בשנת 2017 חברת החקירות הישראלית בלאק קיוב הקליטה בחשאי בכירים בחברת הנפט המקסיקנית פמקס (פטרוליאוס מקסיקנוס), כשהם מתארים תופעות נרחבות של שוחד ושחיתות בחברה הממלכתית. ההקלטות, שנבדקו על ידי "וול סטריט ג'ורנל", מספקות הצצה נדירה על שיטות הפעולה בחברה הממשלתית הגדולה ביותר במקסיקו, אבל גם על שיטות הפעולה של חברת החקירות הישראלית.
הקלטות אלה הן חלק מהראיות בתביעה שהוגשה ב-2018 נגד ממשלת מקסיקו על ידי חברת קידוח שדות נפט מקומית בשם "אורו נגרו" (זהב שחור). החברה דורשת פיצוי בסך 700 מיליון דולר בטענה שפמקס גרמה לה לפשוט רגל מפני שסירבה לשלם תשלומי שוחד. מנהלי אורו נגרו מצדם, ניצבים בפני אישומים של ניצול לרעה של קרנות ציבור.
הראיות בתביעה של אורו נגרו הן רק חלק מחקירה נרחבת של שחיתות בפמקס שמנהלים משרד המשפטים האמריקאי ורשות ניירות הערך בארה"ב, SEC.
לבקשת אורו נגרו ביצעה בלאק קיוב עשרות שעות של הקלטות של פקידים שעבדו אז בפמקס, שתיארו מערכת תשלומי שוחד מורכבת בחברת הנפט הלאומית בתמורה לקבלת חוזים. ההקלטות בוצעו במשך שלושה חודשים בשנת 2017.
פגישות במסעדה במקסיקו סיטי
אחת ההקלטות, למשל, נעשתה בארוחת ערב במסעדת "וינסטון צ'רצ'יל" במקסיקו סיטי באוקטובר 2017. שני סוכנים של בלאק קיוב נפגשו עם חוזה קרלוס פצ'קו, שהיה אז סגן נשיא פמקס לקידוחים ושירותים. הם התחזו למתווכים מטעם משקיע עשיר מאיחוד האמירויות שמתעניין בקניית חברת אורו נגרו.
הסוכנים ביקשו ערובות לכך שאורו נגרו תקבל מפמקס חוזים בתנאים טובים יותר אם החברה הבדיונית שהם ייצגו כביכול תשלם שוחד לפקידים בפמקס. לפי ההקלטות, הסוכנים שאלו איך לעשות את זה, ופצ'קו נשמע אומר שזו לא תהיה בעיה. "בדרך כלל זה נעשה כ'עמלת הצלחה', כי אף אחד לא רוצה את הסיכון שהסכומים יוצגו כמו אחוזים מהחוזה", הסביר פצ'קו.
פצ'קו אף הסביר בהקלטות שפקידים רבים בפמקס מקבלים תשלומים דרך בני משפחה, שידועים כ"מפעילים" או "בעלי ברית", או דרך חברות ייעוץ פיקטיביות, שמיועדות להלבנת כספים. "יש סגני דירקטורים, למשל, שהבן שלהם אחראי לזה (לקבלת הכספים)", אמר פצ'קו "הרבה פעמים כולם יודעים על זה".
השיחה עברה לשאלה למה אורו נגרו נתקלת בבעיות מול פמקס, שביטלה את חוזה הקידוחים שלה לאחר שזו הגישה בקשה להגנת מפני נושים בסוף 2017. "אני חושב שיותר מאשר המוניטין, זו הייתה בעיה כלכלית", אמר פצ'קו לפי ההקלטות.
"הם איבדו את החברה כי הם לא שילמו שוחד?", שאל סוכן של בלאק קיוב. "לא היה להם כסף", השיב פצ'קו, "וזו הייתה הבעיה העיקרית".
פצ'קו, שעזב את פמקס ב-2018, לא הגיב לרשימה של שאלות שנשלחה לו במייל מה"וול סטריט ג'ורנל". בשיחת טלפון הוא הודה שנפגש עם מי שחשב שהם נציגי משקיעים שהתעניינו באורו נגרו, אך הכחיש שדיבר על שוחד. "עבדתי בפמקס מעל 25 שנה ומעולם לא עסקתי בדברים מהסוג הזה של שחיתות", אמר.
פמקס לא הגיבה לשאלות שהפנה אליה העיתון. החברה, שהמנכ"ל שלה מתמנה על ידי נשיא המדינה ואשר שלושה שרי ממשלה יושבים בדירקטוריון שלה, נוהגת להפנות את שאלות ללשכת הנשיא.
לפי התחקיר, השוחד הגיע לכל הדרגים בפמקס, עד לרמת המנכ"ל, אך אין ראיות שגלש לממשל הפדרלי במקסיקו.
פמקס - ירידה בתפוקה והר של חובות
החקירה האמריקאית והתביעה של אורו נגרו באים בעיתוי רגיש לפמקס, שנקלעה לקשיים בגלל ירידה בתפוקתה וחובותיה שמסתכמים ב-100 מיליארד דולר - החוב הגדול ביותר בתעשיית הנפט העולמית. כל פגיעה פיננסית שתקרה בעקבות השחיתות תפגע בקופת החברה עוד יותר, כאשר סוכנויות הדירוג שוקלות להוריד את הדירוג שלה ל"זבל", מה שיעלה את הוצאות המימון שלה עוד יותר.
מכליות של פמקס. / צילום: רויטרס, Daniel Becerril
קשה הוא גם מצבו של נשיא מקסיקו, אנדרס מנואל לופז אוברדור, שהבטיח לסיים את השחיתות הממשלתית והציב את פמקס במוקד האסטרטגיה הכלכלית שלו. בלשכת הנשיא לא הגיבו לכתבה, אבל בשבוע שעבר אמר הדובר - "אנחנו מנקים דברים".
"השחיתות מוטמעת בתרבות הארגונית של פמקס כבר 40 שנה", אומר דייויד שילדס, אנליסט אנרגיה במקסיקו סיטי. "אבל כעת", הוא הוסיף, "פמקס נמצאת עם הגב לקיר, והיא כבר לא יכולה להרשות לעצמה לחלק חוזים לכל המרבה במחיר".
במסגרת המאבק הממשלתי בשחיתות, משרד התובע הכללי של מקסיקו האשים את מנכ"ל פמקס לשעבר, אמיליו לוזויה, בשחיתות, בקבלת שוחד ובהעלמת מס.
לוזויה, בנקאי השקעות לשעבר, בוגר הרווארד, מסתתר מאז שהוא הפך ליעד של שתי חקירות נפרדות - אחת שקשורה לחברת בנייה מברזיל והשנייה שנוגעת לרכישת חברת דשנים מקסיקנית על ידי פמקס ב-2013. הוא מכחיש שביצע עבירה כלשהי בעת כהונתו כמנכ"ל פמקס.
הרשויות במקסיקו מכינות גם כתבי אישום פליליים נגד לוזויה על קבלת 2.8 מיליון דולר בשוחד בקשר לרכישת חברת דשנים אחרת, שנקראה פרטינל, לפי מקור אחר.
גל החקירות התגלגל גם לרשויות בארה"ב
גל החקירות והתביעות נגד פמקס מיקד את תשומת ליבן של רשויות בארה"ב, שם נסחרות האג"ח של החברה. בין היתר, נבדקת עסקת רכישת פרטינל כשחיתות אפשרית. במאי החלה ה-SEC בחקירת הונאה של אי-סדרים חשבונאיים בפמקס.
ייתכן שהחקירות הנפרדות הללו אוחדו לחקירה גדולה אחת בארה"ב, של עורכי דין ביחידה הפלילית וביחידת השחיתות בחו"ל במשרד המשפטים האמריקאי. כנראה שגם ה-FBI מעורב בחקירות.
ההקלטות של בלאק קיוב הפכו את הפרשה לעימות מר בין אורו נגרו, בעלי האג"ח שלה ופמקס. חברת הקידוחים הוקמה ב-2012 על ידי גונזלו ג'יל, בנקאי לשעבר בוגר סטנפורד ובנו של שר אוצר לשעבר. הוא שילם יותר ממיליארד דולר לקניית חמש אסדות קידוח והעברתן מסינגפור למפרץ מקסיקו, היכן שפמקס שילמה מאות אלפי דולרים ביום תמורת שימוש בהן.
אחרי צניחת מחירי הנפט ב-2014, פמקס הפחיתה את התעריפים היומיים שהיא שילמה לכל קבלניות הקידוח שלה, כולל אורו נגרו, ופגעה קשות ברווחי החברות. בקיץ 2017, ג'יל חשש שאורו נגרו תצטרך לבקש הגנה מפני נושים, כדי להגן על עצמה מבעלי האג"ח שלה.
לפי המסמכים שהוגשו לבית משפט במקסיקו סיטי, התעריפים שקיבלה אורו נגרו מפמקס נחתכו בצורה עמוקה יותר לעומת חברות קידוח אחרות. ג'יל טען בבית המשפט, שפמקס קשרה קשר עם חברת קידוחים יריבה, סימקס, שהיא בבעלות כמה משקיעים שמחזיקים באג"ח של אורו, כדי להוציא אותה מהעסקים ולתפוס את האסדות שלה.
בשנתיים האחרונות, אורו נגרו לא פרעה את חובותיה וחמש האסדות שלה אכן נתפסו על ידי בעלי האג"ח, שמתכננים להוציא אותן למכירת פומבית בחודשים הקרובים. אורו נגרו הגישה בקשת פשיטת רגל לפי סעיף 15 לחוק האמריקאי בניו יורק בשנה שעברה, וביולי הוציא שופט מקסיקני צו מעצר נגד ג'יל באשמת ניצול לרעה של קרנות. ג'יל מתגורר במיאמי. ג'יל ופרקליטיו שכרו את בלאק קיוב, החברה שהוקמה על ידי סוכני מוסד ישראלים לשעבר, בספטמבר 2017.
בעלי האג"ח של אורו נגרו ושל סימקס אומרים שלא הייתה קשירת קשר עם פמקס לגרום לה לפשוט רגל, וכי שכירת בלאק קיוב למחקר הנושא היתה מהלך בעייתי ולא מוסרי. לפי מכתב החוזה עם בלאק קיוב, שהוצג בבית המשפט במקסיקו, היעדים המקוריים של החקירה היו לא רק עובדי פמקס, אלא גם בעלי אג"ח של אורו נגרו ובני משפחה שלהם.
"זה היה למעשה טרור פיננסי", אמר פול לינד, בנקאי השקעות שעומד בראש ועדת בעלי האג"ח של אורו נגרו.
פרקליטיו של ג'יל אומרים שלמרות רשימת המטרות המקורית, היחידים שאחריהם עקבה החברה הישראלית היו פקידים של פמקס. המטרה הייתה למצוא למה החוזים של אורו נגרו הופסקו, והקיצוץ בתעריף הקידוח היומי היה עמוק יותר בהשוואה לקבלניות קידוח אחרות.
"לא מבקשים מאדם שיספר איך הוא משחד. באים בדרך מתוחכמת. למשל, מתחזים לאחר"
האלוף (במיל') איילנד, שמייעץ לבלאק קיוב, משיב להאשמות נגד התנהלות החברה ומסביר כיצד הם פועלים / יובל אזולאי
"החקירה במקסיקו היא מהנושאים הקלאסיים של בלאק קיוב", אומר בשיחה עם "גלובס" האלוף (במיל') גיורא איילנד, שבשנתיים האחרונות משמש כיועץ לחברת המודיעין העסקי, ששמה התקשר בעבר עם שורה של פרשיות מתוקשרות בארץ ובעולם. "במקרה הזה, חברת אורו נגרו קיבלה זיכיון למכור נפט לפמקס, שהיא זרוע של השלטון, הצדדים סיכמו על מחיר אך מאוחר יותר פמקס הייתה מוכנה לשלם לה סכומים נמוכים מהסכומים שעליהם סוכם. אורו נגרו קיבלה רמזים שהמחירים ירדו בגלל שהיא לא משלמת שוחד, או 'דמי הצלחה' - עד לכדי מצב של הפסדים של מאות מיליוני דולרים והיה ברור שמשהו כאן לא תקין אך לא היו הוכחות לזה. הרמזים שהתקבלו בחברה לא היו מתועדים, ובכל מקרה הם היו יכולים להיות נתונים לפרשנות כזאת או אחרת".
ובשלב הזה בלאק קיוב נכנסת לתמונה?
"כן. הפנייה לא באה בהכרח מהלקוח הסופי של בלאק קיוב ובמקרה הזה קיבלנו את הפנייה מאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארה"ב, שעובד עם בלאק קיוב בארה"ב ובאירופה. עורכי דין יכולים להיות טובים בלהוכיח דברים באמצעות מסמכים, אבל כשמישהו מדבר עם מישהו אחר ברמזים - עורכי דין לא תמיד יודעים מה לעשות עם זה. כך, אותו משרד שכנע את אורו נגרו לשכור את השירותים של בלאק קיוב".
גיורא איילנד / צלם: יונתן בלום
לפי איילנד, בלאק קיוב קיבלה לידיה את התיק המקסיקני לפני כשלוש שנים, כשנה לפני שהחל לספק שירותי ייעוץ לחברת המודיעין העסקי שהוקמה בידי יוצאי אגף המודיעין של צה"ל ומנוהלת בידי ד"ר אבי ינוס ודן זורלא. רבים מבין עובדי בלאק קיוב הם יוצאי שב"כ והמוסד, ונוסף על האלוף (במיל') איילנד, עם יועציה הבכירים נמנים גם ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי ומפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו.
בשונה מהכלים המשמשים לאיסוף מודיעין ועומדים לרשות גופני ביון מדינתיים, איילנד אומר כי בלאק קיוב מבססת את פעילות האיסוף שלה על שתי טכניקות בלבד: יומינט, כלומר איסוף מידע באמצעות קשר בין בני אדם, ולמידה וניתוח של מידע ממקורות גלויים - כמו פרסומים בכלי תקשורת ברשתות חברתיות.
"לא כל אחד שיכול לקרוא מיילים או לגלוש ברשתות חברתיות, מסוגל להבין בדרך הזאת דברים חשובים, שהם הכרחיים ליצירת תמונה מעמיקה. העבודה נעשית באמצעות בדיקה והצלבה, הסתכלות נכונה וקריאה בשפות שונות - ובכך מתאפשר למצוא את מה שאנחנו מחפשים. זה יכול להיות מבנה ארגוני של חברה מקסיקנית, פרופילים אישיותיים של אנשים חשובים, למידת תהליכי קבלת ההחלטות והבנת החוק באותה מדינה. זה ניתוח של מרחב שלם באמצעות כלים, שלכאורה פשוטים מאוד".
אבל לא רק. אחרי בניית תמונת המודיעין על היעד - נכנסים לזירה סוכנים שבלאק קיוב מעסיקה.
"זאת שיטת יומינט, שבמסגרתה מגיעים לאנשים ומצליחים לדובב אותם באופן שהם אומרים דברים, שאולי הם לא התכוונו להגיד, ואולי טוענים גם נגד האינטרסים שלהם".
וזה מה שקרה עם קרלוס פצ'קו, הבכיר לשעבר בפמקס המקסיקנית. סוכנים של בלאק קיוב מדובבים אותו במסעדה במקסיקו סיטי - והוא פותח את תיבת הפנדורה?
"נכון. עכשיו הגיוני שתשאל למה אנשים ידברו ולמה אנשים יספרו משהו למישהו? אז יש כאן מרכיב פסיכולוגי, שקיים ברמה כזאת או אחרת אצל כל אחד. נניח שהצלחתי לגנוב ממך בדרך מתוחכמת 10 מיליון דולר. אני התעשרתי ואתה התרוששת ואף אחד לא יודע על זה. אני מרוצה, כי יש לי 10 מיליון דולר ואני כל כך גאה בזה שאני חכם ואתה טיפש - עד כדי כך שאני צריך לספר את זה למישהו.
"זה מוטיב שלא תמיד אפשר לעמוד בפניו. תקרא לזה אגו, תקרא לזה מה שאתה רוצה. בסוף אנשים מדברים. אז ברור שאתה לא בא לבן אדם ומבקש ממנו שיספר לך איך הוא משחד. אבל אתה בא אליו בדרך מתוחכמת, בדרך כלל אתה מציג את עצמך כמישהו אחר".
במקסיקו זה היה סיפור כיסוי של מתווכים של איש עשיר מאיחוד האמירויות שרוצה לרכוש חברת נפט.
"נכון. הם נפגשים עם אנשים שמעוניינים לקדם את העסקה, ואז אנחנו מטילים ספק בכל מיני דברים, כמו איזו ערובה יש לנו לדעת שמה שאומרים לנו נכון, איזו ערובה יש לנו שהעסקה תצא לפועל ועוד. הרבה פעמים, מתוך רצון לשכנע אותך ולגרום לך לסמוך עליו, הצד השני גם אומר לך מה יוצא לו מזה. וזה פחות או יותר מה שקרה כאן".
בשנים האחרונות שמה של בלאק קיוב השתרבב לפרשיות שונות בארץ ובעולם ובהן גם שערוריית המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין. נגד החברה נטען כי היא עקבה בשם ווינשטיין אחר נשים שהתלוננו נגדו על תקיפה מינית ואחר עיתונאים שהיו מעורבים בפרסום הפרשה.
לפי איילנד, מאז אותן פרשות החברה גיבשה שורה של נהלים פנימיים קשיחים, שבכוחם למנוע ממנה את ההסתבכות בסקנדל נוסף. "קבענו נוהל, שלפיו כל פניה שמתקבלת אצלנו מגורמים שונים נבחנת על ידי מעין קצין ציות, שלומד אותה וצובע אותה בצבע ירוק, צהוב או אדום. לכל צבע יש משמעות: לירוק, שמדובר בלקוח טוב ואין בעיה לקחת את התיק; בצהוב, מדובר בלקוח שמשהו לגביו נראה לא בסדר ויתכן שיש היבטים בלתי תקינים במטרות שלו והדבר מחייב בירור יסודי ואדום - כאשר מתברר שמי שעומד מאחורי הפנייה הוא ארגון פשע או חברה איראנית או גוף שאין לנו כל עניין לשרת.
"לאחר מכן יש ועדה שקובעת איזה לקוח לקבל ואיזה לא, ולי או לשלושה בכירים לשעבר שפועלים בוועדה הזאת יש זכות וטו: גם אם הבעלים או בעלי תפקידים בכירים בחברה רוצים מאוד פרויקט מסוים - המילה שלי היא שקובעת. והיו מקרים כאלה. לדעתי זה מתחלק חצי-חצי תיקים שאושרו ותיקים שלא אושרו.
"החברה חטפה קצת מכות בעבר, אבל היא ארגון לומד והיא עושה מאמץ גדול להתנהג נכון, ואין סיבה שלא. קבענו לעצמנו גבולות, שלא חוצים והם נשמרים מכל משמר: החברה לא עוסקת בנושאים פוליטיים או מדיניים; היא לא עושה פעולה שאינה חוקית - בהתאם לחוקים במדינה שבה היא פועלת; היא תפעל בשם הצד הנפגע ולא בשם הצד הפוגע, וכלל הפעילות שלה תופנה לטובת ליטיגציה והליכים משפטיים שמתקיימים במדינה מערבית. בלאק קיוב די משגשגת בתחומים שהיא הגדירה לעצמה, עושה את מה שהיא עושה בצורה טובה, מרוויחה טוב ובעליה גם יכולים לישון טוב בלילה".
ואם כבר מדברים על מכות, לפני כארבעה חודשים פרסמה תוכנית "עובדה" בקשת 12 תחקיר על פעילותה של בלאק קיוב, בשירותו של עידן עופר בנוגע לסוגיית התמלוגים על כריית האשלג בים המלח. בתחקיר דובר על איסוף מידע על גורמים משפטיים ובכירים באוצר שהיו מעורבים באותם הליכים.
"כל מה שתואר שם היה לפני 3 שנים ויותר, לפני שהתחלתי לייעץ לחברה ולפני שגובשו הנהלים שעליהם אני מדבר. מה שהיה שם זאת עיתונאות שלא במיטבה. חלק מהדברים שפורסמו בתוכנית נמצאים בהליך משפטי, ולא רק בגלל שהם הוצגו בצורה לא הוגנת - אלא לא היו נכונים. האשימו אותנו בהאזנות - שזאת עבירה פלילית. אנחנו בכלל לא נמצאים בעולם הזה. כך גם לגבי זיוף דרכונים. אסור לחברות מסחריות לעשות את זה".
לא היו מהלכים נגד עו"ד אלקס הרטמן והשופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן שהיו מעורבים בבוררות על התמלוגים של כיל?
"בכלל, כל הטענות לגבי עידן עופר נצבעו בתחקיר הזה בצבעים עזים: החברה התבקשה לבדוק שאין ניגודי עניינים בין שני הבוררים בהליך, השופטת שטרסברג-כהן ועורך הדין הרטמן, לוודא שהם לא עובדים ביחד ושהם עצמאיים בדרכם כדי שיוכלו לקיים בוררות מקצועית".
עקבו אחריהם?
"ממש לא. לא היו כאן מעקבים ולא האזנות. נעשתה בדיקה אינטרנטית של פסקי דין שהם היו מעורבים בהם. אגב, לא נמצא בהם שום פגם. לעשות מזה כאילו הילכנו אימים על שופטת לשעבר - זה חסר בסיס".
בלאק קיוב מיהרה לתבוע את 'עובדה' בבית משפט באנגליה על סך 15 מיליון ליש"ט שזה צעד חריג.
"לא היה מוצא, אלא לעשות את זה. לחברה יש שני מוקדים, באנגליה ובישראל, ומשרדי עורכי הדין העיקריים שהיא עובדת איתם נמצאים באנגליה - ולכן היה נוח ועדיף להגיש את התביעה שם. במקרה הזה גם אפשר להעריך שבית המשפט האנגלי יהיה הרבה יותר מאוזן בהסתכלות שלו על מה שהיה או לא היה".
המהלך הזה יכול להיתפס כתביעת השתקה נגד עיתונאים.
"הייתה כאן פגיעה. אתה עיתונאי, מותר לך לכתוב ביקורת ודברים קשים, ואני תמיד בעד העניין הזה. עד הנקודה שבה אתה כותב שקרים - ואז לנו כחברה אין מוצא אחר, אלא לעשות את זה. גם אם תכתוב דברים שלא ימצאו חן בעינינו - אף אחד לא ינסה להשתיק אותך".
ויש שיראו בך, אלוף במיל' ובבכירים נוספים כמו הלוי ודנינו, סוג של עלה תאנה של חברה שאולי פועלת במרחבים האפורים. אתם אנשים שידועים ביושרה שלהם, בשמם הטוב - ואתם הפנים של החברה כלפי חוץ. זה לא מפריע לך?
"אני שומע את הטענה הזאת מדי פעם. אם הייתי חושב שהחברה עושה דברים שאינם אתיים, או דברים מזיקים - לא הייתי מתקרב אליה ולו מהסיבה האנוכית שלי. בגילאים מסוימים השם הטוב שלך חשוב יותר מכל דבר אחר. במקרה הזה השתכנעתי שבלאק קיוב משוועת למבוגרים אחראיים, שיציבו לה מחסומים גם באופן קבלת הפרויקטים, גם באופן הפעולה שלה ובעיקר - לעזור לה להימנע מהתנגשות עם אינטרסים של מדינת ישראל".