"אמון הציבור" הוא מושג עמום, חמקמק, המשמש לא פעם כסוכן כפול בידי שני הצדדים למערכה. כל צד מתיימר להיות איש סודו של הציבור ולדעת בדיוק איך רוכשים את אמונו. ניתן היה לחשוב שמדובר בנוסחה מתמטית מוכחת: חברו את מספר כתבי האישום שהוגשו, חסרו את החוקים שבוטלו, הכפילו במספר ה"לייקים" והעוקבים - והרי לכם ערכו של אמון הציבור.
אך המציאות, כמובן, מורכבת הרבה יותר. אמון הציבור אינו בר-כימות במספרים או במילים. גם סקרי דעת הקהל אינם יכולים לאמוד את סך התחושות והמחשבות של כל אזרח ותושב. למעשה, אמון הציבור אינו אלא אשליה אופטית: הרי כבר עשורים רבים שאין בישראל "ציבור" אחד ויחיד שאת אמונו ניתן לרכוש. זכייה באמונו של שבט אחד עלולה לבוא על חשבון האמון של משנהו. כל החלטה, גם ההחלטה שלא להחליט, משפיעה על אמונו של לפחות חלק מהציבור.
שופט בית המשפט העליון לשעבר, חיים כהן ז"ל, כתב כי "הריצה אחר אמון הציבור כמותה כרדיפה אחר הכבוד; כשאתה רץ אחריו, הוא רק בורח ממך. כשאתה מתעלם ממנו, הוא עשוי להפתיע אותך. לא שתוכל להגדירו ולמדוד מידותיו, אלא תמלא אותך תחושה טובה שאינך עובד בחלל ריק ושדבריך מעוררים 'הד' בציבור. ובלבד שלא תעשה מלאכת השיפוט במבט אל דעת הציבור ולא תתור אחר אמונו".
הדרך היחידה לזכות באמון הציבור, כך מסביר לנו השופט כהן, היא לפעול באופן הראוי לאמון זה. הרדיפה אחר האמון תניב, לכל היותר, אהדה שטחית וחולפת ולא הערכה ואמון הנחוצים למערכת המשפט. מערכת המשפט שלנו ראויה לאמון בשעה שהיא פועלת על-פי כללי הדין והאתיקה, ושמה בראש מעייניה את ערכי האמת והצדק. זאת התורה כולה.
אין משמעות הדברים כי על מערכת המשפט להיות מנותקת מן העם. מערכת המשפט פועלת בשם הציבור ולמענו, ועליה להישאר קשובה לו גם (ובמיוחד) בעתות משבר.
אמת, גם אני מתחתי לאורך השנים ביקורת על התנהלותה של מערכת המשפט. אך הבעת התנגדות והשמעת ביקורת אינן, כשלעצמן, סממן לחוסר אמון. ההפך הוא הנכון: כשאנו מרגישים בטוחים להשמיע מחאה, לשאול שאלות ולדרוש תשובות, אנו מאמינים שיש מי שמקשיב לנו. אנו מאמינים שניתן לתקן את הפגמים ולרפאם. אמון הציבור - במובנו האמיתי, העמוק וארוך-הטווח - נשמר כשהמערכת, לצד שמירה על עיקרון העצמאות השיפוטית במלואו, נותנת לביקורת זו מקום, מכילה אותה וצומחת בזכותה.
לפנינו תקופה לא פשוטה במישור היחסים שבין הציבור למערכת המשפט. קל לפגוע באמון הציבור, אך לשקמו קשה מאוד. ההצלחה במשימה זו אינה תלויה רק במערכת המשפט, היא תלויה גם ביכולתנו להסדיר את יחסי הרשות המחוקקת והרשות השופטת בחוק יסוד החקיקה שחייב להיות חלק מחוקת מדינת ישראל.
על כולנו לפעול יחד, בשיתוף-פעולה חוצה מפלגות ומגזרים. אין טעם בחילופי האשמות. אין תכלית בהתבצרות או בגלגול אחריות. זו שעת השין. אמון הציבור ברשויות כולן, ובכללן במערכת המשפט, חיוני לדמוקרטיה הישראלית, שכן ללא מערכת משפט חזקה ועצמאית - לא תוכל הדמוקרטיה לשרוד.
הכותב הוא נשיא המדינה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
