שיחת הטלפון של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נשיא אוקראינה לא הקפיצה את ראשי המפלגה הרפובליקנית. העובדה שהנשיא משתמש בכספי משלמי המסים (סיוע חוץ), כדי לאיים על מנהיג מדינה זרה (זלנסקי) בתמורה לחיפוש רפש על מועמד פוליטי מולו, לא הוציאה את לינדזי גרהאם משלוותו.
רוב הפוליטיקאים הרפובליקנים נוטים לצמצום חשיפה בכל הקשור בחקירה הפוליטית שהחלה בבית הנבחרים נגד הנשיא.
אך כאשר זה מגיע למלחמת הכורדים בדאע"ש, להיותם של הכורדים בני-ברית ותיקים של ארה"ב (וגם של ישראל), וכאשר יש חשש לגורלם בעקבות ההיתר העקיף שנתן הנשיא טראמפ לנשיא טורקיה ארדואן לעשות בהם כאוות נפשו - כאן מצאו הרפובליקנים והדמוקרטים שפה משותפת.
"אני מתפלל למען בני בריתנו הכורדים, שננטשו באופן מביש על ידי ממשל טראמפ. המהלך יוביל לחזרתם של דאע"ש" כתב הסנאטור הרפובליקני גרהאם באחד מתוך סדרת ציוצים נגד המהלך שמוביל הנשיא טראמפ בימים האחרונים.
"אני מציע לנשיא טראמפ לשנות את החלטתו, כל עוד יש זמן לכך, לחזור למתווה 'אזור הביטחון', אשר עבד עד היום" הוא כתב בציוץ נוסף וגיבש הצעת חוק להטלת סנקציות חמורות על טורקיה במצב של פלישה טורקית לתוך סוריה. על הצעת החוק הוא החתים את שותפיו הדמוקרטים הבכירים.
הסנאט כולו, נגד הנשיא. כאשר זה נוגע למדיניות חוץ נגד טורקיה, הם ניצבים כתף אל כתף.
מדוע אם כן, כאשר הדברים קשורים להגנה וסיוע לבת ברית אחרת של ארה"ב, אוקראינה - גרהאם עדיין חושש? בשנים האחרונות גרהאם הוא משענתו הבכירה של הנשיא בתוך הסנאט. בעוד התנהגותו של טראמפ מזעזעת רבים מן המפלגה הרפובליקנית (מקיין המנוח, רומני יבדל"ח), גרהאם, המשמש כיו"ר ועדת המשפט והנו חבר בכיר בוועדת יחסי החוץ, מבין שהתייצבות נגד הנשיא בנושא האוקראיני, תתפרש כסיוע עקיף למפלגה הדמוקרטית. הוא לא מוכן ללכת עד לשם.
בישראל: כמעט שתיקה
ראש הממשלה נתניהו ומשרד החוץ הישראלי שותקים מאז הודעת הבית הלבן לפני כמה ימים על הוצאת כוחות ארה"ב מצפון סוריה, הודעה שהתירה לארדואן להפעיל כוח צבאי נגד הכורדים באזור. המבצע הצבאי הטורקי החל אתמול, ובישראל, יום כיפור הסתיים אך תענית הדיבור לא הותרה. דממה דקה.
ביום א' (6 באוקטובר) כונס הקבינט הביטחוני-מדיני. הישיבה התרחשה באופן מקרי, שעות אחדות לפני הודעת הנשיא טראמפ בנושא סוריה והכורדים. בעת כינוס הקבינט, לא ידעו נתניהו ושריו הבכירים על המהלך המתוכנן. הנושא משמעותי למדינה שלנו ובכל זאת, ישראל הופתעה. בבית הלבן לא טרחו לעדכן מראש, וכך, במהלך יום כיפור המהלך יצא לפועל.
נתניהו מחויב לטראמפ, ברמות רבות. טראמפ היה פעיל הקמפיין של נתניהו באפריל 2019 עם ההודעה המתוזמנת על הכרה אמריקאית לסיפוח רמת הגולן ודחיית פרסום תוכנית המאה. טראמפ המשיך להיות פעיל הקמפיין של נתניהו בבחירות מועד ב', עם ציוץ המבטיח ברית הגנה בין המדינות והתחשבות בנתניהו (פעם נוספת) באי פרסום תוכנית המאה.
פעמיים זה לא סייע. נתניהו מתקשה להרכיב ממשלה, וטראמפ כבר לא טורח לעדכן את החבר הכי טוב מן המזרח התיכון בבואו להשלים מהלך נסיגה אמריקאי מסוריה, עניין בעל השפעה חשובה על האזור כולו.
טראמפ דרש מנתניהו תמורה פעם אחת: הודע שאינך מכניס לישראל את שתי חברות הקונגרס הדמוקרטיות התומכות במאבקן של הפלסטינים, אחרת הנך מוכיח "חולשה", כתב טראמפ בחודש אוגוסט 2019.
נתניהו ציית. איזה ברירה הייתה לו. כעת, עם הנטישה המהדהדת את הכורדים וחשש לשלומם (הם בני ברית ותיקים וחשובים של ישראל), אין לנתניהו דרך להתמודד למעט דום שתיקה.
גם אחרים בתוך ישראל שהעזו לפרסם מילות ביקורת, עשו זאת בחשש, בהתעלמות מן הפיל הגדול שבחדר - הנשיא טראמפ.
ח"כ איילת שקד פרסמה במוצאי כיפור את האמירה הכי קרובה לביקורת. "הכורדים הם העם הגדול בעולם בלי מדינה. עם עתיק, שלו קשר היסטורי מיוחד לעם היהודי. מגיעה להם מדינה. הכורדים בכלל, ובפרט אלו שנמצאים בטורקיה ובצפון סוריה, הם הגורם הכי מתקדם ומערבי באיזור. הם הגורם המרכזי שלחם נגד דאע"ש, בהנהגה משותפת מיוחדת של גברים ונשים. המערב צריך לעמוד לצידם", היא כתבה.
מי הם "המערב"? אולי היא התכוונה לארה"ב? אולי לנשיא טראמפ?
גם ח"כ נפתלי בנט כתב "אני תפילה למען העם הכורדי המצוי תחת מתקפה טורקית אכזרית בשעה זו. הלקח שלנו מנסיגת ארה"ב פשוט: לעולמי עד, מדינת ישראל תגן על עצמה, בכוחות עצמה.
"לעולם, מדינת היהודים, לא תפקיד את גורלה בידי מדינה אחרת, כולל ארה"ב ידידתנו. ברגע האמת אף אחד אחר לא יילחם עבורנו".
מדבריו של בנט ניתן היה להבין שאפילו אם יתקדם הנשיא טרמאפ לממש את הבטחת הבחירות שלו לנתניהו, ברית הגנה בין המדינות, בנט לא יתמוך במהלך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
