תיירות האינסטגרם: הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש

על הקשר שבין האינסטגרם לבין עולם התיירות דובר כבר בעבר. אך לאחרונה עולה השאלה האם זהו עולם התיירות שנעזר באינסטגרם - או שמא זה האינסטגרם המשנה את פניו של עולם התיירות, והאם לחיוב או לשלילה?

על-מנת להבין יש תחילה לגשת לדעתי לדור ה-Z, הצעירים שגדלו לתוך העולם הטכנולוגי-אינטרנטי-אינטראקטיבי והראשונים לזהות, לאמץ ולהוביל את הטרנדים בכל תחומי החיים וגם בתיירות.

דור ה-Z, וגם רבים מהדור שלפניו, חווים היום חופשות בצורה דו-ממדית: הראשון - האישי, הפרסונלי; והשני - בממד השיתוף וחשיפת היעד.

למעשה, הטיול או הנופש הוא לא רק עם האנשים שמשתזפים לצדי על החוף או מטיילים לצדי למעלה ההר, אלא עם עוד מאות או אלפים (מי יותר, מי פחות) אשר עוקבים אחריי ברשתות החברתיות. הטיול הוא עם העוקבים, החוויה היא איתם, עם אלה הרחוקים מאות ואלפי קילומטרים, לא פחות מאלו שאיתם במרחב.

הדבר מקבל חיזוק ומשנה תוקף כאשר נזכרים בתופעה אשר התקבעה בשנים האחרונות, גם היא, הובלה על-ידי דור המילניום (Z) - לתייר לבד.

בשונה לטיולים לבד כפי שהכרנו בעבר, הפעם ה"לבד" הוא רק בממד הראשון, שכן בממד השני אנחנו עמוסי חברים לצדנו - לטייל בלי ולהרגיש עם. כך אנו רואים היום יותר ויותר טיילים לבד המעלים כל חלק משגרת הטיול ברשתות החברתיות, לפעמים אף נותנים לעוקבים לקבוע את היעדים הבאים או האטרקציות שיבחרו להשתתף בהן. כלומר, אני מתייר - אך האינסטגרם מחזיק במפה. מסקר בינלאומי שנערך בסוף 2018 עולה כי אחד מכל ארבעה טיילים מסביב לעולם שואף לנצל את הטיול להאצת קריירה במדיה החברתית.

נסיעות עמוסות התיוגים מובילות כאמור לתמורות בעולם התיירות: מדינות מזמינות משפיענים וסלבריטאים שיעלו תמונות מאתרי המדינה, שכן תמונת אינסטגרם פופולרית מיעד מסוים תביא לעלייה גדולה במספר המבקרים. לפעמים אלה משרדי התיירות מהמדינות שמשלמות למשפיענים, ולפעמים זה בעל האתר המדשדש שבהבזק מצלמה של אושיית רשת, הופך את האתר שלו למבוקש על-ידי רבבות העוקבים ש"רוצים גם".

לצד היתרונות הברורים של הרחבת עולם התיירות אתרים, יעדים ומקומות חדשים, הרי שיש גם את הצד שמנגד: כמו למשל סוף עידן פינות החמד הסודיות, המקומות שמוכרים רק למתי מעט, שנשארים בתוליים ויפים בשל אי-ידיעה עליהם. כיום מספיק תיוג אחד באינסטגרם על-מנת להפוך את היעד לא רק לנחלת הכלל אלא גם לפגוע בו כתוצאה מביקורי ההמונים, אשר יותר משחשוב להם לשמור על המקום - חשובה להם התמונה והתיוג.

בנוסף ישנו העניין של איבוד חוויית הגילוי. במקום להכיר את האתר וללמוד על ההיסטוריה, רבים מדי מחפשים את הזווית לצילום.

אין פלא אם כן שלאחרונה החלה לצבור תאוצה הקריאה להפסיק לתייג - Do Not Tag# עם האמירה: החוויה של הטיול היא לא באינסטגרם. תעצרו לחוות.

אם בעבר החופשות היו בריחה מהמציאות, היום המציאות מצטרפות אלינו, והלחץ לקבל חשיפה, לייק ותגובה מגיע איתנו - ואף משפיע לעתים על מהלכו של הטיול. בלשכת התיירות של וינה לקחו את זה צעד נוסף כשהשיקו את קמפיין: "See Vienna - not #Vienna".

הקריאה להפסיק לתייג מבקשת מאיתנו להתנתק ולחוות. להיות נוכחים במקום בו אנו נמצאים - לחוות אוכל, תרבות, אנשים - ולא להביא איתנו את הבית.

עולם התיירות הרוויח רבות מהשינויים הטכנולוגיים, אולם מוטב שנפקח עין - גם על הצדדים השליליים שעלולים להיגרם כתוצאה מנהירת ההמונים אחרי התמונה. כי גם התמונה הכי יפה ברשת לא יכולה להיות חשובה יותר מהדבר האמיתי. 

הכותבת היא מנכ"לית אתר טרווליסט להשוואת מחירים בתיירות