הספורט המקצועני הוא אחד המקומות שבהם סוגיות פוליטיות נוטות להישאר בחוץ. זה לא נובע מהרצון לשמור על הספורט נקי מפוליטיקה, אלא בעיקר מכך שלשחקנים, לבעלי הקבוצות ולליגות יש יותר מדי מה להפסיד בעולם גלובלי של זכויות שידור, ספונסרים וחוזים עתידיים. המוטו הוא שעדיף להתרחק מהפוליטיקה ולתת לדולרים להמשיך ולזרום.
זה אמנם מחזה נדיר, אבל כשכבר נשמעת אמירה פוליטית בשדה הספורטיבי היא מיד זוכה לאפקט עצום ולשלל השלכות, בעיקר כלכליות. כך קרה בימים האחרונים לאותו ציוץ קצר, שנמחק מהר, של דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של קבוצת ה-NBA יוסטון רוקטס.
מספר פרשנים אמדו את הנזק שייגרם לליגת הכדורסל האמריקאית ב"מיליארדי דולרים". ואף העריכו העריכו שלציוץ הזה יהיו השלכות על מלחמת הסחר שבין ארה"ב לסין.
בסוף השבוע שעבר הביע מורי באמצעות הטוויטר תמיכה במחאות הפרו-דמוקרטיות בהונג קונג נגד השלטון בסין. מורי העלה תמונה שבה נכתב "Fight for freedom, stand with Hong Kong" והסיר אותה זמן קצר לאחר מכן, כשהבין שרעידת אדמה מתקרבת. מורי הוא לא בדיוק דמות אייקונית מוכרת לחובבי הספורט. הוא לא לברון ג'יימס, ליונל מסי, או מייקל ג'ורדן. אין לו צבא עוקבים ולא את ההשפעה של אותם כוכבים על מיליארדי אנשים, הוא "רק" ג'נרל מנג'ר. אבל בעידן של רשתות חברתיות ומצב פוליטי נפיץ לא צריך כנראה דמות אייקונית בשביל לחולל מהומה.
האם באמת צפיה תגובה קשה מצד סין? זה לא לגמרי מופרך. רק בחודש שעבר הצליח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להראות סוג של ריסון עצמי בעניין מלחמת הסחר, כשהודיע כי הוא דוחה את ההטלה של סבב המכסים הבא על סין מ-1 באוקטובר ל-15 באוקטובר, ונימק זאת כ"צעד של רצון טוב" ומחווה לחגיגות ה-70 לייסודה של הרפובליקה הסינית. בימים האחרונים דווח על ניסיונות של שני הצדדים להרגיע את הזירה.
אבל הנזק בעקבות הציוץ מיוסטון כבר נעשה, ואיתו החשש מכדור שלג שיסחף בדרכו עוד גופים מסחריים שיצטרפו לקרב הלאומי. הסינים לא איחרו להגיב: ערוץ הטלוויזיה הסיני CCTV הודיע על ביטול השידור של שני משחקי קדם העונה ב-NBA שייערכו בסין בין לוס אנג'לס לייקרס לברוקלין נטס; חברת הסמרטפונים הסינית Vivo הודיעה על השעיה מיידית של העסקים שלה עם ה-NBA; חברת Tecent, שחתומה על הסכם של 1.5 מיליארד דולר לשידורי אינטרנט בסין של משחקי ה-NBA, מסרה כי לא תשדר את משחקיה של יוסטון רוקטס ולא תסקר את הקבוצה.
הספונסרים לא מוכנים לשלם את המחיר
מדוע בוחרים גופים מסחריים סיניים להתייחס לאמירה של אדם די שולי בספורט העולמי? נראה שהכול מסתכם בסופו של דבר בכסף - הם מניחים שנקיטת עמדה תשתלם להם בהמשך. אולי זה יחזור אליהם בצורת הכרת טובה כלכלית מהשלטונות בסין.
אבל יש עניין נוסף: מי שמשלם מיליארדי דולרים דורש בעבור הכסף גם ציות טוטאלי. החברות הגדולות שמעניקות חסויות לקבוצות ולספורטאים לא מוכנות להיפגע כתוצאה מציוץ.
הספונסרים דורשים מהשחקנים שמקבלים כסף שיתנהגו כמו רובוטים וישמרו על ערך המותג שלהם, וכך גם חברות מסחריות שמכניסות לחוזה סעיפים משפטיים רבים של מה מותר ומה אסור כתנאי לקבל הכסף.
הבחירה של ערוץ הטלוויזיה הסיני CCTV לבטל את שידור המשחקים בין הלייקרס לרוקטס לא נעשתה בגלל הציוץ של הג'נרל מנג'ר של הרוקטס, אלא דווקא בגלל התגובה הרפויה של הקומישינר של ה-NBA, אדם סילבר, לפרשה.
הקומישינר אדם סילבר /צילום: רויטרס, Andrew Boyers
סילבר שיכול היה לפרסם התנצלות ולגמור את העניין עם נזק מופחת, הודה אמנם במסיבת עיתונאים כי הנזק הכלכלי כבר נעשה. עם זאת, הוא בחר דווקא להגן על זכותו של מורי לדבר ולהגיד את מה שהוא חושב, ואמר כי אין לו זכות להגביל אדם הקורא למנוע פגיעה בחופש הביטוי ובזכויות של אנשים.
לא תלויים בסין, אבל היא מניבה
האם ליגת ה-NBA - הליגה שרשמה את הזינוק הכלכלי הגדול ביותר בספורט האמריקאי בעשור האחרון - נמצאת עכשיו בפני מכה כלכלית אנושה? קשה לדעת. כבר כמעט 15 עברו מאז שה-NBA זיהתה את סין כיעד הצמיחה העיקרי שלה.
ה-NBA ביצעה בשנים האחרונות מהלכים כלכליים שהזרימו לה סכומים נכבדים מסין: הסכמי שידורים גדולים, משחקי קדם עונה שעברו באופן קבוע לשנגחאי ולבייג'ין, חברות סיניות שהפכו לספונסרים של הליגה ולנותני חסות של שחקנים אמריקאים. ה-NBA פתחה נציגות גדולה בסין שבה מועסקים 200 עובדים, כדי לדאוג שהאהבה של המקומיים למשחק תתרגם לרכישת חולצות ומרצ'נדייז.
על פי מכון המחקר USC Sports Business Institute, השוק הסיני אחראי ל-10% לפחות מהכנסות ליגת הכדורסל האמריקאית, ועד 2030 הנפח עשוי לגדול אף ל-20%.
ה-NBA, בכל מקרה, לא שמה את כל יהבה על סין. כשאדם סילבר דיבר בימים האחרונים על "האירוע המצער" הוא עשה זאת מיפן, עוד שוק משמעותי שה-NBA פיתחה לאחרונה.
השוק היפני מזרים כסף גדול לליגת ה-NBA למשל באמצעות חברת המסחר Rakuten. זו חתמה על הסכם שידורים שמוערך ב-225 מיליון דולר של ה-NBA, ובחודש שעבר הודיעה על הארכת הסכם החסות עם קבוצת גולדן סטייט ווריורס בסכום של 60 מיליון דולר ל-3 שנים. גם מאירופה נכנס לליגה כסף גדול.
אבל למרות העלייה בהכנסות מעבר לים, השוק הצומח ביותר עבור הליגה הוא עדיין השוק המקומי. במלים אחרות, ה-NBA פיזרה את סיכוני הצמיחה שלה מספיק טוב - כך היא לפחות מקווה עכשיו - כדי שציוץ אנטי-סיני לא יגרור לקריסת העסקים שלה.
בזמן מלחמת הסחר: רכישה היסטורית
אירוע שהתרחש באוגוסט השנה מדגים מדוע ליגת ה-NBA יכולה להאמין כי היא חסינה. דווקא בזמן שמלחמת הסחר הייתה בנקודת הרתיחה שלה, החליט איש העסקים הסיני ג'ו טסאי, סגן יו"ר עליבאבא ואחד ממייסדי החברה, לממש את האופציה לרכישת קבוצת ה-NBA ברוקלין נטס עבור כ-3.3 מיליארד דולר.
זו לא הייתה רכישה רגילה. הסכום ששילם ג'ו טסאי הוא הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור קבוצת ספורט בכל ענף שהוא, עסקה שנעשתה לפי מכפיל שווי של יותר מפי 10 מההכנסה השנתית.
לשם השוואה, כאשר פורבס מבצע הערכת שווי של קבוצת פוטבול בליגת ה-NFL - הליגה הפופולרית והחזקה ביותר מבחינה כלכלית בארה"ב - הוא עושה זאת לפי מכפיל של פי 6.3 מההכנסה השנתית. בהערכה של קבוצות בליגת הבייסבול האמריקאית "פורבס" משתמש במכפיל הכנסה של 5.4 מהמחזור.
ג'ו טסאי לא היה חייב להשלים את העסקה. לפני שנתיים כשרכש 49% מהברוקלין נטס הוא קיבל את האופציה להשלים את יתרת העסקה בתוך שלוש שנים. והנה, הוא בחר לעשות זאת דווקא בזמן שמתחוללת מלחמת הסחר - ובהשקעה שמשקפת כשליש מההון המוערך שלו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
