מחלום הבקתה ועד לצפיפות אוכלוסין: כך העשן בהודו ובקליפורניה נהפך לבעיה של ממש

בשני קצוות מרוחקים של העולם, באזור העשיר ביותר עלי אדמות ובאזור המכיל את מספר העניים הגדול ביותר, קיבלנו בימים האחרונים תזכורות דרמטיות על הגבולות הנתונים של התפשטות האדם.

התזכורות האלה אפופות אש ועשן. האש בוערת בשדות מרוחקים וביערות קרובים. העשן מכסה את עין הרקיע, לא כמוטיב ספרותי אלא כתחזית של מזג האוויר.

האם המדינה רבת האוכלוסים ביותר בארה"ב והכרך רב האוכלוסים ביותר בהודו חצו את גבולות הקַיָימוּת (sustainability)? הייתכן שהם הופכים בהדרגה ללא ראויים לחיי אדם? או לפחות לא ראויים לכל-כך הרבה חיי אדם?

הקורא הספקן רשאי בהחלט להזכיר לנו את תומס מלתוס, כוהן הדת האנגלי, שחזה לפני 220 שנה כליה בלתי נמנעת על המין האנושי אם לא יחדל להתרבות, מפני שלא יימצא לו די מזון. תורת מלתוס עשתה רושם כביר על בני זמנו, והתיישבה עם הציפיות לגוג ומגוג ול"סוף ההיסטוריה" של המהפכה הצרפתית ושל מלחמות נפוליאון.

אוכלוסיית העולם בזמן פרסום ספרו של מלתוס, סביב 1,800, עמדה פחות או יותר על מיליארד. היא גדלה מאז פי 7, ואף כי 155 מיליון ילדים סובלים מתת-תזונה, אין זה מן הטעם שנתן מלתוס: יש בעולם שפע מזון ואפשר להשביע את כל הרעבים.

מעשה ב"מהפכה ירוקה"

בהודו, העומדת במרכז הדרמה של הימים האחרונים, התחוללה מהפכה עצומה בחצי המאה האחרונה. אם לפני 50 שנה היא הייתה עדיין תלויה במשלוחי מזון בהולים כדי להציל אותה מרעב, כיום היא יצואנית המזון השישית בגודלה בעולם, ומובילה את הטבלה העולמית בתפוקת דגנים, אורז ודוחן. היא חבה את ההצלחה הזו ל"מהפכה הירוקה", ששינתה ללא הכר את פני כפריה וחקלאותה.

המהפכה ההיא הגדירה את היעד, אבל לא עסקה די הצורך באמצעים. השבוע אנחנו פוגשים את התוצאות. איכרים קשי יום בצפון הודו מבערים את הקש משדותיהם לקראת עונת הזריעה. מאין להם האמצעים והמיכון, הם מעלים את שדותיהם באש. זה מה שהם עשו מאז ומעולם באוקטובר-נובמבר. אבל בעשר השנים האחרונות, העשן המתאבך מן השדות במדינות צפון הודו התפשט והלך, עד שהגיע אל שמיה של עיר הבירה דלהי, והסתיר את השמש.

באזור דלהי מתגוררים בערך 22 מיליון בני אדם. היא לא נועדה לגודל כזה. סימניה של התפשטות לא מבוקרת טבועים בכל צד של חייה. עשרות משכונותיה מוגדרות "לא-חוקיות" בגלל בנייה פרועה.
ברשימת הערים מזוהמות האוויר ביותר בעולם, הודו תופסת 22 מ-30 המקומות הראשונים, ודלהי אינה נמצאת אפילו בין עשר הראשונות. אבל בבוא הסתיו היא מתבססת במקום הראשון ללא קושי.

כמו חפיסת סיגריות ביום

לא קל לחיות בדלהי באיזשהו זמן של השנה. אני יכול להעיד מניסיוני: חייתי בה כמעט ארבע שנים, ואני חושב את עצמי לבר מזל כמעט מכל בחינה שהיא. אבל השפעת האקלים על הבריאות לא הייתה אחת מהן.

שנה אחת, בערך בזמן הזה, כאשר תחזית מזג האוויר היומית הכילה מילה אחת בלבד, "עשן", לקיתי בבחילה מסתורית, שהתארכה שלושה שבועות. לא הייתי מסוגל להכניס פרוסת לחם אל פי. איבדתי יותר מעשרה ק"ג. הרופאים משכו בכתפיהם. לא היה להם מושג מה גורם את הבחילה, אבל הם יכלו לנחם אותי שאין-סוף מחלות מסתוריות משתוללות בעיר.

הדרך היחידה להתרפא הייתה להימלט להרי הצפון. למרבה הצער, הרוב הגדול של ההודים אינם יכולים להימלט. העשן הממלא את ריאותיהם שקול כמעט כנגד חפיסת סיגריות ביום.

עשן השדות הבוערים יתפזר לבסוף. החורף הקצר ירד על צפון הודו בדצמבר. הלילות יהיו קרים במידה כזאת, שרבבות האנשים המתגוררים ברחוב, או עובדים בו (כמו שומרי לילה) יבעירו 70 אלף מדורות מדי לילה כדי להתחמם. לוויינים בחלל החיצון יבחינו בהן. איכות האוויר תפחת במידה כזאת, שבשעות הבוקר המוקדמות יעטוף את העיר ערפיח מן הסוג שרווח בלונדון עד לפני 70 שנה.

חלום הבקתה ביער

קליפורניה משלמת את המחיר של בולמוס הבנייה וההתפשטות שהניב שגשוגה הכלכלי. ב-1900 חיו בה 2 מיליון בני אדם, ב-1950 - 10 מיליון, ועכשיו - 40 מיליון. החיפוש המתמיד אחרי איכות חיים, נוחיות וחיסכון הוציא המוני קליפורנים אל מחוץ לערים, והפגיש אותם עם היערות. מה לך חלום אמריקאי נעים יותר מבקתה ביער, חוץ מזה שהבקתה רוצה להתחבר אל מערכת החשמל.

1,500 דליקות בשנה האחרונה היו תוצאה של תקלות, או של הזנחה במערכת החשמל. השנה החליטה חברת החשמל הגדולה ביותר במדינה להקדים תרופה, ולנתק 750 אלף משפחות מזרם החשמל.

דונלד טראמפ, הנוהג בקליפורניה כמו הייתה שטח אויב (הדמוקרטים שולטים בה ללא מצרים), מאיים זה חודשים להפסיק כל סיוע פדרלי לנפגעי הדליקות. הוא מטיל את האשמה על כניעתה של קליפורניה לשוחרי איכות הסביבה. הם מונעים טיפול מונע ביערות, הוא אומר.

8 מיליון דונמים בערו בקליפורניה בשנה שעברה בלבד. הדליקות עלו לחברות הביטוח 24 מיליארד דולר, ועוד ידן נטויה. עד זה לא כבר, הפרמיות על ביטוח בתים בקליפורניה היו נמוכות מן הממוצע הארצי. עכשיו קליפורנים באזורים מועדים לפורענות מתקשים לקבל ביטוח כלשהו.

השאלה אינה רק ביטוח, אלא בריאות ותוחלת חיים. מחקר מ-2015 קושר כשלים במערכת החיסון בשאיפה של חלקיקים מיקרוסקופיים מעצים בוערים אל הריאות. האבולוציה האנושית הביאה בחשבון חשיפה לאש, אבל לא בהיקף כזה.

ההתגרות המסיבית בטבע לא התחילה בקליפורניה או בדלהי, אבל העשן הממלא את הריאות, העיניים הדומעות והמעיים המתהפכים מצדיקים בהלה כללית, או לפחות תשומת לב ניכרת.