יום בריאות הנפש העולמי הוא הזדמנות טובה להוציא מהארון סטיגמות ודעות קדומות, כי שיעור הישראלים שצורכים תרופות נוגדות דיכאון וחרדה גבוה מאי-פעם. אפשר לזהות אדם במשבר כשהופעתו החיצונית הולכת ודועכת. עם זאת, ישנם כאלה שהחרדה שלהם ניכרת דווקא בהקפדה אובססיבית על כל פרט בהופעתם, ולא ישלימו עם שערה שזזה ממקומה. הקשר בין לבוש, נראות ומצב נפשי פחות מדובר, למרות שבגדים מעידים על מצבו של אדם ומשפיעים עליו.
מחקר של פרופ' פיין באנגליה מצא כי נשים מדוכאות העדיפו ללבוש ג'ינס וחולצה רחבה. לא מדובר על ג'ינס צמוד או מושקע אלא כזה שנועד לסייע ללובשת להשתלב ברקע, לא לבלוט. ניסיוני עם נשים ישראליות ועבודתי במחלקה פסיכיאטרית לימדו אותי שאנשים במשבר יבחרו את הבגד הראשון שישלפו מהארון וככלל יעדיפו להישאר בפיג'מה. פיג'מה היא סמל טיפוסי לחולשה וחולי, כפי שאפשר ללמוד בבתי החולים, שם חוסר היכולת להתלבש היא חלק מהפרישה הזמנית מהחיים.
בזמן התמודדות עם חולי או משבר, הדבר האחרון שאנשים מקדישים לו אנרגיה הוא טיפוח עצמי. אבל זו בדיוק הנקודה - טיפוח עצמי הוא טיפול עצמי, ובגדים הם פונקציה נפשית. בגדים הם אלמנט מארגן ברמה הפיזית והמנטלית ויכולים לספק נחמה, עידוד ומיקוד. אנחנו מזהים את הבגדים שלנו עם מי שאנחנו, והם משאב חיוני דווקא בזמנים קשים.
לדוגמה, אישה בדיכאון אחרי לידה נוטה יותר לוותר על מאפיינים מהזהות הקודמת שלה, כמו בגדים, סידור שיער וציפורניים. היא עלולה לבחור בגדים שיגבירו את הדכדוך. כשאישה לובשת בגד שהיא מגדירה כסמרטוט, היא תתרגש ותתנהג כך. תהליך זה נקרא "קוגניציה תלויית בגד": המשמעות שאנחנו מייחסים לבגדים קובעת כיצד נרגיש ונתנהג כשנלבש אותם. דוגמה נוספת היא מצבי חולי פיזי ממושך, בהם הכאב והגוף המשתנה מנתקים אנשים מהבגדים שלהם. עבודות עם נשים חולות סרטן הראו כמה הלבוש עשוי לנחם ולעודד במסע ההחלמה.
כל שינוי דרמטי בחיים, כמו גירושים, פיטורים, מוות של אדם קרוב, משפיעים וניכרים גם בחיצוניותו של אדם ולפעמים משנים גם אותה דרמטית. יש קשר עמוק בין הפנים לחוץ, ואפשר לעשות בו שימוש מודע. השימוש הזה אינו רק לשעת משבר אלא גם לצמיחה והתפתחות! בגדים הם כלי מצוין ליציאה מהקופסה ופריצת דרך, באמצעות הקשר שלהם לפתיחות לחוויה. זוהי תכונה של גמישות קוגניטיבית, סקרנות אינטלקטואלית ופתיחות לשינוי. הללו קשורים לחוסן נפשי. אנשים גמישים מחשבתית חולים פחות, סובלים פחות מסטרס, ואפילו ה-BMI שלהם נמוך יותר. הם מחזיקים ברפרטואר תגובות לאירועים משתנים, ולכן הם חסונים יותר בפני משבר וטראומה. כולנו מפתחים הרגלים נוקשים לא רק בדפוסי חשיבה ורגש אלא גם עם ארון הבגדים שלנו, ושילוב צבע או סגנון חדש יכולים לבטא חלקים מאישיותנו ולהפתיע אפילו אותנו.
מתי בפעם האחרונה חבשתם כובע? כזה שאהבתם ממש? כובע מגלם כיסוי וגם ביטוי, כי הוא מייצר בולטות, מיוחדות וכוח. התחושות הללו משפיעות גם על שפת הגוף שלנו, שהופכת לפתוחה יותר. ד"ר קאדי מצאה ששפת גוף פתוחה תורמת לעלייה ברמות הטסטוסטרון וירידה ברמות הקורטיזול. תחושת הכוח הזו בתוכנו עוברת הלאה, בתקשורת הבין-אישית שלנו. הבגדים ושפת הגוף לא רק מתווכים אותנו החוצה לעולם, הם בסיס עבורנו בזמני משבר ובזמני שגרה. אם נצליח לנתק בגדים מהקונוטציה הקבועה לאופנה מסחרית, נבין שהבגד הוא ביטוי לנפש, הוא העור שבו אנחנו חיים.
הכותבת היא מרצה וחוקרת את הפסיכולוגיה של הלבוש, מחברת "סטיילינג תרפי - להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.