המס על הוואטסאפ הצית הפגנות זעם בלבנון

הפגנות הזעם בלבנון, שהניצוץ שהצית אותן היה מס על שיחות בוואטסאפ, לא נרגעות למרות נאום ראש הממשלה סעד אל-חרירי אמש, שבו הקציב לקואליציה שלושה ימים לפתור את המשבר. חרירי ביטל את ישיבת הממשלה שאמורה הייתה לדון בהצעת התקציב לשנה הבאה, ובכללה רשימה של מסים חדשים, המסים שעוררו את זעם ההמונים. עד כה נהרגו בהפגנות שני סורים, שנקלעו לאחת מהחנויות שהציתו המפגינים. כמאתיים מפגינים נפצעו מירי כדורי גומי ובשתי תקריות לפחות כדורים חיים, וקרוב למאה נעצרו. בקרב כוחות הביטחון, המשטרה והצבא שהוזעק לסייע, מגיע מספר הנפגעים לכמאה.

המפגינים הם מכל הפלגים בלבנון - שיעים, סונים, נוצרים ודרוזים - ומחאתם היא על המצב הכלכלי המידרדר, מחאה שקיבלה השראה ממחאות דומות בירדן, באלג'יריה ובעיראק.

לפני נתוני הבנק העולמי הכלכלה הלבנונית תצטמק השנה ב-0.2%, והחוב הממשלתי הרקיע שחקים ל-75 מיליארד דולר, פי אחד וחצי מהתמ"ג. הגירעון הממשלתי עצום, והבעיה היא שאין מקורות של ממש לכסותו, ומכאן נולדה תכנית המסים. על הכלכלה הלבנונית מכבידים מיליון וחצי פליטים סורים, רבע מכלל אוכלוסיית המדינה. הפליטים תופסים רבות מהמשרות ומקומות העבודה ה"שחורה", ובשל כך יש ירידה של ממש בשכר בעיקר בעבודות מסוג זה, ובתשלום המס בשל ההעסקה הלא מדווחת של הפליטים. האבטלה הרשמית נמוכה אבל בפועל מגיעה לכ-20%, ובעיקר בקרב צעירים, המהווים את הדלק להפגנות.

בעקבות הידיעות על הכוונה להכביד את נטל המס החלו קריאות ברשתות החברתיות וגם בערוצי התקשורת הרגילים, החופשיים יחסית בלבנון, לצאת להפגנות. הפרסום של "מס הוואטסאפ" בהיקף של 6 דולרים בחודש היה הניצוץ שהבעיר את המדינה. שר התקשורת מוחמד שוקייר אמר שהמס הוטל שכן רוב שיחות הטלפון במדינה עברו למסלול החינמי הזה, והדבר מאיים למוטט את חברות התקשורת. אבל אתמול כבר נמסר, כי המס הזה ככל הנראה יימחק מרשימת המסים החדשים.

ההפגנות בשתי היממות האחרונות התפשטו לכל המדינה, ואלפי מפגינים התעמתו עם כוחות הביטחון תוך שהם שורפים רכוש, חוסמים רחובות וכבישים ראשיים ולמעשה משתקים את המדינה. המכנה המשותף שלהן הוא הדרישה להתפטרות הממשלה כולה, הנשיא ויו"ר הפרלמנט, וכן שריפת והשחתת תמונות מנהיגים פוליטיים מכל המפלגות לרבות חיזבאללה, מחאה לא שגרתית נגד הכוח הנחשב החזק בלבנון. זו אחת מסיבות לכך שמנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, התייחס לנושא ואמר בין השאר כי הוא אינו תומך בהתפטרות של הממשלה, כיוון שכל ממשלה אחרת שתבוא לא תוכל לפתור את המצב. לדבריו, על כולם כולל כולם לשאת באחריות לנוכח המצב. מנגד תקף את הפוליטיקאים שלדבריו מתנערים מאחריות ואמר כי יש רעיונות ואפשרויות לפתרון המצב הכלכלי ולמניע קריסה פיננסית של המדינה, אך לא באמצעות הטלת מסים חדשים על השכבות החלשות. הוא הבהיר כי ארגונו לא מעודד את ההפגנות שכן אז היו אומרים: "איראן שולחת מסר לארצות הברית מביירות".

ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, נתן כאמור אולטימטום של 72 שעות לשותפיו בממשלה כדי למצוא פתרון למצב הכלכלי במדינה ולא - "הדיבור שלי יהיה אחר". מעין רמז להתפטרות אפשרית. גם הוא מתח ביקורת על הכוונה להטיל עוד מסים על האזרחים.

שר החוץ הלבנוני, ג'בראן באסיל, אמר כי מה שמתרחש בלבנון כעת הוא הצטברות של משברים וטעויות. "השלב הבא יהיה הרבה יותר עוצמתי אם לא נמצא פתרון. מה שקורה עכשיו בלבנון יכול להוביל לקטסטרופה כלכלית וביטחונית". באסיל אמר כי הציע בעבר תוכנית לשיקום הכלכלה, הכוללת הטלת מס על העשירים והחזרת הפליטים הסורים לארצם: "הרי אתם יודעים מי לוקח את הכסף שלנו".

לבנון תפנה ככל הנראה הן לבנק העולמי והן למדינות המפרץ לסייע לה בתוכנית שיקום כלכלית, אבל הבנק וגם המפרציות, לא מתלהבים לשפוך מזומנים על המדינה השסועה, שבה שולט ארגון טרור והיא נתונה ללחצים ולהשפעות של מדינות אחרות, ובראשן איראן.