בעימות הדמוקרטי מאשימים: "לטראמפ דם כורדי על הידיים"

לא חסרו נקודות מחלוקת בעימות הדמוקרטי הרביעי, שנערך לפנות בוקר (ד') בקמפוס של אוניברסיטת אוטרביין, ליד העיר קולומבוס, באוהיו, אבל 12 המתמודדים על מועמדות מפלגתם בבחירות לנשיאות ב-2020 מצאו בנקל מכנה משותף אחד: דונלד טראמפ נושא באחריות למפולת הגדולה בסוריה ולשפיכות הדמים בה.

לא היה קשה להגיע לתמימות-הדעים הזו. לפי אמצעי התקשורת, המדיה החברתית והתבטאויות של מחוקקים בקונגרס, משתי המפלגות, רווחת בארה"ב תחושה שנשיא ארה"ב עשה מחדל נורא. מתגבשת הסכמה לאומית, שהחלטתו הנמהרת להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה, בעקבות שיחת טלפון קצרה עם נשיא טורקיה, ובלי להתייעץ עם הדרג המקצועי במועצה לביטחון לאומי, היא אחת מההחלטות הממשליות הנואלות ביותר בתולדות ארה"ב. וכך, הפוליטיקאים הדמוקרטים על במת העימות שפכו אש וגפרית על האדם שהם רוצים להחליפו בבית הלבן.

זה היה קל - למרות שבעבר התנגדו דמוקרטים רבים למעורבות האמריקאית בעיראק ובאפגניסטאן, הפעם הם לא היו צריכים לחשוש שהביקורות שלהם ירגיזו פלח זה או אחר של הבוחרים. אפילו הצירים הרפובליקאים בבית-הנבחרים, גרעין תמיכה קשה בנשיא, הביעו מורת רוח מהחלטת הנשיא ומהשלכותיה.

"החלטת טראמפ הייתה הדבר המביש ביותר שעשה נשיא כלשהו בעידן המודרני בתחום מדיניות החוץ", הכריז בעימות ג'ו ביידן, אחד משני המתמודדים המובילים במירוץ הדמוקרטי, "הכורדים הקריבו את חייהם כאשר נלחמו לצד האמריקאים (נגד דאעש). זה מחפיר, מחפיר, מה שעשה האיש הזה".

ביידן טען שטראמפ מסכן את חייהם של אזרחי ארה"ב בבית. "עכשיו מסתמן מצב שבו דאעש יגיע לכאן (לאמריקה)", הכריז סגן הנשיא לשעבר. "הטרוריסטים של דאעש יפגעו בארה"ב עצמה. והרי מלכתחילה התערבנו בסוריה כדי למנוע את המצב הזה". כזכור, אמר טראמפ בשבוע שעבר, בתשובה על שאלה לגבי הימלטות אנשי דאעש ממחנות המעצר שלהם בסוריה, כי זו בעיה של אירופה. "הטרוריסטים יימלטו לאירופה; הם ירצו לחזור הביתה", אמר הנשיא.

ובקו התקפה חדש נגד טראמפ, אמר ביידן, כי אם הנשיא ייבחר שוב ב-2020, נאט"ו תיעלם מהזירה הבינלאומית.

הסנטורית אליזבת' וורן, שעקפה באחרונה את ביידן בסקרים ונמצאת בראש פירמידת המתמודדים הדמוקרטים (30% תמיכה לעומת 27% לביידן, לפי הסקר האחרון), הכריזה: "טראמפ יצר את המשבר ההומניטרי הגדול ביותר אי פעם... הוא סייע לדאעש להשיג דריסת רגל חדשה בזירה ונתן לטרוריסטים הזדמנות לפתוח דף חדש".

ואילו הסנטורית איימי קלובאצ'ר ציינה את הזווית הישראלית. "טראמפ הפקיר את בעלות בריתה של ארה"ב (בהחלטתו לסגת מסוריה)", היא אמרה, ואז שאלה "מה חושבת על כך ישראל, מגדלור הדמוקרטיה במזה"ת"?

ובכל זאת, בעמדה האחידה הזו נגד ההחלטה לסגת מסוריה הסתמנו ניואנסים דקים בין המתמודדים הליברליים לבין המתמודדים שנמנים עם הזרם המרכזי המתון יותר של המפלגה הדמוקרטית. בעוד שהכול הסכימו שטראמפ מעד והכשיל את אמריקה כולה, הקבוצה הליברלית בקרב המתמודדים גרסה שבסופו של דבר ארה"ב צריכה להיחלץ מסוריה, אבל בדרך חכמה, ורק בעקבות מו"מ עם בעלות בריתה האזוריות.

זו הייתה עמדתה של וורן, אך הנציגה הבולטת ביותר של הקבוצה הליברלית בעימות הייתה צירת בית-הנבחרים טולסי גבארד, מהאוואי, חיילת משוחררת בת 38, שלא צברה מספיק תרומות מתומכים כדי להשתתף בעימותים הקודמים, אך כעת הצליחה. בעבר היא קנתה לעצמה שם כתומכת של בשאר אסד, והיא אפילו יצאה להיפגש עמו בסוריה, בלי להיוועץ במפלגתה. גבארד גם ידועה כמבקרת של מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, אם כי עמדה זו לא באה לידי ביטוי באירוע הבוקר.

בעימות היא מיתנה את עמדתה בסוגיה הסורית, אבל לא לגמרי: "לטראמפ יש דם כורדי על הידיים", היא הכריזה, אך הוסיפה, כי מה שמתרחש בסוריה "הוא תוצאה שלילית נוספת של המלחמה שמנהלת ארה"ב בסוריה כדי להחליף את השלטון שם, ולמלחמה הזו אחראים פוליטיקאים משתי המפלגות".

"עם כל הכבוד", את טועה", השיב לה פיט בוטג'ג', ראש עיריית סאות-בנד, באינדיאנה, בן 37, וחייל משוחרר ששירת בעיראק. "הטבח שמתרחש בסוריה אינו תוצאה של נוכחות אמריקאית. הוא תוצאה של הנסיגה האמריקאית ושל בגידת טראמפ בבעלות בריתה של ארה"ב".

"באמת?", השיבה לו גבארד. "האם אתה אומר שתוסיף לתמוך בנוכחות כוחות אמריקאים בסוריה לאורך זמן בלתי מוגבל ולהמשך המלחמה לשינוי המשטר שם?", שאלה. 

"אחד הדברים שמאפשרים לארה"ב לשכנע (זרים) להילחם לצד חיילים אמריקאים הוא הרעיון שאנו נתמוך בהם בעת הצורך", אמר בוטג'ג'. "קשה לי להסתכל לאזרח אפגני בעיניים אחרי מה שקרה שם (בעקבות הוצאת חלק גדול מהכוחות האמריקאים במדינה זו). אנו חותרים תחת כבודם של החיילים שלנו. אם לוקחים מהחייליים את כבודם, אפשר גם לקחת את אפודי המגן שלהם". בוטג'ג', אגב, נמנה תדיר עם החמישיה המובילה של המתמודדים על פי הסקרים.

למרות חילופי הדברים הלוהטים, הקטע שהוקדש בעימות למדינות החוץ של ארה"ב היה קצר למדי. רוב הנושאים עסקו בסוגיות של מדיניות פנים, החל בהפלות וכלה בפיקוח על מכירות נשק לאזרחים, ובנושאים רבים הסתמנה מגמה מעניינת: חלק גדול מהמתמודדים תקפו את וורן, פעם אחר פעם - סימן מובהק לכך שהיא נתפסת עתה כמתמודדת המובילה.