פחות שחיתות שווה פחות צמיחה? הפרדוקס שטמון במודל הסיני

בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, סין הייתה מושחתת מאוד אך גם בעלת צמיחה כלכלית מהירה. בימינו, המדינה פחות מושחתת ברוב המדדים, אך צמיחתה איטית יותר.

ייתכן שזה לא רק צירוף מקרים: יותר מחקרים מראים כי בהיעדר רפורמות עמוקות במוסדות ובמגזר הפיננסי, דרגה מסוימת של שחיתות היא אולי חיונית למודל הצמיחה הסיני.

אכיפת משמעת וסדר בפקידות המקומית הייתה הסמל המסחרי של ממשל הנשיא שי ג'ינפינג, שהחל ב-2012. מסע ברוטלי נרחב נגד שחיתות רשמית סייע לו לחזק את מעמדו ואת כוחו. אבל ניתוק ערוצי תקשורת עם הממשלה העניש אולי בעיקר חברות קטנות ופרטיות, שממילא מופלות לרעה בשיטה הביורוקרטית הסינית. מאחר שאלו הן החברות שאחראיות לצמיחה המהירה של סין ב-30 השנים האחרונות, זו בעיה גדולה.

קשה למדוד שחיתות, אבל שני מדדים שמרבים לצטט - "מדד תפיסות השחיתות" של ארגון טרנספרנסי אינטרנשיונל (CPI) ומדד המשילות "שליטה בשחיתות" של הבנק העולמי - השתפרו מאוד מאז השקת המסע נגד השחיתות של הנשיא שי. סין שהייתה ב-2011 באחוז ה-37 במדד הבנק העולמי, הגיעה ב-2016 לאחוז ה-49, שיפור דרמטי. מספר עובדי המדינה שנענשו על עבירות משמעת הוכפל ויותר בשנים 2011-2015 ליותר מ-300 אלף.

עוד לפני עליית שי לשלטון, חוקרים הצביעו על היחסים המסקרנים בין שחיתות לצמיחה בסין. הטענה הבסיסית היא שכאשר מוסדות ציבור כמו בתי משפט ושווקים הם הוגנים ומתפקדים היטב, השחיתות פוגעת בצמיחה. כשהמוסדות אינם כאלו, וכאשר לעובדי המדינה יש אינטרס ישיר בצמיחה, שחיתות מתונה עשויה לסייע לביורוקרטים מקומיים ולחברות לעקוף רגולציות מוסדיות לא אפקטיביות או טיפשיות.

מאמר מ-2012 ב"צ'יינה אקונומיק ריוויו" תיאר את האופן שבו זה פועל ברמת הפירמה. הכותבים, כלכלנים באוניברסיטת רנמין בסין, מצאו שאינדיקציות לשחיתות - כמו מספר הימים שבהם הייתה לפירמה אינטראקציה עם רשות ממשלתית - הסבירו חלק גדול מהגידול במכירות, במיוחד בחברות קטנות ופרטיות.

ומעניין עוד יותר - האפקט היה גדול בין חברות שהתקשו להשיג מימון - בעיה שכיחה של חברות קטנות בסין, שהמערכת הבנקאית שלה מוטה מאוד לטובת הפירמות הממשלתיות. זה אומר שהמסע הממשלתי נגד בנקאות הצללים שהחל בסוף 2016, בנוסף למסע נגד השחיתות, החמיר את הבעיות של מנועי הצמיחה הסינית. בעבר, חברות פרטיות מצאו דרכים לעקוף את מחנק המימון. היום, הפקידים חוששים מאוד מעקיפות כאלו.

"פירמות פרטיות בסין מצליחות במידה רבה על ידי השגת עסקה מיוחדת מפוליטיקאי מקומי"

מחקר עדכני יותר תומך בממצאים הללו. "פירמות פרטיות בסין מצליחות במידה רבה על ידי השגת עסקה מיוחדת מפוליטיקאי מקומי, שמאפשרת להן להפר את החוקים הפורמליים או לקבל גישה מועדפת למקורות", כתבו שלושת החוקרים במאמר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי במאי השנה. הם מצאו שפירמות פרטיות בעלות קשרים פוליטיים טובים יותר צמחו מהר יותר והייתה להן גישה טובה יותר להלוואות מבנקים.

המסע נגד השחיתות פגע בצמיחה גם בדרכים עקיפות יותר. חוקרים הצביעו מזמן על האופן שבו המודל הביורוקרטי הסיני מקדם תחרות - וניסויים - בין רשויות מקומיות על יצירת הכנסות וצמיחה, שמשפיעות ישירות על הקריירה של הפקידים. ניסויים מוצלחים כמו האזורים הכלכליים המיוחדים יכולים לשמש סיעות שונות בבייג'ינג כדי לטעון למען המדיניות שלהן ולהציע לקדם אותה ברמה הלאומית. התרת רמה מסוימת של שיחוד ויצירתיות ביצירת הכנסות ללא מס - למשל היתרי בנייה - נותנת לפקידים המקומיים אינטרס ישיר בצמיחה ומנמיכה את התנגדותם לרפורמות.

החוקרת יואן אנג מאוניברסיטת מישיגן הציגה מודל כזה של "זכיינות" בביורוקרטיה הסינית במאמר מ-2017 שפורסם בכתב העת "רגולציה ומשילות". היא ציינה גם שפקידים מקומיים רבים שנעצרו באשמת שחיתות נחשבו לפני כן לכוכבי ביצועים. במאמר מערכת שהתפרסם בכתב העת "קוריאה טיימס" באוקטובר, אנג כתבה שמחקר שעשתה על קריירות של מזכירי מפלגה מקומיים מראה כי 40% מאלו שנתפסו על עבירות שחיתות קודמו בתפקידם בחמש השנים הקודמות.

הרס היריבות בין הסיעות במנגנונים הציבוריים, והרחקת התמריצים של הפקידים המקומיים מצמיחה ומיזמות אל ציות משמעתי מושלם לבייג'ינג, גרמו לממשל שי שלא במתכוון לערער את אחד היתרונות הגדולים של המערכת לפני תקופת שי - היצירתיות.

היד החופשית שקיבלו פקידים מקומיים יצרה גם בעיות רבות של השקעת יתר ורגולציה סביבתית מקילה, בין היתר. ממשל הנשיא שי גילה אפקטיביות בביעור הקללות הללו. אבל המחיר היה גבוה מאוד, בייחוד בהיעדר שווקים שמתפקדים היטב ובתי משפט הוגנים שיעזרו לפירמות הטובות ביותר להשיג מימון, לערער על רגולציה לא הוגנת ולהדוף תחרות של חברות ממשלתיות.

ביורוקרטיה סינית נקייה למשעי יוצרת אולי בעיות באותה מידה שהיא פותרת אותן.