הודו ביטלה ביום ה' רשמית את מעמדו האוטונומי למחצה של חבל קשמיר, והחלה לאכוף עליו שלטון פדרלי ישיר בהתאם לחוק שאושר בתחילת אוגוסט בפרלמנט. החקיקה החדשה מחלקת את מדינת ג'אמו-קשמיר לשעבר לשתי טריטוריות הנשלטות על ידי הפדרציה.
כוחות הממשלה שומרים על דריכות גבוהה כדי למנוע מחאות נגד הודו או מתקפות מורדים. עשרות אלפי שוטרים וחיילים פוזרו ברחבי האזור, סיירו ברחובות ואיישו מחסומים. חנויות, בתי ספר ועסקים נותרו סגורים ברובם מאז חודש אוגוסט, והרחובות נותרו נטושים ברובם.
הרשויות הקלו מעט במגבלות, הסירו מחסומים וחידשו את קווי הטלפון וחלק משירותי הטלפונים הניידים מאז 5 באוגוסט. הם עודדו תלמידים לשוב לבתי הספר ובתי עסק להיפתח מחדש, אבל תושבי קשמיר נותרו ברובם בבית, מתוך התנגדות או חשש מהאלימות.
המנהל האזרחי החדש, שמונה על ידי ממשלתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, נכנס ביום ה' לתפקיד שתוארו "סגן המושל". זאת, לאחר שבעבר עמד בראשות קשמיר מושל.
הרשויות בהודו שינו גם את שמה של תחנת הרדיו הנשלטת על ידי מדינה, "רדיו קשמיר סרינגאר", על שם העיר המרכזית באזור, ל"רדיו כל הודו סרינגאר". התחנה החלה לשדר עוד מ-1947, בימים שבהם הודו עדיין לא קיבלה את שלטונה העצמאי תחת הקולוניאליזם הבריטי.
השינוי הבולט ביותר לעין הוא היעדר הדגל העצמאי והחוקה שהיו לקשמיר, לאחר שהם בוטלו כחלק ממעמדו החדש של האזור. אולם, הנקודה השנויה במחלוקת ביותר עבור תושבים רבים היא האיום שאדמות יילקחו על ידי הודים מאזורים אחרים, לאור ביטול הסעיף בחוקה ששמר על זכותם הבלעדית של תושבי קשמיר על קרקעותיהם.
"הכול השתנה ביום חמישי. ממדינה, הצטמצמנו והפכנו להיות רשות מוניציפלית", אמר חאסניין מאסודי, שופט בדימוס מקשמיר וחבר בפרלמנט ההודי. "התרגיל כולו אינו חוקתי. המתודולוגיה לא הייתה דמוקרטית. אנשים הושפלו ולא התייעצו איתם".
"העולם צופה"
לקראת השינוי הפוליטי הגדול ביותר בתולדות קשמיר, הרשויות השביתו את הגישה לאינטרנט, לקווי הטלפון ולשירותי הכבלים בטלוויזיות ל-12 מיליון תושבים. ההשבתה פגעה בעסקים ובמוסדות החינוך והורידו את מורל התושבים.
עם הלחץ הבינלאומי להשיב את החירויות לאזרחים, הרשויות החלו להקל במגבלות, אך הן עדיין מגבילות את הגישה לאינטרנט בטענה שייעשה בו שימוש על ידי מורדים כדי לארגן מחאות נגד הודו.
למרות המצור שנאכף על ידי עשרות אלפי חיילי הממשלה, מאות מחאות פרצו ועימותים אירעו ברחבי האזור. הכוחות ההודיים ירו גז מדמיע וברובם כדי למנוע יידויי אבנים על ידי המפגינים ברחובות. שלושה אנשים נהרגו ומאות נפצעו. לפחות 4,000 בני אדם, רובם גברים צעירים, נעצרו.
ראיד אחמד, איש עסקים, תהה במשך כמה זמן תוכל הודו לשלוט בקשמיר. "הזמן יוכיח שהמצב הזה לא יוכל להימשך", הוא אמר. "העולם צופה".
תושבי קשמיר תולים את תקוותיהם בבית המשפט העליון של הודו, שעתיד לדון בתחילת נובמבר בעתירות המאתגרות את חוקיותו של ביטול סעיף 370 לחוקה, שהעניק לקשמיר את מעמדה העצמאי למחצה. החלטה צפויה להתקבל בתוך כמה חודשים.
ממשלתו של מודי טוענת שמעמדה החדש של קשמיר ייתן לאנשים זכויות שנמנעו מהם עד כה, הכוללות חינוך, שכר מינימום והבטחת זכויות המיעוטים. לטענת מודי, קץ עידן המורדים האנטי-הודים יגביר את התיירות בקשמיר ויעודד השקעות חיצוניות שישפרו את הכלכלה באזור.
שינוי הסטטוס מגיע על רקע הסכסוך על חבל הארץ שבאזור ההימלאיה על ידי שתי המדינות היריבות, החמושות בנשק גרעיני - הודו ופקיסטן. האחרונה הגיבה לחקיקה החדשה בהורדת היחסים הדיפלומטיים עם ניו דלהי והפסקת הסחר הבילטרלי. היא הפסיקה גם את תנועת הרכבות, האוטובוסים והדואר למדינה.
פקיסטן, שהעלתה את הנושא באו"ם ובארגוני זכויות האדם, טוענת שהיא תמשיך להעניק תמיכה מורלית ודיפלומטית לתושבי קשמיר המתנגדים לשלטון ההודי. "חבל ג'אמו-קשמיר הכבוש על ידי הודו מוכר כשטח שנוי במחלוקת על ידי העולם. אף צעד על ידי ממשלת הודו לא יוכל לשנות זאת", אמרו במשרד החוץ הפקיסטני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.