בימים אלה מככבות בטלוויזיה פרסומות הקוראות לציבור לפתוח חשבון בנק בחמש דקות דרך אפליקציה כזו או אחרת, במקום להתייצב בבנק, להזדהות בפני פקיד ולפתוח את החשבון. החשבונות הללו - שנפתחים באמצעות דרישות לזיהוי דיגיטלי של הלקוח כגון טביעות אצבע, זיהוי תווי פנים ועוד - מוגבלים עדיין עקב כללים מחמירים שמציבה מדיניות איסור הלבנת הון בישראל (ובעולם), ולא מאפשרים ביצוע כל הפעולות המתאפשרות בחשבון בנק שנפתח בדרך "המסורתית" של מפגש פיזי עם הבנקאי.
אך עולם הלבנת ההון לא קופא על שמריו, ומבין שהוא חייב להדביק את הקצב של העולם הדיגיטלי, או שהוא יישאר מאחור, ולא ניתן יהיה לאכוף את כלליו בעידן בו העולם משלים את המהפך לתשלומים דיגיטליים ולצריכת שירותים פיננסיים מקוונים. זאת, במיוחד על רקע הנתונים לפיהם היקף התשלומים הדיגיטליים גדל בשיעור שנתי מוערך של כ-12.7%, ולפי התחזיות הוא צפוי להגיע לכ-726 מיליארד פעולות בשנה עד שנת 2020. עד שנת 2022, צפויים 60% מהתמ"ג העולמי לעבור לפורמט דיגיטלי.
על הרקע הזה, והצורך להתאים את מדיניות איסור הלבנת הון לעידן הטכנולוגי, ארגון ה-FATF (ראשי-תיבות של Financial Action Task Force), כוח המשימה הבינלאומי המוביל את ההסדרה העולמית למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, פרסם טיוטת מדריך בנושא השימוש בטכנולוגיות לזיהוי דיגיטלי לצורך ביצוע הליכי זיהוי והכרת הלקוח (Customer Due-Diligence) בהתאם להמלצות הארגון.
ארגון ה-FATF מבקש לשפר את ההבנה כיצד ניתן לעשות שימוש נכון בטכנולוגיות לזיהוי דיגיטלי כדי לשמר ולשפר את אופן יישום הכללים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, ולא לוותר עליהם או "לעגל פינות". מטרתו של המדריך לסייע למדינות, למוסדות פיננסיים ולספקי שירותי זיהוי דיגיטלי ליישם גישה מבוססת סיכון בכל הנוגע לשימוש בזיהוי דיגיטלי לצורכי זיהוי והכרת לקוחות.
טיוטת המדריך, שפורסמה להערות הציבורית עד סוף החודש, כוללת ניתוח של השימושים, רמת האמינות והעצמאות של מערכות לזיהוי דיגיטלי מסוגים שונים, ובאיזו מידה הן עומדות בדרישות ה-FATF לעניין זיהוי והכרת לקוחות. המדריך כולל הסבר אודות המרכיבים השונים של מערכת לזיהוי דיגיטלי; הסבר אודות הדרישות לבדיקות זיהוי והכרת הלקוח המופיעות בהמלצה 10 של ה-FATF; מדריך לאימוץ גישה מבוססת סיכון בנוגע לזיהוי דיגיטלי; וכן הנחיות כיצד ניתן להעריך את רמת האמינות והבטיחות של מערכת לזיהוי דיגיטלי.
ההמלצה העיקרית לגופים המפוקחים היא לאמץ גישה מבוססת סיכון לעניין זיהוי והכרת הלקוחות. הגישה מבוססת הסיכון עומדת על שני עקרונות: הבנת רמת האבטחה והאמינות של מערכת לזיהוי דיגיטלי, במיוחד בנוגע להליכי אישור ואימות הזהות; ו-ווידוא שרמת האמינות מתאימה לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור של מערכת היחסים עם הלקוח, בהתחשב במאפיינים הספציפיים שלה (סיכון גאוגרפי, מוצר, לקוח וכיוצא באלה).
הארגון מבקש את התייחסות הציבור באופן ממוקד בנוגע לארבעה נושאים עיקריים: הראשון - האם ישנם סיכוני הלבנת הון או מימון טרור ספציפיים אשר עולים מהשימוש במערכות לזיהוי דיגיטלי בהקשר של זיהוי והכרת הלקוח, מלבד אלה שכבר מוזכרים בטיוטת המדריך?; השני - מה תפקידן של המערכות לזיהוי דיגיטלי בשלב המתמשך של הכרת הלקוח ובמעקב אחרי ביצוע פעולות?; השלישי - כיצד יכול השימוש בזיהוי דיגיטלי לתמוך בהכלה פיננסית?; והרביעי - האם השימוש במערכות לזיהוי דיגיטלי לצורך זיהוי והכרת הלקוח מעלה שאלות ייחודיות לעניין יישום חובות שמירת המסמכים בהתאם להמלצות ה-FATF?
לדברי ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "מאז הצטרפותה לארגון ה-FATF לפני פחות משנה, מדינת ישראל מעורבת באופן משמעותי בעיצוב הכללים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור מחד וקידום והסרת חסמים מאידך. עולם התשלומים והשירותים הפיננסיים בעיצומו של מעבר, הלכה למעשה, לפורמט דיגיטלי ומקוון; הדבר לא רק משפר את השירות ללקוחות הקיימים, אלא נושא גם בשורה של הרחבת ההכלה הפיננסית ואולי אף שיפור ביכולת להיאבק בפשיעה הפיננסית בעידן הדיגיטלי.
"ארגון ה-FATF אמון על ההסדרה הגלובלית של הכללים למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, וכעת נוצרת הזדמנות בלתי חוזרת לגורמים ישראלים, הן גופים מפוקחים והן חברות Fintech/Regtech המפתחות פתרונות לזיהוי דיגיטלי, להביא את ניסיונם ואת מומחיותם ולהשפיע על הפרקטיקה ועל הכללים הבינלאומיים בתחום הזיהוי הדיגיטלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
