מה עומד מאחורי הניסיון של הממשלה הסינית להקים קרן עם ויולה הישראלית?

קרן ההשקעות של ממשלת סין (CIC), המנהלת קרוב לטריליון דולר, דיווחה בשנה שעברה על הפסד של 2.35% על השקעותיה מחוץ לסין, על רקע האטה בצמיחה הכלכלית ומלחמת הסחר עם ארה"ב. יו"ר הקרן פנג צ'ון, שנכנס לתפקידו השנה לאחר שנתיים בהן איש לא כיהן בתפקיד, הודיע כי כדי להתגבר על ההפסדים הנובעים מתמונת המצב העולמית החדשה, הקרן החלה לשנות אסטרטגיה: כעת היא מתמקדת בהרחבת השותפויות שלה עם גורמים מערביים, וכן מעוניינת להפנות כמחצית מהונה ב-2020 לנכסים אלטרנטיביים ולהפחית את שיעור החזקותיה בחברות ציבוריות.

כחלק מאסטרטגיה זו, בוועידה שהתקיימה בשנגחאי השבוע, הכריז צ'ון כי הקרן תפעל להקים מיזמים להשקעה משותפת עם גורמים מקומיים ביפן ובצרפת. CIC פועלת לקחת חלק גם בקרן השקעות בישראל. זאת בנוסף לחברות דומות אשר הקרן מנהלת בקוריאה ובארה"ב - שם הקימה מיזם משותף עם קרן ההשקעות גולדמן זאקס המנהלת כמה מיליארדי דולרים להשקעה בתעשייה האמריקאית. CIC ניהלה מגעים ראשוניים עם מספר קרנות ישראליות והחליטה להמשיך בתהליך עם ויולה, ובימים אלו מנהלים שני הצדדים מגעים להקמת הקרן המשותפת.

קבוצת ויולה, שהוקמה בשנת 2000, מורכבת ממספר קרנות - ויולה ונצ'רס (לשעבר כרמל), ויולה צמיחה, ויולה פינטק, ויולה קרדיט ו-ויולה פרטנרס. בסך הכול מנהלת הקבוצה כשלושה מיליארד דולר. אם הקרן המשותפת אכן תוקם, היא תהיה נפרדת מהקרנות הקיימות של ויולה ותנוהל על ידי הראל בית און, שותף-מייסד בקרן הצמיחה שלה. בויולה סירבו להגיב לידיעה.

הקרן המשותפת עם ויולה, אם אכן תצא אל הפועל, צפויה להתאים למדיניות הקרן החדשה: הן מבחינת יצירה של שותפות עם גורם בולט במדינה זרה, והן מבחינת ההתמקדות בהשקעה בחברות פרטיות. זה אמנם חלק ממהלך שנועד להפחית את ההשפעות הגיאו-פוליטיות על השקעותיה של הקרן הסינית, אך היא לא יכולה להימנע מהן לחלוטין.

בהייטק הישראלי בוחרים: סין או ארה"ב

מלחמת הסחר משפיעה גם על ההייטק הישראלי, גם אם בעוצמה חלשה יותר מאשר בשווקים הציבוריים: בשנה האחרונה, לאור מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, סטארט-אפים ישראלים החלו לשקול בכובד ראש האם לגייס ממשקיעים סינים והאם למכור ללקוחות סינים. במידה מסוימת, הסטארט-אפים צריכים לבחור בין ארה"ב לסין. הסיבה לכך היא החמרה בארה"ב ביחס לסטארט-אפים שמוכרים טכנולוגיות מסוימות לסינים, וחשש כי תהיה לכך השפעה על פעילותם בארה"ב או על היכולת שלהם למכור את החברה ללקוחות אמריקאים.

CIC היא קרן ההשקעות השנייה בגודלה בעולם אשר משקיעה כספים ממשלתיים. הקרן השקיעה בעבר בקרן הצמיחה של פיטנגו הישראלית, אך כעת נראה כי מדובר כאמור במהלך אסטרטגי יותר. באופן טבעי, הקרן המשותפת תסייע לסטארט-אפים להיכנס לשוק הסיני, ולכן סביר להניח כי תהיה לכך השפעה גם על תחומי ההשקעה שלה. עד היום, משקיעים מסין הביעו עניין מיוחד בתחומים של בינה מלאכותית, סייבר, שבבים וראייה ממוחשבת. רבים מהם הם משקיעים תאגידיים או קרנות בתמיכה ממשלתית, עם התמקדות בתחומי הרכב והמעקב.

הקרן הממשלתית הוקמה ב-2007 כדי לשמש את ממשלת סין להשקעת הרזרבות הפיננסיות שלה בחברות בינלאומיות. כך למשל, עם קרוב לטריליון דולר תחת ניהולה, הקרן השקיעה 5.6 מיליארד דולר במורגן סטנלי במהלך המשבר הכלכלי של 2008, וזכתה לעליית שווי המניות ב-10%. עם זאת, למרות הפתיחה המרשימה של פעילותה, בשנים האחרונות החלה הקרן להיעלם מהנוף הבינלאומי ולהתרכז בעיקר בהשקעה בחברות בתוך סין. היא לא גייסה כסף להשקעות בינלאומיות מאז 2012.

לפי דוח שפרסמה הקרן בחודש שעבר, הכנסותיה מהשקעות צנחו מ-114 מיליארד דולר ב-2017 ל-68 מיליארד ב-2018. עם פרסום הדוח, פנג צ'ון, יו"ר תאגיד ההשקעות הסיני, אמר ל"פייננשל טיימס" שהשקעות הקרן הוגבלו הן על ידי ארה"ב והן על ידי האיחוד האירופי, מחשש של מדינות המערב מפני השתלטות זרה על התעשייה והכלכלה שלהן. "אנחנו מתמודדים עם התערבות פוליטית הולכת וגדלה", הוא אמר אז. לדבריו, הקרן תנסה להתמודד עם ההתערבות הבינלאומית באמצעות הרחבת השותפויות שלה עם גורמים מערביים.

ואכן, לאחרונה הקרן הגבירה את מאמציה להקמת קרנות נוספות עם שותפים ברחבי העולם, בדומה לקרן אשר צפויה לקום עם ויולה. בחודש שעבר פורסם כי הקרן הקימה מיזם משותף עם חברה קוריאנית. הקרנות המשותפות מוקמות עם שותפה מקומית אשר לה קשרים, השקעות בולטות ומעמד בתעשייה בה הקרן הסינית מעוניינת להשקיע. קרנות אלו נועדו לספק לממשלת סין הזדמנות להשקיע בתעשיות המקומיות בטריטוריות שונות.

טראמפ עודד את הקמת הקרן בארה"ב

ההשקעה הראשונה של הקרן שהוקמה בארה"ב, ביחד עם גולדמן זאקס, התבצעה בחודש שעבר - כשנתיים לאחר הקמתה. הקרן השקיעה ביצרנית הגומי Boyd מקליפורניה. ההתקדמות האיטית של הקרן האמריקאית מיוחסת למלחמת הסחר של ארה"ב וסין. הקרן המשותפת הוקמה כתוצאה מביקור של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבייג'ינג, מעט לאחר כניסתו לתפקיד.

למרות שהוקמה בעידודו, המדיניות של טראמפ כנשיא כוללת יחס עוין כלפי סין וצינון יחסי המסחר בין המדינות, כולל ביטול עסקאות השקעה ורכישה של חברות אמריקאיות על ידי גורמים סינים. לפי פרסום ב"וול סטריט ג'ורנל", בכירים בקרן מקווים כי שיתוף הפעולה עם חברה מוכרת ומבוססת כגולדמן זאקס יאפשר להם לבצע את ההשקעה מבלי שהממשל האמריקאי יתערב לביטולה.

שינוי נוסף במדיניות הקרן הוא מעבר מהתמקדות בהשקעה במניות ציבוריות להשקעות אלטרנטיביות, בהן נדל"ן, תשתיות, קרנות גידור, וקרנות השקעה פרטיות (Private Equity) - הבולטות במיוחד בתחום ההייטק, בו צפויה להתמקד פעילות הקרן בישראל. זאת על חשבון השקעה בחברות ציבוריות, אשר שוויין מושפע באופן חזק במיוחד מהצמיחה הגלובלית האיטית וממלחמות הסחר, כך לפי יו"ר הקרן. על בסיס עמדה זו, ולמרות שהשווקים הציבוריים נמצאים בשיאם בשנה האחרונה, כבר בשנה שעברה הגדילה הקרן את שיעור החשיפה שלה לנכסים אלטרנטיביים, מ-37% ב-2017 ל-44% ב-2018. שיעור זה הוא בין השיעורים הגבוהים מבין קרנות ההשקעה הממשלתיות לפי נתוני אוניברסיטת IE במדריד, שהתפרסמו ב"בלומברג" בחודש שעבר.

זאת לא הפעם הראשונה ש-CIC עושה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות שלה. לאחר שב-2012 הציגה ביצועים חלשים והפסידה 4.3%, עברה הקרן להתמקד בהשקעה לטווח ארוך בתחומים כמו נדל"ן, ופחות במניות של חברות ציבוריות.

ביצועי CIC היו חלשים במיוחד גם ב-2012 - אז פרסמה דוח שהראה הפסדים של 4.3%, והודיעה כי תתמקד בהשקעה לטווח הארוך בתחומים כמו נדל"ן על פני מניות ציבוריות. כעת, הקרן הודיעה שתבחר להתמקד שוב באפיקי השקעה אלטרנטיביים, לאחר שרבים מהבכירים שהובילו את התחומים הללו בקרן בעבר עזבו בשנתיים האחרונות את החברה, ביניהם היו"ר הקודם דינג שיודונג.