בעולם מתקדמים לקראת צמצום זיהום הפלסטיק - וישראל מדשדשת מאחור

שנת 2019 מתקרבת אל סיומה, ואפשר באופן זהיר להגדירה כ"שנת הפלסטיק". כשמחאת האקלים שוטפת את הרחובות, ומיליוני בני אדם דורשים מהממשלות שלהם לפעול לבלימת משבר האקלים ויישום פרקטיקות של קיימות בשלל תחומי החיים, צפוי היה שהגל לא ייעצר על סף דלתם של עסקים ויחייב את המגזר הפרטי לבצע שינויים ברוח התקופה.

בין השיח על ההכרח לצמצם את פליטות גזי החממה למיסי פחמן ותחבורה מקיימת, ישנו עיסוק מוגבר בכלים החד-פעמיים ואריזות הפלסטיק. גם אם ישנם גורמים המשפיעים הרבה יותר על פליטות גזי החממה ומשבר האקלים, פסולת הפלסטיק מזהמת את כדור הארץ ופוגעת בבעלי החיים, ומסתמן כי הטיפול בה עלול להיות מהיר וקל יותר.

קרן "אלן מקארתור" התפרצה לפני שנה לדלת פתוחה. היא ייסדה יוזמה שנועדה לעודד חברות להתחיל ביישום "כלכלת פלסטיקה מיחזורית", והצליחה לגייס שיתוף-פעולה של 400 חברות וארגונים ברחבי העולם, בהם גם חברות ענק גלובליות. בשותפות חברות ממשלות, ארגונים עולמיים, אוניברסיטאות ועסקים רבים, שעליהם נטל השינוי העיקרי.

החותמים על ההתחייבות מסכימים על יישום שישה צעדי מדיניות עיקריים: הימנעות משימוש באריזות מיותרות וקשות למיחזור באמצעות תכנון ועיצוב מחדש של האריזות; יישום מודלים של שימוש חוזר היכן שניתן; התאמת וייעוד אריזות הפלסטיק לשימוש חוזר; הפסקת שימוש בחומרים מסוכנים לבריאות בייצור הפלסטיק; וצמצום השימוש במשאבים בלתי מתכלים.

בין החברות החתומות על היוזמה ניתן למצוא את ענקית הקמעונאות יוניליוור, פפסי, קוקה-קולה, לוריאל, נסטלה, וולמרט, מארס ועוד.

כעת, בשיתוף תוכנית הסביבה של האו"ם, מפרסמת הקרן דוח על התקדמות 200 חברות שכבר שותפות לתהליך. בעוד שרבות מההתחייבויות לשנת 2018 התמקדו במיחזור ועיצוב אריזות, במסגרת הדוח הודיעו יוניליוור, מארס ופפסיקו על הפחתת שימוש בפלסטיק בתולי (פלסטיק המופק מחדש ולא מחומר ממוחזר) עד שנת 2025. לפי הדוח, בשנה האחרונה יוניליוור הודיעה כי תקצץ את השימוש באריזות הפלסטיק הבתוליות ב-50% עד 2025, מארס ב-25% ופפסי ב-20% בעסקי המשקאות.

בדוח צוין כי חברות הסכימו להגדיל את השימוש בפלסטיק ממוחזר באריזות פי חמישה עד שנת 2025, מממוצע של 4% תכולת פלסטיק ממוחזר ב-2018, ל-22% עד שנת 2025. רק הצעד הזה מקביל להורדת 1.7 מיליון מכוניות מהכביש מדי שנה, קיצוץ פליטות הפחמן ב-8 מיליון טון והשארת 25 מיליון חביות נפט מזהם באדמה.

לפי הדוח, 43 חברות החתומות על האמנה ציינו כי יש להן פרויקטי פיילוט הבודקים אפשרות לשימוש חוזר באריזות, אם כי נכון לעת עתה 97% מאריזות הפלסטיק מיועדות לשימוש יחיד. החברות המחויבות ליוזמה מייצרות 20% מאריזות הפלסטיק בעולם, ובהן שבעה מתוך עשרת היצרנים הגדולים ביותר של אריזות הפלסטיק. לפי קרן אלן מקארתור, נסטלה לבדה מייצרת 1.7 מיליון טונות של אריזות פלסטיק בשנה, וקוקה-קולה ייצרה 3.3 מיליון טון פלסטיק ב־2017. ניתוח שביצעה הקרן מצביע על כך שהחלפת 20% בלבד מאריזות הפלסטיק החד-פעמיות באריזות לשימוש חוזר, שווה ערך ל-10 מיליארד דולר.

מחוקקים ברחבי העולם, ביניהם האיחוד האירופי, קנדה והודו, החלו לאסור שימוש בכלים חד-פעמיים מסוימים, ומנגד חברות חוששות כי כשמוצרי פלסטיק חד-פעמיים נהנים ממוניטין ציבורי נמוך ומפוקפק, המוניטין שלהן עצמן עלול להינזק כשצרכנים יזהו את שמן על אריזות פלסטיק או בקבוקים הזרוקים בטבע, או מצולמים כשהם שקועים בבטנן של חיות ים שקיפחו את חייהן. זאת, מבלי להזכיר את הסכנות הבריאותיות לאדם כתוצאה משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים. אין זה מפתיע, אם כן, שבקרב המגזר העסקי נולדות עוד ועוד יוזמות הקשורות לצמצום פלסטיק. קוקה-קולה ופפסיקו, שתי חברות עיקריות של בקבוקי פלסטיק, נטשו באוגוסט האחרון את קבוצת לובי הפלסטיק - לאחר שזיהו שהזעם הציבורי עלול לפגוע בפעילותן.

"בעיית הפלסטיק עצומה. בשביל לייצר פתרון אמיתי, הוא חייב לשלב בין סוגי פתרונות: מדיניות וחקיקה ברמה הגלובלית, לאומית ומקומית, השתנות אופן ההתנהלות העסקית ומעורבות אזרחית תוך שינוי התנהגות. היוזמה המדוברת רצינית ואיתרה נכון שעל-מנת לייצר פתרון אמיתי, חייבים לשלב כוחות בין גורמי השוק השונים", אומרת מיכל ביטרמן, מנכ"לית the natural step, ארגון הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית. "עסק אחד, גדול ככל שיהיה, לא מסוגל לייצר שינוי בעצמו. לכל עסק שרשרת ספקים, לקוחות, חקיקה בו עליו לעמוד ולקוחות. זאת ועוד, מדובר בסכומי כסף גדולים שיש לגייס. משום כך התאגדות עסקים מובילים גדולים לצד ממשלות, בסוג יוזמה כזה, היא כיוון נכון בהחלט. מעבר לכך, היוזמה מאפשרת לעסקים להשתלב בפתרון על-ידי בחירה של צעדים מגוונים לפעולה. יש להמתין ולראות את התפתחות היוזמה בפועל. אם תצבור מומנטום ותתרחב, בהחלט יש פה תחילת פתרון עולמי".

בסופו של דבר, הפתרון חייב לעבור דרך צמצום הפלסטיק במקור.

"המפתח העיקרי הוא בהפחתת השימוש במקור. בין השאר באמצעות הפחתת שימוש באריזות, הורדת האריזות לשימוש כמו שקיות, עיטוף מוגזם וכדומה. בנוסף, הפחתת והורדה מהמדפים של המוצרים החד-פעמיים שאין בהם צורך כגון: קשים, כלים חד-פעמיים. שנית, יש לפעול לשינוי הרכב החומר עצמו כדי שיכיל כמה שפחות חומרים מסוכנים, כגון ה-pvc. שלישית, יש לייצר מערכת של כלכלה מעגלית שלפיה החומר בסוף חייו יכול לשמש כחומר גלם לשימוש נוסף.

"רביעית, יש למצוא חלופות לחומר הפלסטיק. פה נדרשת מרבית ההשקעה כיוון שמדובר במציאת חלופות מתכלות שאינן יוצרות בעיה סביבתית אחרת, ובמקביל עומדות בסטנדרט כלכלי ראוי לעסקים. כדי שזה יקרה יש לתעדף את החלופות, לייצר די תחרות בשוק של החלופות ולתת סובסידיה ותמרוץ להחדרתן לשוק, עד אשר יהפכו למוצר המבוקש, בעוד המוצר המזהם יהפוך לבלתי ראוי ונחות. הדרך לכך יכולה להתקצר מאוד אם תהיה רגולציה שתאסור על שימוש בפלסטיק ותמרוצים שיסבסדו את המחקר והיישום של תחליפים. המודעות הצרכנית גם חשובה, וכאן משתלבים הקמפיינים הציבוריים".

ישראל עדיין מדשדשת הרחק מאחור.

"בישראל עדיין אין מיזמים בסדר גודל כזה. יש יוזמות ראשוניות שמתעסקות בסוגיית הפלסטיק והחד-פעמי. גם החברות הגלובליות, שלהן יש נציגות בישראל, ברובן עדיין לא מיישמות את הפרויקטים הללו בישראל. יוזמות שקיימות הן ברמת השלטון המקומי וארגונים אשר החליטו על הוצאת קשים, הפחתת כלים חד-פעמיים.

"גם הממשלה בישראל בעיכוב בטיפול בתחום זה. כרגע אין רגולציה או תמרוץ בנושא. לא קיימת תוכנית מיחזור שמספקת פתרון קצה לפלסטיק, אף משרד לא מתקצב פיתוח טכנולוגי-יישומי של חלופות לפלסטיק, ואין חקיקה מגבילה על שימוש. מעבר לכך, אף משרד לא יצא בקמפיין ממשלתי והעלאת מודעות ציבורית, כמו גם בתוכנית להפחתת שימוש במקור. יש אפילו יוזמות שהולכות בניגוד למהלכים העולמיים לצמצום הפלסטיק, כמו המהלך של שופרסל או זה שמשרד החקלאות תמך בו, לעטיפת פירות וירקות באריזות פלסטיק".