"למדתי להתנהג כמו בריון": ראשת עיריית יהוד-מונוסון מסבירה מה תעשה עם מעל מיליארד שקל בקופה

בערב ראש השנה האחרון חתמה יעלה מקליס, ראשת העיר יהוד-מונוסון, על הסכם גג עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שלפיו יתווספו לעיר שתי שכונות ענק על שטחים חקלאיים שהיו, וחלקם עדיין, בשטחי המועצה האזורית דרום השרון.

הסכם הגג של יהוד-מונוסון יוצא דופן כי הוא מבטיח בנייה למגורים רק על בסיס העברת כספים, בניית מקורות תעסוקה ופיתוח מרחבי. מקליס יודעת שהיא חייבת לשקם תחילה את השיכונים המוזנחים בתוך העיר, ושזה יעלה ממון רב. בו זמנית, היא מבינה היטב שכדי שיהוד תשגשג עליה לשתף פעולה עם מטה הדיור הלאומי ועם משרד האוצר.

מלשכתה בקומה השלישית של בית העירייה משקיפה מקליס על הנוף הכמעט סוראליסטי של מרכז יהוד: צריח מסגד נטוש, שריד לכפר הערבי יהודייה, גגות הפח של החמארות לאורך מדרחוב סעדיה חתוכה, שהוא גם השוק העירוני, וברקע, פרויקט "הגנים התלויים של יהוד". עד לפני 10 שנים היו כאן בתים ישנים, אצטדיון כדורגל והתחנה המרכזית של יהוד ועכשיו, קופסאות מגדלים משוכפלות. כשמקליס מסתכלת על המגדלים עיניה נוצצות. מבחינתה, בנייה חדשה זה היעד. זה העתיד.

ראשי ערים רבים מסתייגים - ואפילו מתנערים - בתקופה האחרונה מהסכמי הגג. במקרה של העיר יהוד-מונוסון, החתימה על הסכם הגג תביא להקצאת תקציב של יותר ממיליארד שקל לשדרוג תשתיות בעיר הוותיקה ולפיתוח תשתיות בשכונות המגורים החדשות, כולל כבישים, מדרכות, גנים ציבוריים, תאורה, ניקוז, הקמת היכל תרבות, פארקים, שבילי הליכה ועוד.

התמורה היא קידום שתי שכונות ענק: תמ"ל (תוכנית ממשלתית להאצת היצע הדירות) גני יהודה ותמ"ל מגשימים. הראשונה תיבנה על שטח חקלאי שהיה שייך בעבר לפרבר הווילות גני יהודה (סביון), והשנייה על שטח חקלאי שמעובד על ידי מושב מגשימים, ושייך למועצה האזורית דרום השרון.

בתמ"ל גני יהודה, שכבר הופקדה ואושרה, מוצעת בניית 4,100 יח"ד, 300 דירות לדיור מוגן ועוד שטחי ציבור, מסחר ותעסוקה. בתמ"ל מגשימים מוצעת בניית 3,200 יח"ד ו-350 יחידות דיור מוגן. קידום התוכנית מעוכב בשל העובדה שהיא לא נמצאת, בינתיים, בגבולות הסטטוטוריים של יהוד-מונוסון וטענות של תושבי המושב על הרס החקלאות.

 התוכניות הגדולות ביהוד

תמ"ל מגשימים:
3,200 יח"ד • 350 יחידות דיור מוגן
שטחי מסחר (15.8 אלף מ"ר) ותעסוקה (349 אלף מ"ר)
השכונה תיבנה על שטח חקלאי שמעובד על ידי מושב מגשימים, ושייך למועצה האזורית דרום השרון
התוכנית מעוכבת כי היא לא נמצאת בגבולות של יהוד ‐ מונוסון וטענות של תושבי מגשימים על הרס החקלאות באזור

תמ"ל גני יהודה:
4,100 יח"ד • 300 יחידות דיור מוגן
שטחי ציבור, מסחר (75 אלף מ"ר) ותעסוקה (320 אלף מ"ר)
השכונה תיבנה על שטח חקלאי שהיה שייך בעבר לפרבר הווילות גני יהודה
התוכנית כבר הופקדה ואושרה

למה בכלל אתם צריכים הסכם גג? אתם ממוקמים בין סביון לשדה התעופה, המצב הסוציואקונומי של התושבים טוב מאוד, אתם מוגדרים על ידי משרד הפנים כרשות איתנה.

"אם תישאל במינהל התכנון הם יגידו לך שהוצאתי להם את המיץ. להסכם הגג יש יתרונות רבים: נוסף על מיליארד שקל לפיתוח השכונות החדשות והתשתיות שלהן, אנחנו מקבלים כ-250 מיליון שקל שיושקעו בקידום המרחב הציבורי בעיר הוותיקה. היטל ההשבחה הוא מנוע הצמיחה של העיר, אך אין שם כמות של כסף. ברור לנו שבתקופה הקרובה, כדי לבנות את היכל התרבות, והקונסרבטוריון וגני הילדים, שרותים חברתיים שאנחנו צריכים ולא נבנו פה ב-20 השנה האחרונות, אנחנו זקוקים לתקציבים.

"אני דרשתי מרמ"י, שבהסכם הגג יהיה שיווק של שטחי התעסוקה לצד המגורים. זה אומר שבידי היכולת שלא לאפשר שיווק למגורים ללא תעסוקה, בתחום התוכנית התמ"לית. במצב הרגיל הרשות מממנת את כל בניית התשתיות הציבוריות מאגרות והיטלים. הבעיה היא שאלה מתקבלים רק כשמוציאים היתר. מה שקורה זה שלרשות אין תקציב לממן את הפיתוח ולכן אנשים נכנסים לפני שיש תשתיות. היתרון שלנו הוא שכבר בשיווק אנחנו מקבלים כסף לבצע תשתיות. עוד לפני התחלת הבנייה אני יכולה להתחיל לתכנן ולדאוג שלתושבים יהיו בתי ספר, גני ילדים, גינות.

"יתרה מכך, בזכות הסכם הגג אנחנו מקבלים עד 15% קרקע משלימה בשטחים החדשים לפרויקטים של פינוי בינוי בתוך העיר. זה אומר שבמקומות שבהם המכפיל של 3.7 ייתן מתחם צפוף מדי, אנחנו נעביר את דירות התמורה לקרקע משלימה. אם אין הסכם גג אפשר לקבל 7.5% קרקע משלימה".

מה עם מחיר למשתכן?

"חלק מהבנייה החדשה תיעשה במסגרת 'מחיר למשתכן'. דובר על כך שנוכל להקצות 25% מהבנייה במסגרת זו לטובת זוגות צעירים תושבי העיר במחיר מסובסד".

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על רשויות שלא רוצות לגדול. בגבעתיים עצרו את תמ"א 38 ובזיכרון יעקב מתנגדים לתוכנית המתאר שנכפתה עליהם. למה אתם רוצים לגדול?

"אנחנו מודעים לכך שלפי כל התחזיות אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה עד שנת 2048. זה אומר שכל מרכז הארץ יצטרך להתאים את עצמו. במקום לעשות כל מיני תוכניות פרטצ'יות, אד הוק, אנחנו מתכננים בצורה מסודרת ל-15 שנה קדימה. זה לקח לנו הרבה זמן, אבל אנחנו מסוגלים לשלוט בקצב ההתפתחות. אם נראה שמשווקים מגורים, ולא משווקים תעסוקה, לא תהיה מנת מגורים נוספת. אני באה מתחום של משפט. אני אוהבת לחתום על הסכמים שאני יכולה לקיים. למדתי להתנהג כמו בריון, אבל אני מעדיפה לעשות את זה מסודר".

מתי את צופה שהתוכניות התמ"ליות יתגשמו?

"10-15 שנה. זה תהליך ארוך".

מה הן תוכניות ההתחדשות העירונית הגדולות של העיר?

"יש את תמ"ל מוהליבר שתכלול 1,344 יח"ד במקום 366. באזור הרחובות קדושי מצרים וביאקובסקי יש מתחם נוסף שייהרס ובמקום 284 דירות ייבנו שם 1,350 דירות. יש לנו אישור קבינט להיכנס לוותמ"ל גם עם התוכנית הזאת".

לפני הבחירות המוניציפליות האחרונות עלה נושא התחבורה בפורומים העירוניים והתושבים הביעו תרעומת רבה. אתם בטבעת הרחוקה של המטרופולין. איך תצאו מהפקק?

"זה נושא שמדינת ישראל צריכה לפתור. זה לא ברמה מקומית. בהתחלה דובר על זה שהקו הסגול, שאמור לעבור על ציר דרך 461, עד בני עטרות, יהיה מוכן ב-2021. עכשיו מדברים על 2026. זה דבר שחייבים להריץ אותו. עכשיו יש פקקים אבל אנחנו חיים איתם. כשאור יהודה וקריית אונו יאכלסו את כל השטחים החדשים שלהן, תושבי יהוד יתקעו. אם מדינת ישראל רוצה להגדיל את היצע יחידות הדיור במרכז הארץ היא חייבת לפתור את בעיות התחבורה".

זה אתגר גדול להפוך מעיר קטנה, "קהילתית", לעיר גדולה. את לא חוששת ממה שיביאו איתם הסכמי הגג?

"למדתי מהרשויות האחרות. כשהתפרסם בעיתון על ראש עיר שעצר הסכמי גג אני התקשרתי אליו. גוב ארי ביבנה, פדלון בהרצליה. נסעתי לראש העין, לקריית גת. למדתי מהניסיון של אחרים. יצרתי את ההתניות כדי לשמור על חלקת האלוהים הקטנה שלנו. בהסכמי הגג יש הרבה דברים טובים".

מה קורה עם תוכנית המתאר שלכם? עובדים עליה כבר חמש שנים והיא עדיין לא הופקדה.

"תוכנית המתאר נעצרה כי לא הוחלט איפה יעבור הציר החדש של כביש 461, שיקרא כביש 46 (כוונתה של מקליס ליוזמת מנהל התכנון לבחון תוואי חדש ומורחב לקטע כביש הרוחב 461, המקשר בין דרום מזרח תל אביב לכביש 40. ג.נ). הגידול של יהוד קשור באזור התעסוקה שיוקם בין כביש 461 לבין הדופן הצפונית של שדה התעופה בן גוריון. ברגע שיעבירו כביש באמצע שטח אזור התעסוקה, ומדובר באוטוסטרדה, תהיה פגיעה משמעותית בבינוי המתוכנן. אנחנו מדברים על פגיעה שבין 60 ל-130 מיליון שקל הכנסות ארנונה בשנה. כדי לממן התחדשות עירונית אנחנו צריכים את השטח הזה".