להיט המכירות ההיברידי של קיה משדרג את נוסחת ההצלחה – ואת המחיר

בפברואר 2016 חזינו כאן לאילו ודגמים עתידיים יש פוטנציאל להפוך ל"משבשים" בשוק הרכב הישראלי. כלומר, להפוך למובילי מכירות אסטרטגיים. אחד הדגמים בראש הרשימה היה ה-NIRO של קיה, שבאותה עת היה לא יותר מאשר קובץ עיתונות עם תמונות ומפרט טכני.

כך כתבנו אז: "עם מבנה ועיצוב שמרני-מסורתי של ג'יפון שממדיו תואמים את הדרישות בפלח הג'יפונים הלוהט של ישראל, מוניטין מוכח של מותג קוריאני ונעה היברידית, שתשבץ אותו בסגמנט שזוכה להטבת מס משמעותית בישראל, ובהתבסס ל התמחור האגרסיבי המסורתי של הקוריאנים ועל השילוב הקוסם לציי רכב של "רכב פנאי ירוק". אפשר להניח שכל יחידה של נירו שתגיע החל מהרבעון האחרון של 2016 תמצא לה לקוח".

שלוש שנים ו-14 אלף מכירות מאוחר יותר, מתוכם כמעט 6,000 יחידות שעלו על הכביש השנה, אפשר לקבוע, שהתחזית הייתה די מדויקת. יתר על כן הביקוש נמצא כעת בשיא עם רשימת המתנה שנמתחת עד פברואר. אמנם בעיקר בזכות עליית מס הקניה על רכב היברידי, שצפויה בתחילת 2020, אבל גם בזכות המוניטין הנצבר.

תעתועי המס הישראלי לא מעניינים במיוחד את קיה מוטורס ולפיכך אפשר להניח שהשקת הדור המחודש של הנירו בישראל בעיתוי הנוכחי הוא צירוף מקרים, אם כי ללא ספק צירוף מקרים מבורך מבחינת היבואן.

"את תקלקל את מה שעובד"

חיצונית אימצו מעצבי קיה את הפתגם "אל תקלקל את מה שעובד". לדגם 2020 יש פגוש קדמי מעט יותר מושחז ומודגש, עם פנסי דרך דמויי חץ ופנסים ראשיים מעודכנים ומשובצי LED וגריל קדמי חדש ומבריק. מאחור מותקן כעת פגוש חדש ומוחצן שמעליו פנסי LED חדשים, על הגג יש כעת אנטנת "כריש" נוסח ב.מ.וו ובטח החמצנו עוד כמה פרטים קטנים. אבל בשורה התחתונה קשה מאד להבחין בהבדלים מהדור היוצא, שכבר הפך לחלק בלתי נפרד מנוף הכבישים הישראלי.

בתא הנוסעים השינויים יותר מוחשיים אבל רק במעט. לוח המחוונים מבוסס ה- LCD מציע גרפיקה חדשה ומעניינת יותר חומרי הדיפון עברו שדרוג נוסף בדגש על משטחי פלסטיק רכים שמשובצים בעיטורים בשחור מבריק ויש גם כמה גימיקים נוסח תאורת לילה בגוונים משתנים. המושבים ידידותיים יותר לחוליות הגב, הראות טובה לכל הכיוונים והשימושיות נותרה בעינה, כולל מרחב רגליים מכובד מאד במושב האחורי ותא מטען שטוח ויעיל בזכות התקנת הסוללה המקוררת של המערכת ההיברידית מתחת למושב.

החידוש העיקרי באגף האבזור הוא אימוץ חבילת מערכות בטיחות סמי-אוטונומית מתקדמת יותר, שבמרכזה בקרת שיוט עם פונקצית "זחילה בפקקים". זו פועלת ממצב עמידה (מהירות אפס) ומאפשרת לנהג לעסוק בעניניו בפקקים מבלי להיטרד פיזית או מנטלית בנעשה בסביבו - פונקציה שהופכת להיות חיונית יותר מיום ליום במציאות התחבורה של הישראל.

יש גם מערכת בלימה אוטונומית משודרגת עם זיהוי של הולכי רגל ואופנועים, שפעילה כבר ממהירות של 8 קמ"ש, בקרת עירנות של הנהג ו מערכת סיוע-היגוי לשמירה על הנתיב, שהדבר החיובי ביותר שיש לנו להגיד עליה הוא, שמתג הניתוק שלה נגיש מאד. כך או כך זו חבילה מרשימה, ובפעם האחרונה בה נתקלנו בכזו זה היה ברשימת האופציות של רכב ב-200 אלף שקל.

הנוסחה לא השתנתה - רק השתפרה

קיה לא מצהירה על שינויים שבוצעו במערכת ההנעה המוכרת של הנירו (ושל האחות יונדאי איוניק) והיא עדיין כוללת מנוע 1.6 בנזין, מנוע חשמלי וסוללת ליתיום בהספק משולב של 140 כ"ס, שמשודכים לתיבה כפולת מצמדים.

אבל ניכר שמהנדסי יונדאי/קיה ניצלו היטב את שלוש השנים מאז ההשקה והמעבר בין נסיעה על חשמל לנסיעה על בנזין מתבצע כעת בצורה רהוטה ומעודנת הרבה יותר. זו לא מכונית ספורט, ומערכת ניהול המנוע עדיין מכוילת בעיקר לספק חיסכון ושקט ולא ריגושי ביצועים. אבל במצב הספורטיבי של התיבה, כאשר המנוע והסוללה רותמים את מלוא כוחם, הנהג נהנה מתאוצות ביניים נמרצות, שקטות ומהנות יותר מאשר בקורולה ההיברידית, למשל. צריכת הדלק הרשמית לא השתנתה ולא התקשנו להשיג נתון מרשים של כ-19 קילומטר לליטר במסלול עירוני ובין עירוני משולב.

עקומת הלמידה ניכרת גם בכיול השלדה, שמרגישה כעת יותר הדוקה ו"אירופאית". ההיגוי עדיין לא מדויק במיוחד אבל הוא כבד ופחות מעורפל מבעבר, המתלים משחררים פחות נטיית גוף בפניות הדוקות מבלי לוותר על נוחות הנסיעה המצוינת של הדור הראשון ובסך זו מכונית נעימה גם לטיולי שבת ולא רק לזחילה לעבודה.

מחיר המחירון של הנירו המשודרגת נושק כיום ל-145 אלף שקל, עוד לפני עליית מס הקניה, ומציב אותה בקרבה פחות נוחה לדגמי SUV בנזין גדולים ולדגמים מבוקשים כמו טויוטה CH-R . מעבר לפינה ממתינה לה גם גרסה היברידית חדשה של האחות יונדאי קונה, שתציג קרב קשה. אבל הנוסחה, שהפכה את הרכב ללהיט מקומי, לא השתנתה אלא רק השתפרה.