בגלל השמנה, עלייה בתחלואת סוכרת וצריכת תרופות אופיאטיות - תוחלת החיים ב-19 מדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) חוותה ירידה בשנת 2015, וגם בישראל העלייה בתוחלת החיים האטה - כך עולה מדוח חדש של OECD, "מבט על הבריאות", שעובד בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ופורסם היום.
לפי הדוח, תוחלת החיים בכל מדינות הארגון עלתה דרמטית מאז 1970, והיא כיום כמעט 81 שנים. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים בכמה מדינות, ובמיוחד בארה"ב, בצרפת ובהולנד.
ב-2015 תוחלת החיים אפילו ירדה ב-19 מדינות, ובהן אוסטריה, בלגיה, צ'כיה, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, איטליה, לטביה, הולנד, פולין, סלובקיה, סלובניה, ספרד, שווייץ, בריטניה, ארה"ב - וגם ישראל. החוקרים מסבירים כי זהו מקרה נקודתי לשנה זו.
ישראל אומנם מתבלטת לטובה בהשוואה לשאר המדינות בתוחלת החיים הגבוהה של אזרחיה, 82.6 שנים - נתון גבוה יותר מממוצע OECD, אך גם אצלנו, לפי הדוח, "נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים". תוחלת החיים הגבוהה ביותר מיוחסת ליפן (84.2) ולאחר מכן לשווייץ (83.6).
הסיבות להאטה בעלייה בתוחלת החיים הן בין השאר עלייה ברמות ההשמנה ובתחלואת הסוכרת, שהביאו ליתר תחלואה ממחלות לב ושבץ מוחי, בהשוואה לעבר. בנוסף, לפי הדוח והלמ"ס, "מחלות במערכת הנשימה, כמו שפעת ודלקת ריאות גרמו לתמותה בשנים האחרונות יותר מאשר קודם, במיוחד בקרב קשישים".
בישראל שיעורי התחלואה בסוכרת ושיעורי ההשמנה (בקרב ילדים) הם גבוהים יחסית: כמעט 7% מהמבוגרים בישראל חולים בסוכרת, יותר מהממוצע ב-OECD (שהוא 6.4%), כשבמקסיקו, בטורקיה ובארה"ב שיעורי התחלואה הם הגבוהים ביותר; ובאירלנד, בליטא ובאסטוניה השיעורים הנמוכים ביותר. בישראל שיעור המבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר (51%) נמוך במעט מממוצע ה-OECD (שהוא 56%), אך בקרב ילדים בני 5-9 השיעורים גבוהים ביחס לממוצע, 38%, בהשוואה ל-33%.
ייתכן כי ההתמתנות בצמיחה בתוחלת החיים קשורה גם בעלייה בתמותה מצריכת תרופות אופיאטיות - תרופות ממכרות שבין תופעות הלוואי שלהן דום נשימה, ושעלולות להוביל למוות גם מצריכת יתר (מנת יתר). לפי הדוח, מאז 2011 התמותה מאופיואידים עלתה ביותר מ-20% בממוצע במדינות הארגון וגרמה למותם של כ-400 אלף אנשים בארה"ב בלבד. התמותה מאופיואידים גבוהה יחסית גם בקנדה, באסטוניה ובשוודיה. בישראל נרשמה עלייה בשימוש באופיואידים בשנים האחרונות, לצד בריטניה והולנד, אך עדיין אין לכך ביטוי משמעותי בתמותה.
בכל הנוגע לעישון, ניכרת ירידה בשיעורי העישון במדינות ה-OECD, אך הם עדיין גבוהים: 18% מבני ה-15 ומעלה מעשנים מדי יום. בישראל, 17% מבני 15 ומעלה מעשנים מדי יום - 21.3% מהגברים, לעומת 12.8% מהנשים. באינדונזיה, ברוסיה וביוון שיעורי העישון הגבוהים ביותר; ובקוסטה ריקה, במקסיקו ובאיסלנד הם הנמוכים ביותר. אחוז צריכת האלכוהול בישראל הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות הארגון.
ישראל: שיאנית ברופאים מבוגרים
עוד מצביע הדוח על ההשקעה הנמוכה של ישראל בבריאות ככלל, ובבריאות ציבורית בפרט: כיום ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (כוללת הוצאה ציבורית ופרטית) היא 7.5% מהתמ"ג בלבד, בהשוואה ל-8.8% בממוצע ב-OECD, כשהמימון הציבורי הוא כ-60% בלבד מההוצאה. ברוב מדינות OECD המימון הציבורי גבוה יותר.
עד 2030 צפויה ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל לגדול ל-8.8% מהתמ"ג, ועדיין תהיה מהנמוכות בארגון. לפי הדוח, ב-15 השנים הקרובות ההוצאה לבריאות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתמ"ג ברוב מדינות ה-OECD.
ההוצאה הגבוהה ביותר לבריאות בשנת 2018 הייתה בארה"ב - 16.9% מהתמ"ג, ואחריה בשווייץ עם 12.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בגרמניה, בצרפת, בשוודיה וביפן הייתה קרובה ל-11% מהתמ"ג. בכמה מדינות ההוצאה לבריאות הייתה נמוכה מ-6% מהתמ"ג, ביניהן מקסיקו, לטביה, לוקסמבורג וטורקיה, אצלה ההוצאה הנמוכה ביותר - 4.2% מהתמ"ג.
עוד מתברר כי במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים שבמדינות ה-OECD מועסקים כיום יותר עובדים מאי-פעם. כעשירית מכלל המשרות הן בבריאות או בשירותים החברתיים. לפי הדוח, "העברת משימות מהרופאים לאחיות ולבעלי מקצוע אחרים בתחום הבריאות (למשל, אחיות ועוזרי רופא, ה"ו) יכולה להקל על העומס הכלכלי ולשפר את היעילות".
בישראל ניכרת בעיה של רופאים מבוגרים, והיא כיום שיאנית (שנייה רק לאיטליה) ברופאים מבוגרים, בני 55 פלוס, עם כמחצית מהרופאים המצויים בגילים אלה. הבעיה נעוצה בכך שרופאים אלה צפויים לפרוש בשנים הקרובות לגמלאות, ולא יהיו די רופאים צעירים שימלאו את מקומם.
הבעיה נובעת מכך שדור הרופאים שהגיעו לכאן ממדינות ברית-המועצות לשעבר בשנות ה-90 הלך והזדקן, ובמקביל לא הוכשרו מספיק רופאים חדשים במקומם. בשנים האחרונות כבר מוכשרים מספיק רופאים, אך עד שהם יגיעו לעמדת רופאים מומחים - יחלפו עוד שנים. במילים אחרות, המדינה נזכרה לטפל בבעיית הרופאים המבוגרים באיחור ניכר.
עוד מחדד הדוח כי שיעור הרופאים והאחיות בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD: שיעור הרופאים הוא 3.1 ל-1,000 נפש לעומת 3.5 בממוצע ה-OECD, ושיעור האחיות הוא 5.1 לעומת 8.8 בממוצע.
ישראל מתבלטת לטובה בהשוואה לשאר המדינות בשיעור הנמוך יחסית של מקרים בהם מושאר גוף זר בגוף המטופל אחרי פרוצדורה רפואית.
סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, התייחס לממצאי הדוח ואמר: "אני מברך על ממצאי הדוח המצביעים שוב על מצוינות המערכת, כמו גם על האתגרים הצפויים בשנים הקרובות".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף כי "מעבר לצורך בהיערכות לאומית לאתגרי העשור הקרוב, ניתן, באמצעות תוספת משאבים של מיליארדים בודדים, לחזק את המערכת ולשפר משמעותית את השירות לאזרחים. משרד הבריאות גיבש תוכנית אסטרטגית להיערכות המערכת בכל הממדים, ואנו מצפים ליישומה עם כינון הממשלה החדשה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
