מה הופך עיר לסטודנטיאלית?

ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית תש"ף פרסמה גם השנה "המועצה להשכלה גבוהה" (המל"ג) את מספרי הסטודנטים הלומדים בארץ. הנה ספוילר, הם לא השתנו כמעט מהשנה שעברה או זו הקודמת לה. גרף הצמיחה המשמעותי שהיה פה מתחילת שנות ה-2000 - עם עלייה של עשרות אחוזים בשיעור הסטודנטים ומאות מוסדות אקדמיים שנפתחו תחת כל עץ רענן - התייצב סביב ה-310,000 סטודנטים (כולל לתארים מתקדמים), וכך גם צופים שיישאר בשנים הקרובות.

סטודנט הוא סטטוס ארעי, וגם הסטודנטים כאוכלוסייה נוטים להיות ארעיים: מחקרים בעולם מראים, כי לימודים בעיר מסוימת אינם מייצרים בהכרח קורלציה עם הישארות בעיר לאחר הלימודים. רבים מהסטודנטים אף בוחרים שלא להעביר את כתובת מגוריהם לעיר שבה הם לומדים, כך שהם גם לא מצביעים בבחירות לראשות העיר. ועם זאת, מצעי הבחירות של רוב ראשי הערים שנבחרו לפני שנה, נתנו משקל משמעותי לצעירים ולסטודנטים בעיר.

אז איך הפכו הסטודנטים לסחורה כל-כך מבוקשת בנוף העירוני? מדוע מבקשות ורוצות ערים למשוך אותם אליהן? ומה צריכה עיר לעשות כדי למשוך אליה סטודנטים, ולהשאירם בה בתום הלימודים?

המאבק העירוני על לב הסטודנט הוא תופעה מוכרת בערי אוניברסיטה בעולם; ואף הוגדרה כ"סטודנטיפיקציה" - תהליך שבו אוכלוסיית סטודנטים נהפכת למאפיין בולט של מקום, וגורמת לשינויים חברתיים, מרחביים וכלכליים.

לתופעת הסטודנטיפיקציה יש השפעות חיוביות רבות על העיר: נוכחות ומגורים של סטודנטים, גם זמניים, תורמים ליצירת שכונות עירוניות תוססות, שבהן שילוב אידיאלי של מגורים, מסחר, בילוי ופנאי, ופעילות תרבותית ענפה המשליכה על דימוי כלל העיר ותושביה. בנוסף, הסטודנטים הם צרכנים של פנאי, תרבות וספורט, ומעודדים היווצרות שוק לפעילות שכזו, מה שממשיך ותורם לפיתוחה הכלכלי והתדמיתי של העיר ומחזק הקמת עסקים קטנים ומוקדי בילוי משמעותיים.

בעשור האחרון הפכה ירושלים ל"מקרה בוחן", שמחזק את ההשפעה החיובית של סטודנטים על העיר. יותר מ-40 אלף סטודנטים התחילו את שנת הלימודים שלהם בירושלים, ב-21 המוסדות הקיימים בה. העיר נהנתה מגידול חד של כ-18% בכמות הסטודנטים בעשור האחרון, וסקרים מראים בעקביות שהסטודנטים הבוחרים ללמוד בה מרוצים באחוזים גבוהים מחוויית הלימודים (85). יותר מ-40% מהם שינו את דעתם לטובה על העיר בעקבות הלימודים בה, ורובם המכריע (יותר מ-75%) אף היו ממליצים לחבר לללמוד בעיר.

מה צריכה לעשות עיר כדי להפוך עצמה ל'סטודנטיאלית' על-פי המודל 'הירושלמי'

נדמה ששיקולי הסטודנט היכן ללמוד אינם מתמצים באיכות האקדמית בלבד, כמו שנוטים מוסדות רבים להסיק. ערים ומוסדות שמשכילים לייצר את החיבור בין איכויות העיר נהנים מגידול גובר של סטודנטים. חוויית הלימודים מורכבת ממכלול של שירותים שמקבל הסטודנט מהעיר ומהמוסד - החל מתחבורה נגישה, עבור למסיבות רחוב וכלה בחוויות מגורים משותפות במעונות או בשכונות העיר. ירושלים משקיעה בתחומים אלו בהיקפים גדולים, ויכולה להיות דוגמה לערים אחרות.

לאורך השנה ישנם מאות אירועי תרבות פנאי ופסטיבלים ייעודיים לקהל הסטודנטיאלי. מוסדות תרבות מובילים פותחים את שעריהם במחירים נמוכים לסטודנטים, נפתחו מרכזי תעסוקה בתוך המוסדות האקדמיים ותוכניות התמחות ייחודיות לבוגרי בתי ספר לאומנות. ישנו מרכז עירוני המסייע בבחירת מקצועות הלימוד והכנה לשוק התעסוקה העתידי; ניתנו מענקים ייחודיים לחברות הייטק שמייצרות מקומות עבודה איכותיים; מושקעים מיליונים בפיתוח מואץ של תחבורה ציבורית נגישה ואיכותית; נפתחה קרן מלגות עירונית הגדולה בארץ, שמחלקת יותר מ-10 מיליון שקל בשנה. זאת, בתמורה למעורבות חברתית בעיר, ועוד ועוד.

פעולות אלה נעשות מתוך הבנה כי אין דבר אחד שעושה עיר לסטודנטיאלית. עיר שרוצה למשוך אליה קהל צעיר צריכה להשקיע בכל תחומי ואיכות החיים, שיאפשרו לסטודנטים לחוות את העיר במיטבה וגם למשוך את החברים והאחים. בכך נוכל להמשיך 'להשתמש' באוכלוסייה הסטודנטיאלית כמנוף לפיתוחה של העיר. 

הכותב הוא ראש העיר ירושלים