ביידן: מתנגד להתנחלויות, אך התניית הסיוע בהסרתן – מקוממת

ג'ו ביידן, המתמודד המוביל במירוץ על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, תקף בחריפות התבטאויות של מתמודדים דמוקרטים אחרים שקראו להתנות את המשך הסיוע לישראל בהסרת ההתנחלויות או בהפסקת המסע להרחבתן.

בשיחה עם כתבת "וול סטריט ג'ורנל", באירוע בחירות במדינת אייווה, הכריז ביידן שהוא מתנגד להתנחלויות, אך לדעתו, התניית הסיוע בהסרתן מקוממת.

בתשובה על שאלה האם הוא יהיה מוכן להשתמש בסיוע כמכשיר לחץ לבלימת ההתנחלויות, אמר ביידן: "לא אני. הרקורד שלי מראה שהתנגדתי להתנחלויות כבר בשלב מוקדם מאוד, ואני חושב שההתנחלויות הן משגה. נתניהו יודע מה עמדתי בסוגיה זו. אבל הרעיון שנמשוך סיוע צבאי מישראל, ונתנה אותו בשינוי של מדיניות (ישראלית) ספציפית - לדעתי זה ממש מקומם".

"אני לא הייתי מתנה את הסיוע ואני חושב שכל התניה כזו היא שגיאה אדירה", הוסיף ביידן. "אני מקווה שמתמודדים דמוקרטים אחרים שדיברו נגד הסיוע נכשלו בלשונם או שדבריהם הוצאו מהקשרם".

בעבר העלו גורמים רפובליקאים טענות שביידן, סגנו של ברק אובמה, ניסה לקצץ בסיוע לישראל. ביידן התייחס לכך בתחילת הקמפיין של אובמה לנשיאות. בכנס של המועצה היהודית הדמוקרטית הלאומית, ב-2008, הוא אמר: "צריך להתעלם מכל השטויות, הסחות הדעת והאי-מיילים ולהתייצב מאחורי ברק אובמה".

"במשך 35 שנה במהלך הקריירה שלי עסקתי בנושאים שקשורים בישראל", הוא אמר. "תמיכתי בישראל מתחילה בקרביים, עולה ללב ומשם היא מגיעה למוח".

"אני מבטיח לכם, לא הייתי מצטרף לברק אובמה כסגן נשיא אם היה לי הספק הקל ביותר שאין לו אותה מחויבות לישראל כפי שיש לי", אמר אז ביידן.

בהופעות לפני קהלים יהודיים הוא נהג להזכיר את פגישותיו עם גולדה מאיר ויצחק רבין והתגאה תמיד בתמיכתו ביזמות חקיקה פרו-ישראליות. ועם זאת, בכל פגישותיו עם מנהיגים ישראלים, מראש הממשלה ומטה, הוא הביע בתקיפות את התנגדות ממשל אובמה להתנחלויות. בה בעת, הוא הדגיש תמיד, שחבילת הסיוע האמריקאי הגדולה ביותר אי פעם - 3.8 מיליארד דולר ל-10 שנים - נחתמה ביוזמת אובמה, בשנה האחרונה של ממשלו, למרות ההתנגדות של ממשל זה להתנחלויות.

בידל את עצמו מהפלג הליברלי

בהתבטאותו אתמול באייווה נגד התניית הסיוע בהסרת ההתנחלויות, בידל ביידן את עצמו מהפלג הליברלי בקבוצת המתמודדים הדמוקרטים על הנשיאות, ובמיוחד מפיט בוטג'ג', אליזבת וורן וברני סנדרס.

השלושה, שהסקרים מציבים אותם בחמישייה המובילה במרוץ, הכריזו לא פעם כי יש לנצל את הסיוע האמריקאי לישראל כאמצעי לחץ לשינוי מדיניותה כלפי הפלסטינים.

בנאום באוניברסיטת שיקגו, ב-23 באוקטובר, אמר בוטג'ג': "אני חושב שהסיוע הוא אמצעי להנחות את ישראל בכיוון הנכון. אם למשל ימומשו איומי הסיפוח (של חלקים מהגדה לישראל), אני מחויב לדאוג לכך שארה"ב לא תישא בנטל המימון של הסיפוח". לדבריו, הוא נוקט עמדה זו מתוך דאגה לעתיד הדמוקרטיה בישראל.

"האינטרס האמריקאי, האינטרס הפלסטיני ובסופו של דבר האינטרס הישראלי-יהודי הוא, שישראל לא תגיע למצב שבו יהיה עליה לבחור בין היותה דמוקרטית או היותה יהודית. ועכשיו מסתמן שזה המסלול שבו נעה ישראל".

"אינני רוצה להתחייב עתה לדרך זו או אחרת שבהן ניתן לנצל את המכשיר הזה (הסיוע), אך אומר שמטרת המדיניות שלנו תהיה לפעול כפי שאנו פועלים כאשר חבר סוטה מהדרך הנכונה ומדאיג אותנו. אנו שמים את הזרוע סביבו ומנחים אותו לדרך טובה יותר", אמר המתמודד הדמוקרטי.

ב-14 ביולי השנה השמיע בוטג'ג' את הדברים הבאים בנאום באוניברסיטת אינדיאנה: "אם ראש הממשלה נתניהו יממש את איומו לספח התנחלויות בגדה המערבית, הנשיא בוטג'ג' ינקוט צעדים כדי להבטיח שמשלמי המסים בארה"ב לא יישאו בנטל ההוצאות". הוא אמר אז, כי הוא תומך בפתרון של שתי מדינות, שייתן ביטוי ל"שאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ולצורכי הביטחון של ישראל".

בחודש שעבר רמזה וורן, כי אם תיבחר לנשיאה, היא עלולה להשתמש בסיוע כדי למתן את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. בכל זאת, לא הזכירה את המילה 'סיוע' במפורש. כדבריה: "המדיניות הרשמית של ארה"ב היא תמיכה בפתרון שתי מדינות, ואם ישראל תנוע בכיוון הנגדי, אז הכול יונח על השולחן". בתשובה לשאלה האם גם הסיוע יונח על השולחן, היא הדגישה: "אמרתי הכול".

"בשלב זה נתניהו אומר, כי הוא יוביל את ישראל בכיוון הגברתה (של תנועת) ההתנחלויות, וזה לא מוביל אותנו לכיוון של פתרון שתי מדינות", היא ציינה.

ותיק יותר בהתבטאויותיו נגד הסיוע לישראל הוא כמובן ברני סנדרס שיצא לא פעם נגד הסיוע לישראל. כך, למשל, ביולי הוא אמר בראיון לפודקאסט POD SAVE AMERICA, כי הוא "בהחלט" יבחן קיצוץ הסיוע לישראל כדי לשנות את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. בה בעת, לא כל התבטאויותיו בוטות כל כך. למשל, בראיון ל"ניו יורקר" באפריל, הוא נשאל האם ישתמש בסיוע כדי להבטיח מתן זכויות פוליטיות רבות יותר לפלסטינים. סנדרס השיב: "אני לא רוצה להיכנס לפרטים. אני לא מציע משהו רדיקלי במיוחד, כוונתי היא, שארה"ב צריכה לנקוט יחס ללא משוא פנים לישראלים ולפלסטינים".

שני המנהיגים של המפלגה הדמוקרטית בקונגרס - צ'אק שומר, ראש הסיעה הדמוקרטית בסנאט, וננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים - היו בין הנואמים המרכזיים בוועידה השנתית של ג'יי סטריט, השדולה הליברלית שמגדירה את עצמה כפרו-ישראל ופרו שלום. זו היתה הפעם הראשונה ששומר - מבחינות רבות הסמן הימני של המפלגה הדמוקרטית בכל הנוגע לישראל - כיבד ועידה של ג'יי סטריט בנוכחותו.

עובדה זו מצביעה על כך, שהאג'נדה של השדולה - נגד כיבוש, נגד ההתנחלויות, בעד התניית הסיוע בהגמשת העמדה הישראלית כלפי הפלסטינים ובעד פתרון של שתי מדינות - מחלחלת לממסד הפוליטי בוושינגטון, או יותר נכון לפלח הדמוקרטי של הממסד. נכונות לבחון מחדש את הסיוע לישראל אינה עוד נחלתן הבלבדית של הצירות הפרו-פלסטיניות תאבות הכותרות אילחאן עומר וראשידה טלאיב. עכשיו מתמודדים מובילים במרוץ הדמוקרטי לנשיאות תומכים בפומבי ברעיון שהסיוע לישראל צריך לשרת אינטרסים אמריקאיים - קרי פתרון של שתי מדינות - ולא את האג'נדה הימנית של ממשלת נתניהו.

למעשה, הסיוע, שעד לפני שנים מעטות היה פרה קדושה שכמעט שום פוליטיקאי אמריקאי חפץ חיים לא היה מעז לגעת בה, היה אחד מהנושאים המרכזיים בוועידה, שנערכה בתחילת השבוע. זו עובדה שאינה צריכה להפתיע. מחוקקים משקפים את הלך הרוח של בוחריהם, והבוחרים הדמוקרטים, במידה גוברת והולכת, מתנערים מישראל. סקר של פיו ריסרץ' מדצמבר 2018 העלה, כי רק 27% מהדמוקרטים אוהדים את ישראל יותר מאשר את הפלסטינים, בעוד שהנתון הרלוונטי לגבי הרפובליקאים הוא 79%. סקרים אחרים מאששים מגמה זו.