אמש (ב') החלה ארה"ב בהליך הפרישה הרשמי מהסכם פריז, לאור דרישתו של הנשיא דונלד טראמפ. זאת, למרות שמדינתו היא אחת משתי המדינות האחראיות להיקף פליטות הפחמן הגבוה ביותר בעולם. הפרישה הופכת את ארה"ב לאחת המדינות היחידות בעולם שלא ייקחו חלק בהסכם פריז, בזמן שמדענים מזהירים מפני הסכנות הממשיות אליהן עלול להוביל משבר האקלים. ארה"ב העבירה את הטפסים הנדרשים לשם הליך הפרישה, אך הוא צפוי להסתיים באופן רשמי בעוד שנה, יום לאחר הבחירות לנשיאות. הליך הפרישה הוא פורמלי בלבד, שכן הסכם פריז הוא נעדר תוקף משפטי ויישומו נתון להחלטת המדינות החתומות עליו.
כמעט 200 מדינות חתמו על הסכם האקלים בפריז בדצמבר 2015, שבה כל מדינה הציבה יעדים כדי לבלום את פליטת גזי החממה - המובילים לשינוי אקלים. המטרה של ההסכם הייתה בין היתר לגרום לכך שכדור הארץ לא יתחמם יותר מ-1.5 מעלות מהמצב שהיה לפני המהפכה התעשייתית. למרות המחויבות להסכם של קודמו בתפקיד, מאז תחילת כהונתו של טראמפ, הוא מפר בפועל את התחייבויות הממשל בהסכם ופועל בניגוד מוחלט אליו, ואף מבטיח לחזק את תעשיות הנפט והפחם. כמה שעות לאחר הודעת הממשל האמריקאי, גורם בלשכת נשיא צרפת אמר כי הנשיא עמנואל מקרון ונשיא סין שי ג'ינפינג יחתמו על הסכם המגדיר את הסכם פריז בנושאי האקלים כ"בלתי הפיך" והופך אותו למחייב. הגורם, שדיבר בעילום שם, אמר כי ההסכם צפוי להיחתם מחר, בתום פגישת השניים בבייג'ינג.
שר החוץ האמריקאי, מייק פומפאו, אמר אמש כי הסכם פריז הוא "נטל כלכלי לא הוגן המוטל על העובדים, המעסיקים ומשלמי המסים האמריקאים", וכי ארה"ב כבר צמצמה את הפליטות לוכדות החום שלה. בנוסף, ממשל טראמפ גם משך את התחייבויות המימון של ארה"ב שנועדו לסייע לעולם המתפתח לצמצם את פליטות הפחמן והזיהום. בהסכם פריז, ארה"ב הסכימה לצמצם את פליטות הפחמן שלה עד 2025 לפחות ב-26%, מתחת לרמות שנמדדו בשנת 2005.
"משכתי את ארצות-הברית מהסכם האקלים הנורא, החד צדדי, זה היה אסון מוחלט עבור המדינה שלנו", אמר טראמפ לקהל מריע בכנס הגז הטבעי. "הם לקחו את העושר שלנו. זה היה כמעט, כאילו, נועד לפגוע בתחרותיות של ארצות-הברית. אז הסרנו את זה".
אל גור, סגן הנשיא לשעבר הפועל למען המאבק במשבר האקלים וזוכה פרס נובל, כתב בטוויטר שלו בתגובה: "אף אדם או מפלגה לא יכולים לעצור את המומנטום שלנו לפתרון משבר האקלים. אבל מי שינסה ייזכר בזכות שאננותו, שותפותו לדבר פשע, כזבנות וניסיון להקריב את כדור הארץ עבור חמדנות".
יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, אמרה כי מדובר ב"החלטה הרת אסון שמוכרת את עתיד ילדינו". ג'ון קרי, מזכיר המדינה תחת הנשיא לשעבר ברק אובמה, כינה את ההחלטה "יום חשוך לאמריקה". עוד הוסיף במאמר שכתב ל"וושינגטון פוסט" כי "שינויי האקלים כבר משפיעים על כל מגזר ואזור בארה"ב, כפי שמאות מדענים מובילים מ-13 סוכנויות פדרליות הבהירו בדוח שפרסם הבית הלבן עצמו. חמש השנים האחרונות היו החמות ביותר שנרשמו אי פעם. ללא הפחתת זיהום, שינויי האקלים יסכנו עשרות אלפי אנשים בארה"ב בכל שנה עד סוף המאה".
בישראל, הגיב שר האנרגיה יובל שטייניץ ליציאה מהסכם פריז: "פרישת ארה"ב מהסכמי פריז להפחתת זיהום האוויר ופליטות החממה היא מצערת, אבל מדינת ישראל נשארת מחויבת להסכמים אלו. ב-5 השנים האחרונות הצלחנו להוריד את זיהום האוויר ואת פליטת גזי החממה בעשרות אחוזים, בזכות התהליך של החלפת הפחם והדלקים המזהמים בתחנות הכוח בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות - ונמשיך בתהליך זה גם בשנים הקרובות".
ישראל היא אכן חברה בהסכם פריז, אם כי היעדים שהציבה לעצמה במסגרתו נמוכים למדיי; כיום האנרגיות המתחדשות הן 4% מייצור החשמל בישראל, ואילו לפי ההסכם, עד 2030 ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יעמוד על שיעור של 17% לפחות והפחתת היקף הנסועה הפרטית בשיעור של 20%. התוכנית העיקרית של מדינת ישראל להפחתת פליטות ועמידה ביעדים שאליהם התחייבה בהסכם פריז היא מעבר מפחם לגז טבעי, שאמנם יפחית את פליטות הפחמן, אך גם הוא דלק פוסילי מזהם שלא יכול להחליף אנרגיות מתחדשות. דו"ח מקיף של הפורום הישראלי לאנרגיה, שהוכן לקראת פסגת פריז, הראה כי ניתן להגיע לכ-80% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2040, בעיקר אנרגיה סולארית על גגות (45%) ועל היבשה (21%) והיתר מאנרגית רוח ביבשה (9%) ובים (6%) ואנרגיה משריפת פסולת (כ-3%) ואפילו מגלי ים (1%). דו"ח נוסף, של החברה להגנת הטבע, הציג לאחרונה כי ניתן יהיה בשנת 2030 לייצר כ-30% מהחשמל מגגות סולאריים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
