בחודש דצמבר הקרוב, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, צפוי להיפתח עידן חדש בשוק הסלולר בישראל. באיחור, שיש מי שיגדירו אותו כסביר ואחרים שיגדירו אותו כהרה-אסון, תיכנס ישראל למועדון הדור החמישי בסלולר. זאת בעקבות מכרז התדרים שייערך באותו חודש.
עקרונות המכרז כבר פורסמו, ובקרוב ידון משרד התקשורת בהערות שהעבירו אליו המפעילות החוששות מאוד מהמכרז הזה, ונדמה שמבחינת חלקן, אין מועד רע יותר לקיימו מאשר בתקופה זו.
למרות העיסוק הרב בדור החמישי, נדמה כי בישראל לא הפנימו באופן מלא את המשמעויות שלו. כשהדיון הציבורי בתחום הסלולר מתמקד בעיקר בתוכניות ההישרדות של המפעילות, בפיטורי אלפי עובדים וכאשר חלק מהבעלים פשוט מוותרים על שליטה בחברות כדי לצמצם הפסדים, קשה להסביר על היתרונות של הדור החמישי וכיצד הוא עומד לשנות את חיינו.
השאלה המרכזית שמעסיקה כרגע את המפעילות היא כיצד הן יוכלו להחזיר את ההשקעה הנדרשת בדור החמישי, כאשר מחירן של חבילות הסלולר בישראל הן מהנמוכות בעולם ועומדות סביב 35-40 שקל לחודש.
בשיחה עם "גלובס" מסביר סמנכ"ל השיווק של חטיבת פתרונות הרשת של אמדוקס, יוגן פאטל, כיצד מאמצות מפעילות בעולם שיטות שונות כדי להחזיר את ההשקעה הנדרשת להקמת התשתיות לדור החמישי, החל מפרמיה על מהירות גלישה גבוהה יותר וכלה בשילובים מעניינים של הצעת השירות בסלולר רק למי שמנוי על פס רחב באינטרנט הביתי.
"כשחושבים על מצב העניינים בדור החמישי בעולם, ניתן להבחין בשלוש קבוצות של סוגי חברות: פורצות הדרך, הרצות המהירות וכל השאר. בקרב מובילות השוק ניתן להבחין בשני שווקים: קוריאה וארה"ב. בקוריאה, חברות כמו KT ו-SK השיקו דור חמישי באפריל. קוריאה טלקום, למשל, גייסה יותר מ-100 אלף מנויים ביומיים הראשונים. הם עשו השקה כלל-ארצית. מה שמעניין בקוריאה הוא שזו מדינה מאוד טכנולוגית, לכן אין זה מפתיע שקצב האימוץ כה מהיר וממשיך להאיץ.
"מה שמעניין הוא שזה לא רק פס רחב נייד, אלא שהם בוחנים תרחישי שימוש נוספים כגון גיימינג נייד ומציאות וירטואלית ועוד. כך שאין ספק שהשוק הקוריאני מקדים את כולם וגם מהווה אמ- מידה להכנסות ממשתמש.
"תוכניות הדור החמישי הראשונות שנמכרות בקוריאה הן תוכניות פרימיום, ולראשונה מזה זמן רב אנו רואים שההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) נמצאת במגמת עלייה אצל השחקנים שהקדימו להשיק דור חמישי".
כלומר, הניסיון הקוריאני מלמד שצרכנים מוכנים לשלם יותר עבור קצב גבוה יותר?
"כן, הם משלמים יותר עבור מהירויות גבוהות יותר, וזו הסיבה ששוק הפרימיום הוא המוביל בקוריאה".
ובארה"ב?
"ההשקות הראשונות היו בשלהי השנה שעברה, אך הן לא היו השקות של שירותים ניידים. AT&T השיקה היצע של נקודות חמות (הוט ספוט) בסוף 2018, וורייזון וויירלס יצאה לשוק עם דור חמישי כשירות אלחוטי נייח, כך שבארה"ב לורייזון אין פס רחב ברבות מהערים במערב ארה"ב. לכן הדור החמישי חשוב לה, כי באמצעותו היא מספקת פס רחב לבתים. היא נכנסה לשוק כספקית פס רחב נייח. היום, כמובן, היא מספקת גם סלולר, אני רק אומר שההשקה הראשונית שלה הייתה של פס רחב נייח".
הדור החמישי מאיים גם על השוק הנייח
בישראל יהיה מעניין לראות האם נראה שירותי סלולר כתחליף לשירות נייח. בכל זאת מדובר בקצב של מאות מגה שיכול בקלות להחליף רשתות ביתיות, אך עד כה סוגיית התחליפיות בין הטכנולוגיות לא התקבלה באהדה רבה בשוק הישראלי. בבית הישראלים אוהבים לקבל שירות נייח.
אילו מקרים נוספים מעניינים יש להכנסות של מפעילות דור חמישי בעולם?
"השוק הנוסף שאליו הייתי רוצה להתייחס מלבד ישראל, הוא שווייץ, שדומה קצת לישראל מבחינות מסוימות. מבחינה גאוגרפית היא יותר גדולה אבל לא בהרבה. Swiss.com, למשל, השיקה דור חמישי בחודש מאי. האסטרטגיה של החברה מעניינת, משום שהיא אינה מאפשרת ללקוחות לקנות דור חמישי באופן עצמאי. רק מנויים שיש להם פס רחב נייח של הקבוצה יכולים לרכוש דור חמישי בסלולר.
"בדרך זאת החברה מקדמת את אסטרטגיית הבנדלינג שלה. מכירת חבילות מגבירה את הקושי להתנתק מהחברה לאחר רכישת המינוי, ולכן הם מציעים את הדור החמישי כ'צ'ופר' שאתה זכאי לו רק אם אתה לקוח פס רחב ביתי".
האם כבר ניתן להעריך לאילו שירותים בדור החמישי צפוי ביקוש, או שמדובר בעיקר בעניין של דרישה למהירות?
"יש עדיין הרבה שאלות ללא מענה, אך יש כמה נתונים שיכולים לספק אינדיקציה על המגמות. ניקח למשל את הגיימינג הנייד. זהו מצב שבו, באופן מסורתי, היית משחק כאשר אתה מחובר לפס רחב נייח. אלא שיותר ויותר צעירים רוצים להיות מסוגלים לשחק בהתקנים ניידים, ואז יש את בעיית המהירות, העיבוד ובמיוחד התשתית של מחשוב הקצה, דבר אשר הדור החמישי מספק לו מענה באופן ייחודי.
"אנשים בדרך-כלל מוכנים לשלם עוד קצת בשביל היכולת הזאת, וזה נכון גם לגבי סטרימינג של סרטוני וידאו, תחום אשר AT&T וורייזון משקיעות בו. מועדוני כדורגל כמו מנצ'סטר יונייטד מציעים לצופים באצטדיונים לצפות בשידור של רגעי שיא במשחק בזמן אמת ומזוויות צילום שונות.
"אפילו בספורט אלקטרוני, היכולת להשתתף במשחקי ספורט מקוונים או לצפות בהם תלויה בהספק העיבוד של הדור החמישי, ואי-אפשר לעשות את הדברים האלה בדור הרביעי בגלל דרישות המהירות והשיהוי הנמוך. במצב הנוכחי, אם אתה הולך למשחק כדורגל, ברגע שכל האנשים מנסים להתחבר עם הטלפונים שלהם לאינטרנט, אתה תקוע גם כשאתה מנסה להגיע לתוכן".
לאור היכרותך עם השוק הישראלי, מה אתה מעריך שיקרה כאן?
"אני חושב שהמצב בישראל ייחודי, משום שעל המפעילות מופעלים לחצים כלכליים עצומים. אפשר לומר שהרגולטור הרג את ה-ARPU. יש לך שישה מפעילות, שלוש מהן גדולות, ושלוש הן 'המשבשות'. ההכנסות ממשתמש הן זעומות, ממש קשה להאמין - 10-12 דולר לתוכנית עם נתונים בלי הגבלה. מצב כזה לא קיים באף מדינה מפותחת בעולם.
"מכאן שהאתגר של המפעילות בישראל הוא להחזיר את הכדאיות הכלכלית למשוואה במקביל לעבודת פיתוח והשקה. מה שעצוב או מה שמסוכן במצב הזה הוא שישראל היא אומת הסטרט-אפ ומדינת החידושים. דור חמישי הוא לא רק טכנולוגיה חדשה אלא גם כוח שמשווה בין יכולות של מדינות.
"אם החברות הטכנולוגיות בישראל לא יוכלו לעלות על הרכבת משום שהמפעילות לא ירצו להשקיע בתשתית, הן ימצאו את עצמן במצב של נחיתות טכנולוגית לעומת מתחריהן בעולם. ללא ספק יש צורך לבחון את ההשפעה המאקרו-כלכלית של השקעה בדור החמישי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
