תיירות ומשבר האקלים: סינגפור מדגימה איך אפשר להפוך לימון סביבתי ללימונדה תיירותית

מגדלי Marina Bay Sands, המרינה ביי סאנדס, שמיתמרים מקו הרקיע של סינגפור, הפכו אבן שואבת לתיירים מרחבי העולם. שלושת מגדלי המלון מחוברים בגג משותף שנראה כמו מטוס ממריא, והוא אולי משקף את 17 מיליון התיירים שמגיעים מדי שנה לחזות בו. רק לשם המחשה: כמות התיירות הנכנסת לסינגפור היא כמעט פי 3 ממספר התושבים שלה, העומד על 6 מיליון. זהו מיזם של שלדון אדלסון, שגם הקים את הקזינו הראשון בסינגפור, ומבית תכנונו של האדריכל משה ספדיה. בזמן בנייתו נחשב לאתר הבנייה האזרחי הגדול בעולם.

המלון שוכן במפרץ המרינה, והוא חלק מפרויקט אדיר ממדים שכולל אתרי תיירות ובילוי רבים. חלק מייחודו של האזור הוא בכך שנכבש כולו מהים, והוא נובע ישירות ממאמצי המדינה הקטנה להתגבר על איומי משבר האקלים, מאמצים שהגדיר ראש הממשלה לי הסיין לונג כ"עניין של חיים ומוות". החשש העיקרי הוא מעליית פני הים, שכן חלקה הדרומי של סינגפור סמוך לגובה פני הים ונתון בסכנה מתמדת מפני סערות, שיטפונות והצפה. צעדי ההגנה כוללים כיבוש שטחי ים בשיטת הפולדר הנהוגה בהולנד, שלפיה אזור שהים מציף באופן טבעי מוגן באמצעות דייקים וגובה פני הים נשלט באמצעים שונים. המאמצים הגדולים נועדו בין היתר לשמר ולעודד משקיעים בסינגפור אשר חוששים שההשקעה שלהם תמצא את עצמה שוקעת מתחת לים.

כך נולד פארק

סינגפור היא מטרופולין, מדינת עיר שיושבת בקצה הדרומי של חצי האי המזרחי של מלזיה. שטחה המקורי היה 540 קמ"ר, ובעקבות כיבוש לשונות יבשה מהים כיום שטחה הוא 719 קמ"ר. עליית פני הים היא מבחינתה סכנה ברורה ומיידית. הסכנה היא לא רק מהצפת שטחי המחיה, אלא גם מהמלחת המים המתוקים.

כמות הגשמים השנתית בסינגפור עומדת על 2,300 מ"מ. בהשוואה לישראל זו נדמית כמות גשמים אדירה, אולם היא אינה מספיקה לצורכי המדינה. מקורות המים של סינגפור מגיעים מקניית מים ממלזיה השכנה, מהתפלת מי ים ומטיהור של מים ממוחזרים, אולם אחת ממטרותיה המרכזיות היא בניית מאגרי מים שנועדו ללכוד את מי הגשמים ולאצור אותם. התוצאה היא שמורות טבע ופארקים יפהפיים, שמסלולי הליכה וריצה מחברים בין כולם.

נהר סינגפור מתנקז לתוך מפרץ המרינה המלאכותי יחד עם נהר קלאנג. את מי המרינה חוסם סכר האגירה Marina Barrage, שנועד לאגירת מים מתוקים, להגנה מפני הצפות ולשימוש כאתר לפנאי ולבילוי. מאגר המים שנוצר לצד המרינה מהווה חלק נכבד מאזור הפיתוח שנכבש מהים, והוא הפך לאתר אימוני שיט ותחרויות חתירה, בהן גם חתירה בסירות הדרקון האסייתיות המפורסמות. המאגר מרכז אליו את מי נהר סינגפור, אשר עם השנים הפך מלוח מפלישת מי הים. כיום חזרו מי נהר סינגפור להיות מתוקים, אף שהנהר כולו נמצא עדיין בתהליך של שיקום אחרי עשרות שנים של זיהום מתמשך.

 סכר האגירה שמשמש גם אתר לפנאי חלק ממערכת שמורות טבע ופארקים /צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

מאמצי הפיתוח הביאו לתוצאות: ב-1998 חגגה סינגפור כולה גילוי של משפחת לוטרות חלקות פרווה שהתיישבו במפרץ המרינה. לוטרות לא נצפו באזור מאז 1970, והן נכללות ברשימת בעלי החיים בסכנת הכחדה קריטית. משפחות נוספות של לוטרות נצפו מאז בשמורות הטבע של סינגפור, וחזרתן מעידה על הצלחת המדיניות הירוקה. הלוטרות השובבות הפכו לאטרקציה תיירותית והפארק מהווה מקור משיכה נוסף למבקרים.

נהר סינגפור המתאושש מספק כמה וכמה מוקדי עניין ובילוי. אחד מהם הוא בואט קי (Boat Quai), שבו שוכנים הגלריה הלאומית, שאוצרת תערוכות מודרניות נפלאות, והמוזיאון לתרבויות אסיה, שניהם במבנים קולוניאליים היסטוריים. במוזיאון מוצג אוסף מוצגים אתנוגרפיים וארכיאולוגיים שמשקפים את המגוון התרבותי של סינגפור.
בין היתר, מוצג בו בשנים האחרונות אוצר מספינה סינית טרופה מהמאה התשיעית שהועלה מקרקעית הים, בעיקר הזמנות של פורצלן מסין. מהעבר השני ניצבים בנקים מרכזיים, מלון פולרטון המרשים, וכמובן מסעדות ומתקני שעשועים. בכל ערב בשעה שש מתאספות מול רחבת הבנקים קבוצות מתעמלים שבאים לעשות ספורט.

המשך הטיילת שלאורך הנהר המשתקם נקרא קלארק קי (Clark Quay), שם מרוכזים חיי לילה ומסעדות רבות. חלק מאזור קלארק קי, למרות היותו תחת כיפת השמיים, מצונן במערכת מיזוג אוויר שבוקעת מעמודים ייעודיים בשדרת המדרחוב.

ההשקעה מחזירה את עצמה

לצד סכר המרינה נבנה גן רחב ידיים ששטחו כאלף דונם, שנקרא הגנים שליד המפרץ (Gardens By The Bay). יש בו שני אגמים מלאכותיים, גן הודי, גן סיני, גן טיול וגנים בוטניים. המים שמגיעים לאגמים הם מי גשמים שנאגרים מגגות הגנים הבוטניים וגם מי נגר מהשקיית הצמחייה. האגמים תורמים למגוון האקולוגי ומטוהרים בעזרת צמחי מים.
הגנים הבוטניים הם פרויקט גינון מרשים שכולל שתי חממות או יש לומר שתי "מקררות". לכל "מקררת" כיפה שקופה בגובה בניין בן שבע קומות, המייצרת סביבת אקלים שאינה תואמת את מיקומה הגיאוגרפי של סינגפור.

 הגנים שליד המפרץ/צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

הגן האחד מייצר אקלים קריר וניטעו ונשתלו בו ייצוגי צמחים מאזורים שונים בעולם אשר לא היו צומחים באקלימה המשווני של סינגפור. בגן השני יצרו מגדל של יער טרופי אנכי, המדמה סביבה הררית ערפילית באזור משווני.

אל המגדל עולים במעלית ויורדים במערכת מדרכות צפות סביב המגדל. המבנים מצוננים במערכת אקולוגית בת קיימה ששואבת את מקורותיה מפנלים סולריים ודלק מביו-מסה (אנרגיה חלופית המופקת תוך שימוש בחומרים אורגניים שאינם מאובנים, מומחים בתחום האנרגיה מעריכים כי מדובר על אחד מאפיקי האנרגיה המרכזיים שישמשו אותנו בעתיד) שמייצרים מפסולת הגזם. סינגפור, שחם בה כל ימות השנה, מספקת מבנים שמדמים אולי את עתידנו. הייתכן שבעוד שנים לא רבות, אצא מביתי על מנת להוליך את הכלבה אל תוך פארק כלבים ממוזג? 

בכל רחבי הפארק מוצבים פסלים מרהיבים של אמנים בעלי שם. בגן 18 "סופר עצים" (Super Trees), שמתנשאים לגובה שבין 25 ל-50 מטרים ומשמשים כגנים אנכיים. בחלק מהעצים מותקנים תאים פוטו-וולטאים שמספקים אנרגיה, וחלקם משמשים מוצא לאוויר חם שנפלט מה"מקררות" ומבעירת הביומסה.

 הגנים שליד המפרץ/צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

המראה כל-כך יפה, שהעלייה לתצפית מהגג של מלון המרינה ביי סאנדס והגנים שליד המפרץ הם גורם מכריע בבחירת תיירים להוסיף עוד לילה לביקור שלהם בסינגפור. מזאגוס זולקיפלי, השר להגנת הסביבה ומשאב המים, הצהיר באחרונה ש"מטרתנו לא רק לבנות ביצורים והגנות, אלא גם לייפות את קו החוף של סינגפור".
נראה שההשקעה של סינגפור בהכנה לקראת עליית פני הים מחזירה את עצמה בהיקף התיירות והעסקים שהיא קוצרת.