פתרון למשבר החמאה? לשר הכלכלה יש רעיון, במשרד החקלאות מודים שזה לא יקרה בקרוב

משרדי הממשלה מגלגלים אחד לשני את האחריות על המחסור החריף בחמאה שקיים בישראל בשנה האחרונה, ודוחים את ההכרעה בנוגע למכסות יבוא לשנה הקרובה. לפחות בינתיים הציבור ימשיך לסבול ממחסור.

בשנה האחרונה קיים בישראל מחסור חריף במה שעד לא מזמן נתפס כמוצר בסיסי שאף נמכר במחיר בפיקוח ממשלתי, ועד לרגע הזה מתקיימים דיונים שמטרתם למצוא פתרון בדמות יבוא של חמאה.

על-מנת לפתור את המצוקה החריפה הזו, משרד הכלכלה יצא בהמלצה רשמית ל"ביטול גורף של שיעורי המכס וביטול שיטת המכסות על חמאה", שהופנתה למשרד החקלאות. בתגובה, משרד החקלאות קוטל את ההמלצה וטוען - היא דורשת שינוי חקיקתי.

"הבעיה אינה במכסות ליבוא חמאה אלא באופן חלוקתן"

במכתב התשובה שנשלח למינהל היבוא במשרד הכלכלה, עליו חתום מנהל תחום סחר חוץ במשרד החקלאות גלעד אלירז, אשר הגיע לידי "גלובס", טוענים במשרד כי הבעיה אינה במכסות הקיימות, כי אם באופן חלוקתן. בכך מטיל משרד החקלאות את האשמה באופן ישיר על משרד הכלכלה וטוען כי ניהול חלוקת המכסות שמתבצעת על-ידי משרד הכלכלה היא מקור הבעיה.

וכך כותבים במשרד החקלאות: "המלצתכם אינה יכולה להתיישב לצערנו עם ענף מתוכנן, מה גם שהחמאה המיובאת משמשת כחומר גלם ליצור חלב ומוצריו, ועד שלא יוחלט אחרת בחקיקה, שיטת המכסות היא השיטה היחידה האפשרית לפתיחת היבוא".

"לדעתנו המקצועית", טוענים במכתב במשרד החקלאות, "הבעיה אינה במכסות ליבוא חמאה אלא באופן חלוקתן, בדגש על התנאים שהוכתבו על-ידי משרד הכלכלה וסוג היבואנים הזוכים". עוד נטען במכתב כי "אם המכסות היו מחולקות בהתאם להמלצת הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות, החמאה הייתה מגיעה לארץ, ההיצע והביקוש היו נפגשים, ואולי היה נוצר מחסור זניח".

עוד כותבים במשרד החקלאות כי המחיר הכלכלי של פינוי מוצר הלוואי לייצור החמאה - אבקת חלב - הוא עצום. לכן, בכדי להשוות את הביקוש להיצע, משרד החקלאות יזם פתיחת מכסות ליבוא חמאה לשנים 2019 ו-2020.

עוד נכתב במכתב כי "אנו מציעים כי האחריות על חלוקת מכסות החמאה תועבר למשרד החקלאות, שהוא המשרד המקצועי הקשור באופן ישיר לענף החלב ויכול לתת מענה לכל הסוגיות המקצועיות הללו".

במכתב ההמלצה שפרסם משרד הכלכלה מיהרו לצאת בהמלצה "לבטל מיידית את המכס על החמאה", והציעו "לפתוח את השוק באופן מלא לייבוא". שר הכלכלה אלי כהן אף הגדיל לעשות ויצא בהודעה לתקשורת, לפיה "פתרון המחסור בחמאה הוא באמצעות שוק חופשי, שמשמעותו ביטול גורף של שיעורי המכס וביטול שיטת המכסות על חמאה - דבר שיביא להגברת התחרות, גיוון המקורות ומניעת המחסור בחמאה". אלא שככל הידוע, נכון להיום להמלצה זו אין כל בסיס בחקיקה הקיימת כיום ובוודאי לא באופן שיוכל להשפיע על השוק בטווח הקצר.

בתגובה הרשמית לדברים שפרסם היום (ג') משרד החקלאות בהתייחס להמלצה של משרד הכלכלה, נכתב: "הרעיון שעולה במכתב של משרד הכלכלה הוא מעניין וצריך להיבחן ברצינות, אך שינוי במדיניות מכסות לא ניתן ליישם בתקופת ממשלת מעבר. הנושא יובא להחלטת השר הבא. כל דיון כרגע בשינוי מדיניות יעכב את חלוקת המכסות הנדרשות כעת ליבוא".

במילים אחרות, במשרד החקלאות מנסים לומר כי ביטול סוגיות המכסות היא כבדת-משקל, ואין כל סיכוי שתטופל בממשלת מעבר, וקוראים למשרד הכלכלה לסור הצידה, על-מנת לאפשר לפחות להזדרז ולחלק את מכסות החמאה לשנה הקרובה - פרק זמן שברור שסוגיית החקיקה לא תשונה במהלכו.

ניסו לכפות את המחיר המפוקח גם על החמאה המיובאת

הגידול בביקושים לחמאה - מגמה שהלכה והתגברה בשנה החולפת - יצר מציאות שבה הספקיות המקומיות, שנדרשו לבחור האם להשתמש בשומן החלב שלהן עבור חמאה מפוקחת או עבור מוצרים שבהם הפרמיה עבורן גבוהה יותר, יעדיפו כמובן את האפשרות השנייה. וישנה מורכבות נוספת: חוסר האיזון הקיים כיום בשוק בין הביקוש לחלבון לעומת הביקוש לשומן חלב. למעשה, ייצור שומן חלב מביא לעודפים של אבקת חלב שאין בהם צורך מבחינת היצרניות, ומאלצים את מועצת החלב לממן את השמדתה מה שגורר עלויות כבדות. את חוסר האיזון המובנה הזה ביקשו במשרד החקלאות לפתור באמצעות יבוא.

על הרקע הזה ביקשו במשרד החקלאות לפתוח מכסות יבוא חמאה, ובסוף חודש ספטמבר פנו על-מנת להביא לאישור מכסות חמאה פטורות ממכס לשנת 2020 בהיקף של 3,500 טון לתעשייה ו-1,500 טון חמאה שולחנית.

בשל העובדה שהחמאה שמיוצרת בישראל נדרשת להימכר במחיר מפוקח, במשרד הכלכלה ניסו לכפות את המחיר המפוקח גם על החמאה המיובאת, כדי להימנע מכך שבמדפים תימכר רק חמאה מיובאת ויקרה בהרבה, שמחירה מגיע לעתים לכפול ממחיר הפיקוח. בצל ההחלטה הזו, חלק ניכר מהשחקניות שמייבאות חמאה טענו כי לא ניתן למכור חמאה מיובאת במחיר מפוקח בשל כך שמחיר החמאה בעולם גבוה, מה שהותיר את השוק עם חוסרים.

כך או כך, נראה כי הניסיון הנוכחי להסיט את הדיון לסוגיות ארוכות-טווח ועקרוניות עלול להעמיק את המחסור גם במהלך השנה הבאה.