משנרקל עם הנסיך הסעודי, מתייעץ עם אסטרולוגים: כך מנסה ראש קרן ההשקעות של סופטבנק להציל אותה

בשנה שעברה, בטיסה מעל אירופה במטוס פרטי, ראג'יב מיזרה חלץ את נעליו והניח את כפות רגליו על ברכו של בכיר בפיפ"א, איגוד הכדורגל העולמי. אותו בכיר נאלם דום כשמיזרה, ראש קרן ויז'ן של קבוצת סופטבנק עם תקציב של 100 מיליארד דולר, פטפט על דרכים להכניס עוד כסף מזכויות הסטרימינג של אליפויות הכדורגל.

קרן ויז'ן הפכה תוך שנה למשקיעת הטכנולוגיה המשפיעה ביותר בעולם, והפכה את מיזרה לממליך המלכים בעמק הסיליקון. המפגש במטוס היה חלק מהתוכנית שלו להפוך את הקרן הזו לענקית, עם חצי טריליון דולר בהשקעות ומקום בלב הכלכלה החדשה.

אבל כיום קרן ויז'ן בבעיה. ההימורים שלה על חברות מבטיחות כמו WeWork כשלו: בשבוע שעבר היא נאלצה להתערב כדי להציל את WeWork עם השקעה של 10 מיליארד דולר שמעריכה את החברה ב-80% מתחת לשווי השיא שלה.

מיזרה, שהרכיב את קרן ויז'ן, הוא כעת האחראי על מניעת התפוררותה. אשף הפיננסים שלמד את רזי המקצוע בוול סטריט פוסע ברגליים יחפות במטה ויז'ן בלונדון, כשהוא לועס אגוזי אריקה (סם ממריץ הנפוץ באסיה). הוא שינה לאחרונה את עיצוב המשרד שלו אחרי התייעצות עם אסטרולוג.

החודש האחרון הביא אותו לניו יורק, שם הוא גייס כספים להצלת WeWork, ולמזרח התיכון, שם הוא ניסה להרגיע את חששות שני המשקיעים הגדולים ביותר בוויז'ן - ממשלות סעודיה ואבו דאבי.

מיזרה ומייסד סופטבנק, איל הטלקום היפני מסיושי סאן, שנירקלו בים סוף עם נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן. שתי סופר יאכטות, האחת המלכותית הסעודית סרין באורך 140 מטר והשנייה יאכטה שהושאלה משלדון אדלסטון מלאס וגאס לרגל המפגש, אירחו דיונים על השקעה שנייה של סעודיה בקרן. אחר כך הם שיחקו פינג פונג עם היועץ הפיננסי הבכיר של הנסיך.

"מקבלים תמריצים להמר"

קרן ויז'ן, שהרעיון להקמתה היה של סאן, הושקה לפני שנתיים עם שאיפות פראיות: לגייס 100 מיליארד דולר, הרבה יותר מכל סכום שחברת השקעות פרטית גייסה אי פעם. המטרה היא להשקיע בחברות "חד קרן" בעמק הסיליקון, אלו ששוות יותר ממיליארד דולר ויש להן פוטנציאל לשבש מגזרים שלמים, ואחר כך לעשות זאת שוב.

מיזרה טיפל בפרטים. כדי להשיג 100 מיליארד דולר הוא צבר חובות - מהלך בלתי רגיל של קרן שמשקיעה בחברות לא מוכחות, שעולה לקרן מיליארדי דולר בשנה בתשלומי ריבית. הוא שכר מאות עובדים, שרבים מהם לא הגיעו מתעשיית הון הסיכון אלא מוול סטריט. הם השקיעו בקצב מסחרר, וסיפקו לעיתים לחברות ההזנק הרבה יותר כסף משהן ביקשו תחילה.

במשרדי הקרן, החלטות מתקבלות לעיתים בתוך דקות, מסרו מקורות יודעי דבר. דו"ח של חברת ייעוץ מהשנה שעברה ציטט עובדים שתיארו חברת "כאוטית" עם מעט אמצעי בקרה, שעובדיה "מקבלים תמריצים להמר כדי להיראות טוב" ולבנות את המותגים האישיים שלהם.

הפעם האחרונה שבה סופטבנק דיווחה לבעלי המניות על מצבה, בסוף מרץ 2019, היא עלתה ב-29% על הנייר. מאז היו הבעיות של אובר ו-We , חברת האם של WeWork , ועם עוד כמה השקעות קטנות יותר. ההשקעות של קרן ויז'ן בחברת הוצאת כלבים לטיול, חברת משלוחי פיצה עם רובוטים ומיזם לחקלאות אנכית בבתים שוות כולם פחות ממה שהן היו, לפי מקורות בקיאים בנעשה.

"הכסף בידיים הנכונות עובד", אמר ניקש ארורה, מנהל לשעבר בסופטבנק, בכנס מקצועי בשבוע שעבר. "אבל הוא לא עובד בכל שירות להולכת חיות מחמד או באתר להשכרת חדרי מלון".

התפקיד: למצוא כסף

מיזרה, בן 57, קיבל את ההצעה להצטרף לסופטבנק ב-2014 אחרי קריירה ארוכה בוול סטריט. הוריו היו מהמעמד הבינוני בניו דלהי, הוא למד הנדסת אלקטרוניקה ב-MIT ועבד במעבדה הגרעינית בלוס אלמוס בניו מקסיקו לפני שהמשיך לעבוד בדוישטה בנק. הוא העביר את ימיו במכירת מכשירי אשראי מסובכים, ועישון בשרשרת של סיגריות הודיות במשרד ריק שהיה צמוד ללשכתו.

בהמשך הוא היה אחראי לצוות סוחרי אשראי שהימרו נגד שוק משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב, שעלילותיהם הונצחו בסרט "מכונת הכסף". הוא עזב ב-2009 ובארבע השנים הבאות עבד תקופות קצרות בקרן הגידור TCI בלונדון, בבנק השוויצי UBS ובחברת ההשקעות פורטרס מניו יורק.

הוא הפך לחסר תחליף בעיני סאן ב-2006, כשהוא גייס 16 מיליארד דור בחוב (אג"ח) שסופטבנק נזקקה להם כדי לסגור קניית רשת סלולר גדולה. באותה עת נמתחה ביקורת על המינוף של העסקה - סופטבנק השקיעה רק 2 מיליארד דולר מכספה - אבל זה עבד, והפך את סאן, בן 62 היום, למולטי-מיליארדר. כשהשניים נפגשו שוב בחתונה של עמית ב-2014, סאן שכנע את הבנקאי שלו לשעבר להצטרף לסופטבנק. התפקיד שלו לא השתנה: למצוא כסף.

לאחר שהצטרף, סאן ומיזרה החלו לתכנן את מה שתהיה קרן ויז'ן, ששם הקוד שלה אז היה "פרויקט כדור הבדולח". סאן ראה בה צעד סופי בהפיכת עסקי הטלקום שלו ביפן לחברת אחזקות כמו ברקשייר האתאוויי של וורן באפט, עם אחזקות טכנולוגיה שיניעו את הכלכלה החדשה.

הקרן הושקה ב-2017 עם כמעט 100 מיליארד דולר, כולל 25 מיליארד מסופטבנק עצמה ו-60 מיליארד דולר מממשלות סעודיה ואבו דאבי. שתי הממשלות הללו לא רק העבירו את כל הכסף הזה לקרן. הן גם הלוו חלק גדול ממנו, בריבית שנתת של 7%. כדי לכסות את הריבית, שתהיה כ-2 מיליארד דולר בשנה, קרן ויז'ן משלמת חזרה לנושים שלה חלק מהכסף שהן הלוו לה.

 מסיושי סאן/ צילום: רויטרס

"כיף", "טוב", "מלחמות שטח" ו"העמדת פנים"

סאן ומזירה פעלו במהירות, והוציאו בממוצע מיליארד דולר בשבוע. הם הזרימו כספים לחברת ההזנק למשלוחי מזון DoorDash, למיזם נהיגה אוטומטית של ג'נרל מוטורס ולשירות הזמנת חדרי מלון הודי בשם Oyo Hotels and Homes. אותם 100 מיליארד דולר שהיו אמורים להיות מושקעים בתוך ארבע שנים, כמעט ונגמרו בתוך שנתיים.

קרן ויז'ן צמחה מ-25 עובדים ליותר מ-300, וגם המתחים במטה שלה בלונדון עלו. רבים מהעובדים החדשים עבדו עם מיזרה בוול סטריט והיו שותפים לרקע שלו בבנייה ומכירות פיננסיות. עובדי סופטבנק מהדור הישן נהגו לכנות אותם "המאפיה של דויטשה בנק".

לעיתים, הבלגאן שלט. בכמה מקרים צוותי השקעה שונים דנו בהשקעות באותה חברה בתנאים אחרים, כך אמרו מנהלים בהווה ובעבר בקרן ויז'ן ויזמים שקיבלו מהם הצעות השקעה.

המנהלים מצאו דרך להשיג אישור מהיר מסאן: אם אמרת שלחברת הזנק יש את הטכנולוגיה לעשות "תמחור ביקוש" - כלומר לגבות מחלק מהלקוחות יותר מלקוחות אחרים - הוא אהב את זה.

דובר של קרן ויז'ן אמר בתגובה שלקרן יש "תהליך קפדני וארוך של בדיקות". לדבריו, הקרן השקיעה רק ב-3% ממיזמי ההזנק שהיא בדקה.

בתחילת השנה שעברה, סופטבנק שכרה יועץ כדי לראיין עובדים ולהכין דו"ח על תרבות העבודה בקרן ועל סגנון ההשקעות שלה. הממצאים, שהגיעו לידי העיתון, כללו לקסיקון מילים שבהם השתמשו עובדי הקרן. המונחים התכופים ביותר בשימוש היו "שבירת חוקים", "סודיות" ו"העדר אמון". כמה מילים חיוביות כמו "כיף" ו"טוב" הופיעו באותה תדירות כמו "מלחמות שטח", "היבריס", "פוליטיקה" ו"העמדת פנים".

מנהל אחד אמר ליועצים שיזמים שמחפשים משקיעים מנצלים את חסור הארגון של הקרן ואת הסינון הרופף שלה, והזהיר ש"אנשים מסתירים באופן פעיל עסקאות זה מזה". מנהל אחר אמר: "יש לנו הזמנות נהדרת לעשות אפקט משמעותי שאנחנו נחמיץ אם לא נתקן את התרבות שלנו".

סופטבנק ביססה מאז שלושה עקרונות תרבותיים - עבודת צוות, יושרה והשפעה - שנבדקים בישיבות רבעוניות שנערכות מחוץ למטה שלה, ומתוכנתים למסך המגע על פפר, הרובוט מתוצרת החברה, שמקדם את האורחים במטה קרן ויז'ן. ערוץ תקשורת פנימי בשם #Praise מעודד עובדים להכיר בפעולות חיוביות של קולגות שלהם.

"כמו כל החברות שצומחות מהר, היו לנו כמה קשיים בהתחלה", מסר דובר קרן ויז'ן. לדבריו מילים כמו "משתפר" ו"משתף פעולה" הן בין השכיחות ביותר בין העובדים בסקרים האחרונים.

ההיסטוריה עם WeWork מדגימה את האופי הבלתי הרגיל של קרן ויז'ן

הבעיה הדוחקת ביותר של קרן ויז'ן היא WeWork , שביטלה לאחרונה את תוכנית ההנפקה שלה, הדיחה את המייסד והמנכ"ל והודיעה על פיטורי אלפי עובדים. בשבוע שעבר השתלטה סופטבנק על WeWork, הלוותה לה 5 מיליארד דולר ומינתה את סגנו של סאן, מרצ'לו קלאורה, ליו"ר ולמנהל מאמץ המפנה העסקי.

ההיסטוריה של סופטבנק עם WeWork מדגימה את האופי הבלתי רגיל של קרן ויז'ן. סאן כה התלהב ממייסד WeWork, אדם נוימן, כשהם נפגשו ב-2016 שהוא הציע להשקיע 5 מיליארד דולר, לפי מקורות יודעי דבר.

המשקיעות הגדולות בקרן ויז'ן, סעודיה ואבו דאבי, חששו מהימור כה גדול על חברת הזנק שמפסידה כספים, ואיימו לחסום את ההשקעה. הייתה להן זכות וטו על כל השקעה מעל 3 מיליארד דולר. סאן נתן במקום זאת לנוימן קצת מתחת ל-3 מיליארד דולר והבטיח עוד כספים בעתיד. הוא אמר למקורביו ש- WeWork תוכל להיות שווה טריליון דולר.

כשסאן החל לתכנן לפני שנה עוד השקעה ב-WeWork, של עד 15 מיליארד דולר, מיזרה ובכירים נוספים בקרן ויז'ן ניהלו שדולה נגדה, לפי בכירים בהווה ובעבר. WeWork הפסידה יותר מדי כסף והתרחבה לתחומים כמו נדל"ן למגורים ובית ספר, שבהם לא היו לה יתרון או מומחיות, הם טענו.

 אדם נוימן ואשתו רבקה,/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

השותף בקרן ויז'ן שמפקח על ההשקעה ב-WeWork, ויקאס פארח, החל בשנה שעברה לתעד את חששותיו מהמודל העסקי שלה. הוא הציג בשנה שעברה בפני נוימן את החששות, וזה הגיב במניעת השתתפותו של פארח בישיבה אחת לפחות של WeWork, לפי כמה מקורות.

בסך הכל השקיעה קרן ויז'ן 4.4 מיליארד דולר ב-WeWork - אחזקה שתימחק כעת ב-3 מיליארד דולר, לפי מקור אחד. סופטבנק הסכימה להשקיע עד 6 מיליארד דולר, חלקם לפי שווי חברה של 47 מיליארד דולר - פי שישה מהשווי שלפיו החברה מחלצת כעת.

סאן מדבר בפומבי על סדרה של קרנות ויז'ן, ובשיחות פרטיות עם משקיעים בכוח, מיזרה מדבר על מטרתו להיות גדול יותר מקבוצת בלקסטון, מנהלת הנכסים החלופיים הגדולה ביותר בעולם, עם 550 מיליארד דולר בניהול.

ירידת ערך השקעות מסכנת את התוכניות הללו. גניזת ההנפקה של WeWork ציננה את שוק ה-IPO הלוהט לשעבר, שקרן ויז'ן הסתמכה עליו כדי לפדות את השקעותיה. לכן, גם החזון של ויז'ן 2 עומד בסכנה.

חץ וסביבו חדי קרן בצבעי הקשת

ביולי הודיעה סופטבנק שהיא תכניס 38 מיליארד דולר לקרן השנייה, ויש לה התחייבויות בהיקף 70 מיליארד דולר ממשקיעים חיצונים. ההתחייבויות אינן מחייבות אותם. סופטבנק חתמה על מכתבים שאפשרו למשקיעים לנטוש - ובעקבות המחדל של WeWork, כמה מהם עשו זאת.

בהין הנוטשים היה את קרן GIC של סינגפור, שאותתה לפני כן על כוונה להשקיע 2 מיליארד דולר בקרן ויז'ן השנייה, ואת שלוחת ההשקעות של תעשיות קוך, התאגיד הפרטי של צ'רלס קוך שידוע בתרומותיו למפלגה הרפובליקנית. קוך היה במו"מ על השקעה של מיליארד דולר, לפי יודעי דבר. גם 40 מיליארד דולר שקרן ויז'ן חשבה שתקבל מקרנות פנסיה בטאיוואן כבר לא צפויים להתממש, לפי המקורות הבקיאים בנושא.

גם הקרנות הריבוניות של סעודיה ואבו דאבי נשארו למעשה על הגדר. בביקורים האחרונים של סאן ומיזרה, הן הסכימו עקרונית רק להשקיע מחדש את הרווחים שהן יקבלו מקרן ויז'ן הראשונה בקרן השנייה.

עובדי קרן ויז'ן יסבלו אם ערכה יפחת במידה דרמטית. בשנה שעברה, הקרן השיקה תוכנית לגמול לעובדים שלפיה סופטבנק תלווה להם כסף לקניית תעודות השתתפות בקרן. העובדים הצטרכו להביא ערבות אישית להלוואות שקיבלו. סאן חתם על הלוואה של 3 מיליארד דולר, לפי מקור יודע דבר. מיזרה ובכירים נוספים בסופטבנק לוו סך של כמה מאות מיליוני דולר.

אולי זו הסיבה שמיזרה נוקט כעת גישה זהירה הרבה יותר להשקעות של קרן ויז'ן. היא כבר לא תהמר בענק על חברות יחידות, ומיזרה הבטיח למשקיעים שהקרן השנייה תשקיע במשך חמש שנים ולא שנתיים.

ויז'ן נמנעה רק ברגע האחרון מהשקעה ביצרנית הסיגריות האלקטרוניות Juul Labs, שהוערכה פעם ב-40 מיליארד דולר, וכעת ערכה צנח בעקבות מקרי המוות מהשימוש בסיגריות הללו. מיזרה, שדווקא משתמש בנסיעותיו בג'ול, ביטל את ההשקעה מחשש לבריאות בני הנוער.

הוא וסאן נשארו אופטימיים. מצגת עדכנית למשקיעים על רשימת חברות ההזנק שקרן ויז'ן השקיעה בהן הראתה גרף עם חץ וסביבו חדי קרן בצבעי הקשת מטפסים, כמובן, למעלה.