שלנו ונאמר, 'יש לנו מה להגיד'".

מעורבות פוליטית אינה זרה ללוין. אביו היה עיתונאי ופעיל פוליטי בדרום אפריקה, ולכן נאלצה המשפחה לברוח מהמדינה כשלוין עצמו היה ילד בן 11. האם והילדים השתקעו בזימבבואה, אך המשטר הדרום אפריקאי הגיע אל האב שוב והוא נאלץ לברוח ולמעשה נותק ממשפחתו. אמו של לוין, שהרגישה שהילדים עדיין תחת איום, שלחה את ג'רמי הנער לישראל. לבסוף התאחדה המשפחה בבריטניה. האירועים האלה עיצבו את תודעתו הפוליטית של לוין, אם כי בשנתיים האחרונות הוא מסמן פחות את המדיניות של טראמפ כמטרה, ומפנה את מאמציו לאיחוד חברות הביומד.

"בעיה תדמיתית חמורה"

"ישנם שלושה נושאים מובילים הנמצאים באג'נדה של BIO", אומר לוין. "יש לנו בעיה תדמיתית חמורה. הציבור חושב שאנו, חברות הפארמה הגדולות, מעוניינות רק בעשיית הון דרך העלאת מחירים מתמדת של מוצרים קיימים. ואכן, למרבה הצער, היו כמה חברות שנהגו כך בעת משבר האופיאטים. אבל אנחנו באמת מאמינים שחברות ביוטכנולוגיה אינן עובדות כך. הן מתמקדות בפציינטים מצד אחד ובחדשנות מהצד השני. מטרתן היא לעזור לחולים. לצערי, איבדנו במהירות את הדימוי הזה, בזמן שהסטריאוטיפים הבלתי מחמיאים התחזקו.

"הבעיה השנייה של כל חברות הפארמה והביוטכנולוגיה היא פוליטית. כל מי שמחפש רווח פוליטי מהיר מצהיר שהוא יביא לירידת מחירי התרופות. הם מנסים ליזום חוקים חדשים ללא מחשבה מעמיקה. יש לכך השפעה ישירה על ההשקעות בתחום הביוטכנולוגיה. בארה"ב קיימת התפרצות חיובית של חדשנות בתחומים כמו גנטיקה וריפוי של תאים. אלה תחומים חדשים וחדשניים. ללא השקעה בתחום, תאוצת החדשנות הזאת תיפסק.

"נוסף על כך, עלינו להיות בטוחים שהתרופות החדשניות האלה מגיעות לכל מי שאכן צריך אותן, אולם הורדת מחירים גורפת לכל המוצרים היא לאו דווקא הדרך לעשות זאת. החברות צריכות לקבל תמורה הוגנת עבור התרופות החדשות. מורכבות זו אינה מובנת דייה בציבור ואינה חלק מהדיון הציבורי בנושא מחירי התרופות.

"הנושא השלישי שנמצא על סדר יומנו הוא הטיפול הספציפי בהתמכרות לאופיאטים. זה הגיע לממדי אסון בארה"ב. עלינו לעשות ככל שביכולתנו להציע לחולים חלופות טובות יותר לאופיאטים, שכן אנשים מתים מדי יום. בשנה שעברה לבדה מתו יותר מ-70 אלף בני אדם. על הממשלה לממן מוצרים שאינם אופיאטים ולסייע למוצרים חלופיים אלו להתקדם במהירות במסלול הרגולטורי".

"תוספת CBD לשמפו? ברצינות?"

באופן לא מפתיע, חברות אמריקאיות, קנדיות וכמובן חברות ישראליות בתחום הקנאביס פנו ללוין והציעו לו להצטרף אליהן, אך הוא אינו מעוניין בכך.

"הו, לא, הקנאביס לחלוטין אינו תשובה. ראשית, אנו מעוניינים בתרופות בלתי ממכרות. האם לא עשינו את הטעות הזו כבר פעם אחת? אני כלל לא בטוח שיש מספיק נתונים בעולמנו היום על מנת לומר בבטחה שהקנאביס אכן אינו ממכר או שהוא אינו מהווה דרך מפלט לסמים אחרים. כל זה מספיק כדי להדאיג אותנו.

"אני מאוד מודאג כיוון שאני סבור שאנו משקיעים כרגע בתחום שאנחנו לא מבינים מספיק. ממהרים לעשות שימוש במוצר שלא נחקר מספיק ועוד לא ביססנו את יעילותו וערכו כתרופה, ודאי לא עבור כל המחלות שרופאים מסוימים מתיימרים לרפא בעזרתו. חברות כמו GW PHARMACEUTICAL, שרשמה מול ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) מינון ותרכובת מסוימת של קנאביס כתרופה למחלה מסוימת (אפילפסיה), ועברו את כל תהליך הפיתוח של הקנאביס כתרופה, תרמו רבות לשוק התרופות. עם זאת, מנגנון הפעולה של המוצר עדיין אינו מובן דיו".

לוין משוכנע ש"קנאביס אכן עושה משהו", אבל הוא בוודאות אינו תרופה לכל בעיה. הוא מורכב מחומרים פעילים מגוונים, המופיעים במינונים שונים במוצרים הנקראים "קנאביס" אך לא ברור בשלב זה איזו פעולה עושה כל רכיב כשם שלא ברור כיצד הם משתלבים יחד. "אני מזהה כאן יותר מדי פעילות שיווקית ופחות מדי פעילות מחקרית. תוספת CBD לשמפו? ברצינות?"

ומה לגבי תחום הכאב באופן ספיציפי?

"יש רכיבים בקנאביס שבהחלט תורמים לשיכוך כאבים, אך אם אנחנו לא נתייחס לפיתוחם של מוצרים אלו כתרופות, אנו עלולים למצוא עצמנו עם אוסף של מוצרי מדף שאין ביניהם הבדל מבחינת יעילות או איכות והפוטנציאל של רכיבים אלו לעולם לא יתגלה באמת. בינתיים, GW אינה מצליחה לגבות מחיר גבוה עבור המחקר שערכה. אנשים מעדיפים לקנות מוצרים זולים אחרים. זה משדר לשוק שלא כדאי לעסוק במחקר. חברות יעדיפו להשקיע בניסויים רק אם יהיה למוצרים הללו שוק ייחודי משלהן, אך זה לא יקרה אם לא נבין את מנגנון הפעולה של החומרים השונים".

"האופיאטים היו יעילים בהתחלה"

אם לא קנאביס, מה כן? לדברי לוין, "בעוד 3-4 שנים יהיו לנו בקנה משככי כאבים חדשים, בעלי מנגנוני פעולה חדישים שהוכחו מחקרית. אם נשקיע מאמצים בקידום תרופות אלו, נוכל להחליף בהדרגה את האופיאטים, או נכון יותר לומר, נוכל להשאיר את האופיאטים באותם מקומות שבהם הם אינם גורמים נזק".

מדוע טרם פותחו התרופות הללו נגד כאב עד היום?

"האופיאטים היו יעילים. אין להכחיש שהם היו יעילים בהפחתת הכאב בתחילה, אלא שלאחר מכן מגיע שלב ההסתגלות ולעתים מתלווה לכך תגובת כאב גדולה יותר, אך נדרשו שנים רבות לגלות זאת. כמה חברות תרופות גדולות עשו הון מתחום זה, ולא היה להן אינטרס לשנות משהו. מנגד, קרנות הון סיכון בחנו את השוק הזה, הבינו שהוא נשלט על ידי האופיאטים והגיעו למסקנה שהשוק רווי ואין צורך להקים חברות חדשות שינסו למצוא סוג חדש של תרופות נגד כאבים שכן השוק הקיים עונה על הצרכים.

"חברות הביטוח, מצדן, לא דחפו למציאת פתרון אחר, שכן מבחינתם חולה הסובל מכאב לא בהכרח עולה יותר. מסיבות אלו רק 2% מהתרופות נגד כאבים שהובאו לאישור ה-FDA בשנים האחרונות קיבלו אישור, וגם לא הוגשו לאישור תרופות רבות".

מה עושה ארגון BIO כדי להילחם במגיפת האופיאטים?

"הקמנו קבוצת עבודה המורכבת ממנכ"לים בכירים בתעשיית הביוטכנולוגיה, שתקיים סיעור מוחות, תחפש את הרעיונות הטובים ביותר ותגבש הצעת מדיניות ברורה שתוגש לקונגרס. רבות מהצעות המדיניות הללו כבר אומצו והפכו לחוקים. המדיניות והחוקים התמקדו בשלושה תחומים ברורים: האחד - תוספת תקציב על מנת לקדם ולהשקיע יותר במחקרים שיעמיקו את ההבנה של מנגנון הכאב ומנגנון ההתמכרות בגוף. השני - לחולים יש הזכות לקבל את סוג התרופות המתאים להם. על מנת להגיע לכך, יש להסיר חסמים תקציביים ויוזמות לא ראויות כגון עידוד חולים לצרוך תרופות אופיאטיות במקום תרופות חדישות יותר, אף שייתכן שהן יקרות יותר. השלישי - סיוע ל-FDA לפתח תקנות שיאיצו ויקדמו פיתוח של תרופות חדשות נגד כאבים במהירות רבה יותר. כבר היום אנחנו רואים את ההשפעה של שלוש היוזמות הללו על הממשל אבל הדרך עוד ארוכה".

בכנות, כמי שהיה רופא ואחר כך בכיר בתעשיית התרופות, ידעת או לא ידעת שהאופיאטים ממכרים?

"כל רופא וכל משווק תרופות ידע שהאופיאטים הם בעלי פוטנציאל להתמכרות, אך איש מהם לא הבין את ממדי הנזק למול התועלת המוגבלת. כשהחולה זועק מכאב, לרופא יש עניין רגשי רב לנסות ולספק את הצורך". 

"ישראל יכולה להיות מרכז מחקר משמעותי לחברות העוסקות במחלות נדירות של המוח"

בחברת OVID, המפתחת תרופות למחלות נוירולוגיות גנטיות נדירות של ילדים, לוין לא רווה נחת בשנה האחרונה: מניית החברה צללה בעקבות פרשנות של השוק לתוצאות ניסוי במוצר מוביל שלה, שפורסם בחודש אוגוסט השנה. החברה עצמה טוענת שתוצאות הניסוי היו דווקא טובות, וגם ה-FDA, בניגוד לשוק, ראה אותן כחיוביות מספיק כדי לאפשר לחברה לעבור לשלב III של הניסויים הקליניים. לדברי לוין, ה-ANN, האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, טענה שהניסוי הזה הוא אחד הניסויים פורצי הדרך בנוירולוגיה ב-2018. 

המניה החלה להתאושש רק באחרונה, כשהחברה אכן נכנסה בפועל לשלב השלישי (וכנראה האחרון) של הניסוי הקליני, ונסחרה בשבוע שעבר לפי שווי של 121 מיליון דולר, אך שווייה ירד ל-92 מיליון דולר לאחר שיצאה להנפקה של 32 מיליון דולר השבוע.

המוצר המדובר נועד לטיפול בתסמונת אנגלמן - הפרעה נוירולוגית גנטית הדומה בחלק מתסמיניה לאוטיזם. בישראל, לוקים בתסמונת הזאת 800 ילדים, ובארה"ב כ-24 אלף. גיוס חולים לניסוי בטיפול במחלות נדירות הוא לרוב אתגר גדול. מאחר שמדובר בתרופת יתום (תרופה המיועדת לשימוש של עד 200 אלף חולים בארה"ב), הדרישות לניסוי הן ל-60 מטופלים בלבד, אך לדברי לוין נרשמו אליו כבר כ-100 ילדים. התוצאות צפויות להתפרסם באמצע שנת 2020.

בשבוע האחרון פרסמה OVID תוצאות של ניסוי אחר, בתחום האפילפסיה במבוגרים. הניסוי הראה שבעקבות השימוש בו ירדו התקפי האפילפסיה ב-90%.

אחד ממרכזי הניסויים החשובים עבור החברה נמצא בישראל, בבית החולים שיבא. "אנו עומדים לנסות את כל המוצרים שלנו בישראל", אומר לוין. "בנוסף לציונות, התלהבתי מאוד מהמרכזים הרפואיים כיוון שהם ברמה גבוהה מאוד. לדעתי, ישראל יכולה להיות מרכז מחקר משמעותי לכל החברות העוסקות במחלות נדירות של המוח. היא יכולה להיות מרכז עולמי למחקר ופיתוח של תרופות למחלות נוירולוגיות נדירות. הייתי שמח לשתף פעולה בתחום זה עם ממשלת ישראל.

"מאוד הושפעתי מהחזון של שמעון פרס ז"ל, שביקש להפוך את ישראל למרכז לחקר המוח. גם הושפעתי מהמהלך המרשים שעשה כשאיגד את כל מרכזי מחקר המוח העיקריים ליחידה אחת וגייס תמיכה כספית במוסדות אקדמיים העוסקים בכך". 

מה באמת קרה בין לוין לבין טבע?

כשג'רמי לוין עזב את תפקידו כמנכ"ל טבע ב-2013, לאחר פיטורים על ידי היו"ר דאז, ד"ר פיליפ פרוסט, והדירקטוריון שהורכב בעיקר מישראלים, הצעד התקבל בהפתעה והסיבה לעזיבתו לא הייתה ברורה. המנכ"ל היהודי-אמריקאי דווקא עשה ככל יכולתו כדי להתחבר לתרבות הישראלית: הוא עבר להתגורר בישראל, למד עברית במהירות ורכש חברים רבים - מבכירים בממשלה ועד ראש ועד העובדים של החברה. היום כבר די ברור שהמתח העיקרי היה דווקא מול האמריקאי השני בהנהלת החברה, ד"ר פיליפ פרוסט, שהחליט לפטר את לוין שנה וחצי לתוך כהונתו, הקדנציה הקצרה ביותר של מנכ"ל בטבע עד היום.

כשלוין מונה למנכ"ל החברה, המניה זינקה, אך עם הזמן, לאחר שלוין הציג תוכנית אסטרטגית צנועה יחסית, שדיברה על רכישות אינובטיביות קטנות, שיפור מוצרים קיימים ופיטורים בהיקף נרחב - ולא על רכישות גדולות ומלהיבות, כמו אלה שבהן הורגלו משקיעי טבע לאורך השנים - המניה התחילה לדשדש. רכישות גדולות בנו את החברה, אך הן גם מה שהפילו אותה לבסוף. על התוכנית של לוין אפשר לומר דבר אחד בוודאות - לא היה בה חוב.

לוין ביקש לבנות את טבע כחברה עם פעילות גנרית יציבה אך עם צמיחה שתגיע מזרוע אינובטיבית שתתמקד בנוירולוגיה. שם היה לחברה יתרון יחסי עם מוצרי הקופקסון (לטרשת נפוצה) האזילקט (לפרקינסון) ומוצרי מניעת ישנוניות של חברת ספלון. אין לדעת אם לוין אכן היה מצליח לבנות בטבע צנרת מוצרים אינובטיביים מלהיבה - תרופות חדשות הן תמיד הימור, ובתחום הנוירולוגיה היו בעיקר כישלונות כואבים בשנים האחרונות, אולם, הייתה לגישה הזאת פוטנציאל רב יותר ממיקוד בגנריקה - תחום שנחבט קשות.

"הגורמים להידרדרות, ברובם מוכרים", אמר בראיון קודם ל"גלובס". "המתקפה על מיילן, הרכישה של אקטביס (לוין היה מהראשונים שהעזו לבקר את העסקה - ג"ו), הרכישה של רימסה והכישלון בבניית עסק אינובטיבי משמעותי. הרכיב החמישי הוא הכישלון בשיפור הפעילות הגנרית.

"הירידה במחירים בשוק הגנרי הייתה צפויה. מחירים תמיד יירדו, בסופו של דבר, בשוק 'סחורות' כמו השוק הגנרי, שבו יש תחרות רבה על מוצרים דומים. כשהגעתי לטבע, כבר הכול היה ברור - הקונסולידציה הצפויה של רוכשי התרופות, התחרות הגוברת מהודו ומסין. זה לא אומר שהשוק הגנרי רע, אבל כדי לשמר רווחיות בשוק תחרותי כל כך, צריך להתחדש מהר יותר מהשוק. צריך לייעל את מפעלי הייצור, להכניס אוטומציה, לחדש בשיטות ייצור יעילות ובמחקר הגנרי, כדי שהמוצר הגנרי שלך יהיה הכי טוב".

לוין היה אחד המתווכים במינוי של מנכ"ל טבע הנוכחי, קאר שולץ, שהגיע מחברת לונדבק, שלוין שימש בה באותו זמן דירקטור. לוין היה אופטימי לגבי טבע עם מינוי של שולץ, אולם טען שהחברה תצטרך להתמודד עם החזר החוב, ולאחר מכן היא תהיה "חברה שונה". נראה כי אפילו האופטימיות הזהירה הזאת הייתה יותר ורודה מהתוצאות כרגע בשטח.