שיעור הנשים החרדיות העוסקות בהוראה ירד ב-25% בשנים 2001-2017, מ-60% ל-45%, כך עולה מדוח "מצב המדינה" של מכון טאוב. "מהפכת התעסוקה" בקרב החרדיות היא ייחודית למשק. שקלול הזינוק בשיעור התעסוקה הכללי של נשים חרדיות, בעשור האחרון, מראה שהירידה במספר המורות חדה אף יותר. שכן, בעשור האחרון עלה שיעור הנשים החרדיות העובדות ב-44% (מ-52% ל-75%) והשתווה לשיעור המועסקות היהודיות הלא-חרדיות. כך שהחרדיות גם יצאו לשוק העבודה ובגדול, וגם פרצו דרכים חדשות והשתלבו בענפי משק שבעבר כמעט לא נמצאו בהם.
חשוב להבין את הסיבות לבחירה המסורתית של חרדיות בהוראה, ולירידה במספר הלומדות חינוך - ומדוע היא כה דרמטית. הכול מתחיל בחינוך. במשך שנים, צעירות חרדיות היו מוסללות להוראה. מחרדית "מבית טוב" היה מצופה ללמוד בסמינר להוראה, מה שהוביל לעודף במורות חרדיות, המתחרות על חלקי משרות וסובלות מתת-תעסוקה ומשכר נמוך. המהפכה החלה לפני כעשור, כשהבינו בציבור החרדי, בסמינרים ובממשלה, שקיימת בעיית עודף מורות, ושיש לבצע שינוי במסלול זה לטובת הציבור החרדי והמשק. זה הביא להשקת מסלולי לימוד לתעודת הנדסאית בסמינרים בפיקוח מה"ט, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית.
במה מועסקות החרדיות שאינן בוחרות בהוראה? מעניין: בהנדסאות ובהכשרה טכנולוגית. המגמה בשנים האחרונות בלימודי ההנדסאים, בפיקוח מה"ט במשרד העבודה והרווחה, היא נהירת חרדיות ללימודי הנדסאים, ש/מהוות היום כ-10% מהסטודנטים במערכת - 2,750 סטודנטיות חרדיות ב-22 סמינרים.
כשני-שלישים מהחרדיות לומדות הנדסת תוכנה, ו-20% נוספות הנדסת אדריכלות ועיצוב-פנים. מתברר, שהסטודנטיות החרדיות הן מהאליטה של הסטודנטים לתואר הנדסאי - שיעורי הדפלום והציונים הגבוהים הם של החרדיות. המאמץ במה"ט ביחס לסטודנטיות אלה היום כפול: יצירת מדרג גבוה יותר ללימודי הנדסת תוכנה, כך שהסטודנטיות ילמדו תכנים מאתגרים יותר, שאינם נופלים ברמתם מלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה. כיוון שני הוא גיוון מגמות הלימוד, כך שיותר סטודנטיות חרדיות ילמדו במגמות שונות לצד תוכנה ואדריכלות. בנוסף, מאות צעירות לומדות קורסים שונים בסמינרים להכשרה מקצועית - מקצועות המחשב והפקידות, בפיקוח האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה.
במשרד העבודה והרווחה מתכוונים לעשות הכול לחיזוק מגמה זו, ולפתוח מסלולי קריירה ואופקים חדשים לנשים חרדיות, שיסייעו להן למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהן, לטובת משפחותיהן ולטובת המשק. חלק ממאמץ זה מתבטא בתוכנית נוספת שתחל לפעול בחודש הבא, "הזנקים - האצה חרדית להייטק", ביוזמת מינהל תעסוקת אוכלוסיות מגוונת, בשיתוף עם קרן ידידות טורונטו. התוכנית, בהיקף של 10 מיליון שקל, מחציתם מכספי הקרן, תייצר קבוצת חרדים וחרדיות בוגרי תוארי הייטק ממוסדות יוקרתיים, ותשלב אותם בתעשייה; ותיצור ביקוש מצד מעסיקים לבוגרים חרדיים נוספים בעקבות התוכנית. משתתפיה יזכו גם למלגה של 12,000 שקל, לצד ליווי ותמיכה לאורך הלימודים, פיתוח כישורים ומיומנויות, וסיוע בהשמה בסוף המסלול.
בהקשר ליעדים עתידיים, יש לציין את יעדי התעסוקה שהציעה "ועדת תעסוקה 2030", אשר מסקנותיה יובאו לשולחנו של שר העבודה והרווחה הבא. הוועדה הציעה לקבוע יעד תעסוקה של 81% מכלל הנשים החרדיות בגיל התעסוקה; וכן לקבוע יעדים שאפתניים לגידול בשכר, כך שקיים צפי גם בתחום השכר של נשים חרדיות, שיעלה ב-11%, כנראה יותר מהעלייה בשכר של נשים יהודיות לא-חרדיות.
הכותבת היא מנהלת המכון להכשרה בטכנולוגיה ובמדע במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
