אחת הדרכים הטובות ביותר להבטיח שהרווחים הקלים של העשור האחרון לא הפכו אתכם לשאננים, היא להיזכר במפולת של 1929.
השבוע לפני 90 שנה התחילה מפולת שוק המניות הגרועה ביותר בהיסטוריה האמריקאית. כמעט כל מה שהמשקיעים בימינו חושבים על האירוע המכונן הזה אינו נכון - וכל מי שחושב שזה היה אירוע לא רלוונטי, טועה גם הוא.
כולנו "יודעים" שהשוק קרס ב-1929 מפני שמשקיעים באופוריה השתוללו עם כסף שהם לוו והעלו את המניות לגבהים אבסורדיים. זה פשוט לא נכון.
האם חזאים מובילים לא הזהירו שמפולת מתקרבת? לא בדיוק.
האם לא היה מישהו שצפה כמה זמן היא תימשך וכמה גרועה היא תהיה? לא מתקרב אפילו.
האם המפולת של 1929 לא הוכיחה שאם מחזיקים מניות מספיק זמן, מרוויחים בסופו של דבר? רק אם יש לכם סבלנות של צבים ולב של אבנים.
רוב המניות לא היו לוהטות מדי
ב-23 באוקטובר 1929, דאו ג'ונס ירד ב-6.3%. אחר כך, עם ירידות של 12.8% ו-11.7% ב-28-29 באוקטובר - "ימי שני ושלישי השחורים" - המניות התמוטטו כאילו נחת עליהן יום הדין (להמחשה, תארו לכם את מדד דאו קורס ביותר מ-6,100 נקודות בימים שני ושלישי השבוע, כלומר בכמעט רבע).
דאו רשם שיא של 381.17 נקודות ב-3 בספטמבר 1929. הוא הגיע לתחתית רק ב-41.22 נקודות ב-8 ביולי 1932, ירידה של 89.2% מהשיא לשפל. בפחות מ-35 חודשים, דולר שהושקע במניות היה שווה קצת יותר מעשרה סנט.
מה גרם לקריסה? היו ללא ספק כמה מניות יקרות. לפי ספרו של בארי וויגמור (Wigmore) מ-1985, The Crash and Its Aftermath, מניית נשיונל סיטי בנק מניו יורק רשמה שיא עם מכפיל רווח של 120 ומכפיל הון עצמי של 13 (המכפילים הללו מבוססים על חישובים שלו). השבוע, מניית סיטיגרופ (הצאצאית הישירה של נשיונל סיטי בנק) נסחרה במכפיל של 9.6 לרווחי 12 החודשים האחרונים, ו-0.9 להון העצמי, לפי FactSet.
וכמה משקיעים האמינו שלמנהלי קרנות יש כוחות קסם. "המגזין של וול סטריט" טען ב-21 בספטמבר 1929 ש"הגיוני" לשלם 150% עד 200% מעל ערך הנכסים הנקי של קרן "אם העבר מוכיח שהיא יכולה לרשום 20% ויותר בממוצע" (תשואה).
אבל רוב המניות לא היו לוהטות מדי. חברות גדולות רבות נסחרו במכפילי רווח של 14-19 בשיא של השוק בספטמבר. הרווחים עלו מהר בהרבה ממחירי המניות. מניות התעשייה החלו את 1929 במכפילי רווח של 15 בערך. בספטמבר הן נסחרו במעט מעל 13, ציין הכלכלן ארבינג פישר בספרו מ-1930, The Stock Market Crash-and After.
כל הדרך למטה
רדיו קורפ 1929, אמזון 2019?
המניה הלוהטת ביותר של 1929, רדיו קורפ. אוף אמריקה, רשמה שיא במכפיל של 73 לרווח ו-16 להון העצמי. איך זה משתווה ליקירות הטכנולוגיה של ימינו? אמזון קום נסחרה השבוע במכפיל של 73 ויותר מ-16 להון העצמי.
עד עצם היום הזה איש אינו יודע בוודאות מה גרם למפולת של 1929. קריסת חברת השקעות בריטית? לא סביר. מבול של הנפקות חדשות? כנראה לא מספיק מבול. ספקולנטים בקדחת קניות באשראי? תנאי ההלוואות לקניית מניות היו נוקשים יותר אז בהשוואה לשנים קודמות.
החשוד הסביר יותר הוא המדיניות המוניטרית ההדוקה של הפדרל ריזרב, אבל למה המניות קרסו בסוף אוקטובר 1929, כאשר הריביות עלו מ-1927?
החזאי הכלכלי רוברט בבסון צפה את המפולת, אבל הוא היה בר-מזל יותר מאשר צודק. "במוקדם או במאוחר תגיע מפולת שתגרום ירידה של 60 עד 80 נקודות בדאו ג'ונס", אמר בבסון בספטמבר 1929, אבל הוא קרא ללקוחותיו לצאת מהשוק גם ב-1926 וחזה מפולת גם ב-1927 וב-1928.
בבסון הפך לאופטימי בסוף 1930, ובמאי 1931 אמר שהמשקיעים צריכים להיכנס עם הכול למניות. הדאו המשיך מאז לקרוס בעוד 70%.
"נראה שהתחתית נמצאה". או שלא
הוא לא היה לבדו. איש לא צפה כמה זמן וכמה איום יהיה השוק הדובי.
"השפיות חוזרת לשוק המניות" הכריזה כותרת בוול סטריט ג'ורנל ב-26 באוקטובר 1929: "ההיסטריה עוזבת כאשר המנהיגים הפיננסיים מוצאים שהמצב יציב". כעבור יומיים דיווח העיתון, "שוק המניות עבר את המשבר: תמיכה בנקאית מחזירה סדר אחרי גל כבד של מימושים מאולצים".
בחדשות מצולמות מ-30 באוקטובר 1929 (אפשר לצפות בהן באינטרנט), ארווינג פישר, הכלכלן המוביל בארה"ב דאז ופרופסור באוניברסיטת ייל, הכריז: "כעת נראה שהתחתית של השוק נמצאה". השוק מצא את התחתית - כעבור כמעט שלוש שנים, ברמה נמוכה ב-84%.
"אני מצפה לעידן של 10 עד 25 שנים של עליות טובות במניות רגילות יציבות", כתב המומחה הפיננסי ג'ורג' פרדריק בספרו מ-1930, Common Stocks and the Average Man.
אותן עליות טובות נמשכו קצת יותר. דאו לא חזר לשיא של 1929 עד ל-23 בנובמבר 1954, רבע מאה אחר כך. זה אמנם לא כלל דיבידנדים שהושקעו מחדש, אבל סביר להניח שרוב המשקיעים העדיפו את הדיבידנדים שלהם במזומן.
לא הרבה משקיעים אפילו נשארו עד לאיזון המחודש. סקר מ-1954 של הפדרל ריזרב מצא שרק 7% ממשקי הבית מהמעמד הבינוני העדיפו להשקיע במניות על פני אג"ח, פיקדונות בנקים או נדל"ן.
כל מי שעבר את המפולת של 1929, לא יסכים לקביעה מסוף שנות ה-90 שלפיה המניות מאבדות סיכון אם מחזיקים אותן זמן ממושך מספיק.
המשקיעים צריכים תמיד להתייחס לשוק המניות כפי שמלחים מתייחסים לים - אמצעי, בדרך כלל שליו, אבל קטלני בפוטנציה. הפסדים קטסטרופליים הם נדירים, אבל הסיכון שלהם אינו נעלם לעולם.
כדי להיות משקיעי מניות לטווח ארוך, אתם צריכים להיות מוכנים להפסיד כסף ליותר זמן מכפי שנראה אפשרי. כל מי שלא מתייחס ברצינות לסיכון הזה, צפוי לממש את החזקותיו במפולת הבאה בקרוב למחירי הרצפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
