ברקת משנה כיוון ביחס להוראות המעבר להחלת משטר ההון האירופי בשוק הביטוח הישראלי

הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, עומד לשנות את ההוראות לגבי אופן יישום משטר ההון "סולבנסי 2" בישראל, כשהוא פועל לשנות כמה דגשים בהוראות המעבר שקבעה קודמתו בתפקיד, דורית סלינגר.

רשות שוק ההון פרסמה היום נייר התייעצות בעניין "יישום הוראות מעבר תחת משטר כושר פירעון כלכלי", שעניינו שינוי המתודולוגיה לחישוב ההון הנדרש של חברות הביטוח על פי משטר הסולבנסי 2 האירופי, תוך הצמדתה לזו שמאפיינת אירופה. למעשה, הרשות מסמנת כי תחזיר לאחור הבדלות ייחודיות שנקבעו בישראל, ובכך תאפשר לחברות הביטוח הישראליות לבנות את השלמת ההון הנדרש בסולבנסי בהדרגה, על פני מספר רב של שנים, ולא בפריסה קצרה בהרבה, כפי שההוראות הנוכחיות בישראל מנחות.

מאז אמצע 2017 משטר ההון בישראל הוא סולבנסי 2 - דירקטיבה אירופית, שמטרתה לנהל את הסיכון של חברות הביטוח, כך שתובטח יכולת הפירעון שלהן גם בעוד עשורים מהיום. בישראל נקבעו הוראות פריסה ויישום רב-שנתיות שונות מאלה הנהוגות באירופה. בהקשר זה מדגישים ברשות שוק ההון כי "אופן יישום תקופת הפריסה בישראל שונה מזה שמפורט במסגרת הדירקטיבה האירופית, ובפרט מהאופן שבו יושמו הוראות המעבר לפריסה הדרגתית של הגידול בעתודות הביטוחיות".

מנייר ההתייעצות עולה כי בכוונת הפיקוח לבחון את יכולת חברות הביטוח המקומיות לבנות את ההון שלהם ולהתאים על בסיס זה את הדרישות, וזאת לאחר שבשנים האחרונות החברות המקומיות מינפו את עצמן, כשגייסו הון רב כדי לייצר הלימה בין יכולת יצירת ההון שלהן לבין הדרישות. שינויים אלה לא אמורים להשפיע על התוצאות החשבונאיות של החברות, ואינם אמורים להשפיע על המבחנים לחלוקת דיבידנדים על ידי החברות.

ברשות מסבירים כי "עיקר ההתאמות שהרשות בוחנת את יישומן, נוגע לשינויים בהוראות סולבנסי 2 שחלו באירופה במהלך השנים האחרונות". לשם כך, הרשות מתניעה כעת "תהליך בחינה של שינויים במבנה הוראות המעבר שיושמו בישראל", כשהיא "נסמכת בעיקר על הניסיון שנצבר באירופה לגבי מנגנון הוראות המעבר והשפעתו על רגישות תיקי העבר לסביבת הריבית הנמוכה, וכן על העמקת ההבנה והניתוח של הוראות סולבנסי כפי שיושמו בישראל. השינויים המוצעים הם חלק מהליך בחינה מקצועי שנערך ברשות, ומהווים חלק מההתקדמות של השוק הישראלי לעבר הוראות סולבנסי כפי שיושמו באירופה". בכך מסמנת הרשות שינוי בכיוון ההסדרה, כך שתהיה צמודה לזו שבאירופה.

ההבדלים בין ישראל לאירופה התרחבו

כמו כן, ההבדלים בין ישראל לאירופה התרחבו בעקבות השינויים האדירים שחלו בשנים האחרונות, בגלל הירידה בריבית חסרת הסיכון. זאת, משום שבישראל הוראת המעבר שקיימת כיום לא ממתנת טוב מספיק את ההתמודדות עם שינויים בריבית במוצרים ישנים, שנמכרו כאן בהיקף נרחב - בעיקר פוליסות ביטוחי מנהלים עם מקדם תוחלת חיים מובטח.

ביחס לריביות הנמוכות והשפעתן הרבה על תוצאות חברות הביטוח, ברשות מציינים היום כי "במקביל, הרשות עוקבת גם אחר השלכות סביבת הריבית הנמוכה על המדידה בדוחות הכספיים, ובוחנת את הצורך באסדרה בתחום זה כחלק מתהליך ההיערכות ליישום תקן חשבונאות IFRS17 (שבגין ההיערכות ליישומו התעורר לפני כמה חודשים עימות בין רשות ניירות ערך לרשות שוק ההון; ר"ש)".

נוסף על כך, פורסמה היום גם טיוטת "סקר הערכה כמותי לבחינת התאמות ביישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס סולבנסי 2", וממנה עולה כי הפיקוח בוחן לשחרר למוסדיים הון להשקעה במניות, ובמיוחד משחרר את ההשקעות של המוסדיים בתחום התשתיות (במניות ובחוב). כמו כן, בכוונת הפיקוח, כפי שכבר הצהיר בעבר, לשחרר הון להשקעות באינשורטק.

לצד זאת, פרסמה היום הרשות את לוחות התמותה הסופיים שפורסמו כטיוטה ביולי האחרון. מדובר בעדכון חדש של לוחות התמותה, שיחתוך זכויות של חלק מהחוסכים לפנסיה בעד 1%, ושהביא את חברות הביטוח להגדיל ברבעון השני את העתודות (ולהקטין את רווחיהן). על פי הערכות, לא יהיו שינוי מהותי בהפרשות שכבר בוצעו על ידי החברות.